עבודת הבירורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עבודת הבירורים היא העבודה של בירור הניצוצות הקדושים שנפלו לבין הקליפות. עבודה זו היתה מוטלת על בני ישראל במשך כל הדורות בגלות[1], ומוזכרת רבבות פעמים בתורת החסידות.

תוכן העבודה[עריכה]

על פי תורת הקבלה, "נפלו" בעת שבירת הכלים רפ"ח ניצוצים אלוקיים לעולם הזה, והם מפוזרים בכל דבר - אם חפץ שנעשה בו שימוש על ידי יהודי או בריה כלשהיא.

בגלות מצרים - ביררו על ידי עבודה ר"ב ניצוצות (כמנין וגם ערב 'רב' עלה עימהם), ושאר הניצוצות פוזרו בעולם לבירור במשך גלות אדום, היא הגלות האחרונה טרם בניית בית המקדש השלישי.

היות החפץ או הבריה ללא שייכות גלויה לקדושה - משייכת אותו לצד שאינו צד הקדושה, ה"סטרא אחרא". ותפקידו של היהודי הוא, "לברר" ולהעלות את הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הדבר, על מנת להחזירו ולהעלותו לקדושה, היות והניצוץ האלוקי מיועד לגילוי, ולא להישאר במקום בו הוא מוסתר ומכוסה.

פעולה זו נקראת "עבודת הבירורים", משום שהיהודי "מברר" ובורר את הפרי מתוך ה"קליפה" המכסה עליו.

אופני הבירור[עריכה]

ישנם שני אופנים של בירור הקליפות, התלוי בסוגיהם:

קליפת נגה (שהיא הקליפה העדינה יותר) - ניתנת ל"בירור", כאשר משתמשים בדבר המסויים בצורה נכונה, למטרות קדושות.

ג' קליפות הטמאות (שהם קליפות טמאות יותר, ובהם נכללים הדברים האסורים באכילה או בהנאה, בעלי חיים טמאים, מעשים שנגד רצון ה' וכדומה) - הניצוץ האלוקי הטמון בקליפה זו "קשור" בהם בקשר חזק, ו"אסור" (מלשון אסיר) בתוכם, ועל כן אינו ניתן להעלאה ו"בירור" אלא רק על ידי דחייתו והתרחקות ממנו.

רק במקרים שיהודי השתמש כבר, בדיעבד בלבד, ב"קליפה" הטמאה (לדוגמא: אכל מאכל שאינו כשר) - הרי אז יכול הוא להעלותו לקדושה על ידי תשובה עמוקה מאוד, הנובעת מתוך אהבת השם, שהיא תשובה ההופכת את הזדונות לזכויות. אולם, זו תשובה שלא כל אחד מסוגל להגיע אליה ונדרש לעמוד במדריגה גבוהה מאוד על מנת לשוב בתשובה זו.

רק בגאולה העתידה, כאשר יתקיימו דברי הנבואה "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" - יעלו לקדושה גם הניצוצות האלוקיים הטמונים בקליפות הטמאות.

עליית הבירורים[עריכה]

אופן עליית הבירורים הוא שמן עבודת האדם בעולם העשיה נעשה הבירור בעשיה והמובחר שבזה עולה לעולם היצירה, ועל ידי הבירור שבעולם היצירה הנה המובחר שבזה נעשה עולם הבריאה, ועל ידי הבירור שבעולם הבריאה הנה המובחר שבזה עולה בבחינת מלכות דאצילות.

שני שלבים בבירור[עריכה]

ישנם שני שלבים בבירור: בירור בדרך מלמטה למעלה, בירור התחתון; ובירור בדרך מלמעלה למטה, התכללותו של התחתון באלוקות.

השלב הראשון הוא בירור - ביטול היש - הנקרא "בירור דב"ן", ואחריו השלב השני הוא - הנקרא "בירור דמ"ה".

השלב הראשון ענינו הוא העלאת מיין נוקבין, מלמטה למעלה: בירור ניצוצות הקדושה מהישות שנגרמת על ידי הנבראים שמלובשים בהם ניצוצות קדושה. בירור זה נעשה על ידי ספירת המלכות שבה מלובש שם ב"ן, שהיא הפועלת בהם ביטול היש לאין.

