אוסף שניאורסון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד מהספרים השייכים לאוסף
חלק מהספרים המוצגים כיום במוזיאון היהודי במוסקבה

אוסף שניאורסון הוא אוסף ספרי הדפוס שנאספו על ידי אדמו"רי חב"ד בחמשת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד, כיום האוסף נמצא ברוסיה וחלקו במוזיאון היהודי במוסקבה.

תולדות האוסף[עריכה]

עם הקמת חסידות חב"ד החל נשיאה אדמו"ר הזקן לצבור מאגר ספרים, במשך השנים עברה הספריה גלגולים רבים ונמסרה מנשיא לנשיא.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את העיירה ליובאוויטש בו היתה מרכז החסידות ולעבור לרוסטוב. המעבר עצמו התרחש ביום ראשון ט"ז חשון תרע"ו אז עזב אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש עם משפחתו, ולאחר כחודש ימים הגיעו לרוסטוב.

עם המעבר החליט הרש"ב, להעביר את אוסף הספרים למחסן בעיר מוסקבה על מנת לשמרם עד לסיום המלחמה[1].

האוסף שנמסר הכיל ספרים בלבד[2], מלבד האוסף המרכזי של הרבי הרש"ב, נכלל בתוכו האוסף הפרטי של הרבי הריי"צ, המספרים הרשמיים מעידים על 12,000 ספרים[3] שנמסרו, אך ההערכות הם שנמסרו עוד ספרים רבים נוספים[4].

המאבק להשבת האוסף[עריכה]

בשלהי תקופת המלחמה, אירעה הסתלקות הרבי הרש"ב ברוסטוב, בב' ניסן תר"פ, ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו הרבי הריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריית לנין במוסקבה.

במשך השנים תרע"ו - תרפ"ט, פעל והשתדל הרבי הריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם[5].

בשנת תש"מ, החל הרבי הנוכחי לעסוק בהחזרת הספרים, הרבי פנה להרב שלמה קונין על מנת שידבר עם מר ארמונד האמער אשר לו קשרים עם אנשי הממשל במוסקבה, בבקשה לאתר ולהחזיר את האוסף, לאחר בירור הודיעו ממוסקבה שאוסף לא נמצא אך הם הסכימו לכך שמומחים מטעם הספריה החב"דית יבואו לבדיקה.

בשנת תשמ"ח שלח הרבי משלחת לרוסיה על מנת לחפש את הספרים. חברי המשלחת: הרב קונין, הרב ניסן מינדל והרב שלום דובער לוין.

בשבת שלפני צאת המשלחת, נשא הרבי שיחה בהתוועדות השבועית והתייחס אל פדיון הספרים כאל מצוות פדיון שבויים: "הענין דפדיון שבויים שייך (לא רק בנוגע לבני ישראל עצמם, אלא) גם בנוגע לכליהם וחפציהם של ישראל.. ובהדגשה יתירה - כשמדובר אודות ספרים של צדיקים. ומכיון שכך, הרי, כששומעים שישנם חפצים, ספרים וכתבי-יד כו', של צדיק ונשיא בישראל, שנמצאים בגלות ושביה [לא רק במקום הפכי ממש, אלא אפילו שלא במקומם האמיתי] - יש להשתדל ככל האפשרי, עד כדי מסירות נפש, לפדותם מהגלות והשבי', "פדיון שבויים", ולהשיבם למקומם האמיתי, כלשון הכתוב ושבתי בשלום אל בית אבי".

ביום שני כ"א טבת תשמ"ח יצאה המשלחת מניו יורק למוסקבה, במהלך הימים מצאו ספרים תחת השם 'אוסף פוליאקוב' ועליהם סימנים ברורים ששיכים ל'אוסף שניאורסון' שכנראה שמו הוסב, לאחר שחזרה המשלחת לניו יורק, הוחלף שר התרבות והאחרון מנע את העברת הספרים.

בחודש כסלו תשנ"א יצאה שוב המשלחת שהפעם אל הרבנים לוין וקונין מצטרפים יוסף יצחק אהרונוב ויצחק קוגן, במהלך שהותם כשנה ברוסיה, עשו רבות בנסיון להשבת הספרים ואף נפגשו עם הנשיא גרבצוב[6]

בשלהי שנת תשנ"א, התרחש מהפך בממשלת רוסיה והממשלה החדשה העבירה את נושא הספרים לבית המשפט. בית המשפט פסק שצריך להחזיר את הספרים, וגם נתקבל צו מהממשלה להחזיר את הספרים[7], אך גם זה לא הועיל והספרים נשארו בספריה.