אמנם, בירור זה התחתון אינו שלימות ההעלאה, ולכן ישנו שלב נוסף בבירור - המשכת מיין דוכרין, מלמעלה למטה: המשכת אור עליון ההופך את הניצוצות שנתבררו וכולל אותם באלוקות ממש. בירור זה נעשה על ידי ספירת החכמה שבה מלובש שם מ"ה, שבכוחה לגלות בנבראים את ההתאחדות המוחלטת לאלוקות.

החילוק בין בירור התחתון לבירור העליון, הוא החילוק בין עבודת השבטים לעבודת יוסף הצדיק. ולמרות שעבודתו של יוסף הצדיק שייכת בעיקרה לבירור העליון, בכל זאת בהיות יוסף הצדיק מלובש בגוף, היה עליו לתקן גם את הבירור התחתון, הראשון[2].

מעלת בירור התחתון דוקא[עריכה]

לדוגמה: בני ישראל יצאו ממצרים בכח האמונה. האמונה מגיעה מהצד העליון שבאדם, נפשו האלקית. אך לפני שנכנסו לארץ שלח משה מרגלים שיראום את פרי הארץ, בכדי שיראו בעיניהם הגשמיות את טובת הארץ, וכך גם שכלם הגשמי והתחתון יקבל את דבר ה' "ארץ זבת חלב ודבש".

דוגמה נוספת: בעת היציאה ממצרים, נעשה נס מיוחד שהמצרים השאילו לישראל מרצונם הטוב כלי כסף וכלי זהב. למרות שאם ישראל היו מבקשים זאת מהם, המצרים לא היו מסוגלים לסרב. אך היה ענין מיוחד בכך שהמצרים מרצונם יתנו את הכלים, בכדי לפעול את בירור התחתון.

לעתיד לבוא[עריכה]

בלקוטי תורה פרשת צו, במאמר ואכלתם אכול ושבוע מסביר איך יהיה בירור אחר בירור לעתיד לבוא וזה לשונו שם (ח. א): "מה שעתה הוא בחינת נשמות גבוהות מאד וכבר נתקנו ונתבררו בתכלית עד שהם בחינת מבררים ומעלים הניצוצות כו', עם כל זה לגבי הנשמות שיתגלו לעתיד מבחינת סובב כולהו עלמין נקראו בשם בהמות עד שצריכין העלאה". עיין שם באריכות.

עבודה זו כיום[עריכה]

בשיחת שבת פרשת וישלח ה'תשנ"ב, הכריז הרבי כי "נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים", וכעת העבודה אינה עבודת הבירורים - אלא "עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם". בהמשך השיחה[3] הוסיף הרבי ש"לא זו בלבד שנשלמה העבודה וצריכים לפעול הגילוי בעולם, אלא יתירה מזה, שכבר ישנו בפועל ובגלוי, וצריכים רק לפתוח את העינים".

אבל בשיחת אור לשושן פורים קטן תשנ"ב[4] הרבי דיבר על עבודת הבירורים בהקשר לשלושה דברים, שמזה הבינו רבים שעדיין ישנה עבודת הבירורים, אבל היא צריכה להיות חדורה ברוח הדברים שהכול כבר מוכן, וגם בגלוי, ומה שנשאר זה רק לפתוח את העיניים. (ביותר הרחבה ראה שיחה).

ברבות משיחות אותה התקופה דרש הרבי להכיר בכך שהעולם בזמננו מוכן לגאולה, ואפילו אומות העולם דורשים מיהודי להיות במצב של גאולה[5].

הערות שוליים

  1. בשנת תשנ"ב הכריז הרבי שלאחרי כל העבודה בגלות, ובמיוחד על ידי עבודתם של רבותינו נשיאנו שגילו את תורת החסידות - כעת כבר "נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים", והעבודה בזמננו הינה עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם, ולפקוח את העיניים ולראות את הגאולה (על פי שיחות הדבר מלכות - שבת פרשת ויצא, וישלח, וישב תשנ"ב. ועוד).
  2. תורה אור וישב, כח, ב. וראה ספר המאמרים מלוקט חלק ד' מאמר ד"ה ויגש אליו תשל"ו, ושם נסמן.
    ולהעיר משני השלבים בבירור העולם - שהתחתון מקבל מהעליון המשפיע עליו, או שהוא נעשה כמו העליון - בדבר מלכות ש"פ וישלח וש"פ וישב תשנ"ב.
  3. הערה 112.
  4. להאזנה לשיחה.
  5. ראה שיחות הדבר מלכות - שבת פרשת ויגש, בא, משפטים תשנ"ב.