בשנת תש"ס הורשה הרב לוין לבוא ולבדוק איזה מהספרים שייכים לאוסף. לאחר עבודה רבה של סינון והוכחת סימנים, אושר לסמן את הספרים המזוהים כשייכים לאוסף. 4354 ספרים הודבקו במדבקה "אוסף ליובאוויטש".

חסידי חב"ד פעלו דרך הסנאט האמריקאי ובתי משפט בינלאומיים, על מנת לאלץ את ממשלת רוסיה להשיב את האוסף. אחד המשפטים התנהל בבית משפט פדרלי בארצות הברית. ממשלת רוסיה סירבה לשלוח נציג למשפט, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין, והדיון נערך במעמד צד אחד[8]. לפני יותר משנה הורה בית המשפט הפדרלי בארצות הברית לממשלת רוסיה להעביר בתוך 30 יום את כל כרכי ספריית שניאורסון הנמצאים בספריות הציבוריות במוסקבה לידי תנועת חב"ד[9]. ההחלטה גרמה למתחים דיפלומטיים בין ארצות הברית ורוסיה ולהימנעותה של רוסיה מלאשר לספינה בבעלות הממשלה מלעגון בארצות הברית מחשש כי תעוקל[10]

בחודש תמוז תשע"ג החליטה ממשלת רוסיה כי היא תעביר את הספרים לידי מוזיאון היהודי במוסקווה. שלטונות רוסיה הודיעו כי הם מתכוננים להעביר את האוסף למוזיאון בשלבים, שלב ראשון 500 ספרים, עד סוף השנה הלועזית 4500 ספרים, שכבר מזוהים. ואחר כך מיון וההעברה של כל השאר.

איור המתאר את הדיונים בבית המשפט הפדרדלי בארצות הברית

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כינס מסיבת עיתונאים בה נכחו גם שלוחי הרבי ברוסיה כשבראשם הרב בערל לאזאר, והודיע על העברת הספרים למוזיאון היהודי במוסקבה[11].

צעדו של פוטין עורר פולמוס נרחב בין חברי המשלחת שמונו על ידי הרבי לדאוג להחזרת הספרים. חלק טענו שזהו צעד ראשון בדרך ל"דידן נצח"[12] וחלק טענו כי מדובר בצעד שבסך הכל נועד להוריד את הלחץ המשפטי מממשלת רוסיה[13]. למעשה, כולם מסכימים שרצונו של הרבי טרם התממש, ורק כאשר הספרים יחזרו לספריית אגו"ח יהיה זה 'דידן נצח'.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', בשוליי הגליון לאגרת רצז: "ולמען אשר יהיו שמורים בעזה"י ממקרי אסון הרגילים ל"ע בעת מלחמה והדומה, נשלחו הספרים למשמרת לעיר הבירה מוסקבה בואגאן מיוחד, וניתן למשמרת בתוך אחד מקומי המשמר הבנוים בכל חוקי השמירה מאסון אש, מים וגניבה. מפני מצב המלחמה לא היה אפשרית בדבר להוביל אוצר הספרים ממוסקבה לרוסטוב"
  2. את אוסף הכתבי יד לקח הרבי אתו לרוסטוב
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"א אגרת ג'תתו
  4. הרב שלום בער לוין, ספריית ליובאוויטש, פרק ה'
  5. את סיפור השתדלות המלא, ראה בספר 'ספריית ליובאוויטש' פרק ו'
  6. את סיפור השליחות כתב הרב לוין ביומן השליחות המיוחדתקובץ PDF
  7. פסק הדין תורגם והתפרסם בעיתון כפר חב"ד גליון 404 עמ' 39-42
  8. ynet על ההתפתחות במאבק על אוסף שניאורסאהן
  9. ביהמ"ש פסק: על רוסיה להחזיר את הספרים
  10. 'הארץ' מדווח: חב"ד גרמה למשבר בין ארה"ב ורוסיה
  11. התפתחות דרמטית: הספרים יועברו למוזיאון היהודיקישור לאתר חב"ד אינפו
  12. מכתבו של הרב בערל לאזר באתר חב"ד און ליין.
  13. "העברת הספרים למוזיאון היהודי איננה מקובלת עלינו"קישור לאתר חב"ד אינפו