שם ב"ן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · מקום פנוי · רשימו · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשיה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך
שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער ·שלום


שם ב"ן הוא אחד מבין ארבעת המילויים של שם הוי"ה: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. שם זה נוצר משם הוי"ה במילוי ההי"ן, כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, והוא הנמוך יותר מבין ארבעת צירופי שם הוי"ה. בעולמות, שם זה הוא כנגד עולמות בי"ע. שם זה נקרא בשם בהמה, ביחס לשם מ"ה הנקרא בשם אדם. מקורו של שם זה הוא בשם ס"ג שנקרא בשם בהמה רבה.

נקרא גם שם מערת המכפלה[1] (האותיות בו כפולות).

אות גדולה לפני האות הקטנה[עריכה]

הטעם לכך שבכל הצירופים האות הגדולה היא לפני הקטנה (ס-ג, מ-ה, ע-ב), משא"כ ב"ן האות הקטנה (ב') היא לפני האות הגדולה (ן'), מבואר על ידי הצמח-צדק: כ' במדרש פליאה, ששאל ר' אליעזר את ריב"ל מה שמו של הקב"ה? והשיב לו: רחמנא ליבא בעי. ושאל אותו: מפני מה כולם כסדר ואחד שלא כסדר? והשיב לו ריב"ל: מפני שחותמו של הקב"ה אמת. דיון זה במדרש הוא סתום ולא מובן. וביאר זאת הצמח צדק: שאל ר"א מה שמו של הקב"ה. השיב לו ריב"ל: רחמנא ליבא בעי. שהוא ר"ת רל"ב, ורל"ב הוא הגימטריא של ד' השמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. וע"ז שאלו ר"א: מפני מה כולם המספר הגדול לפני הקטן מלבד שם ב"ן שהמספר הקטן לפני המספר הגדול? וע"ז השיב לו מפני שחותמו של הקב"ה אמת. שאמת בגימטריא קטנה זה תשע. וכך ע"ב זה שבע ועוד שתיים - תשע. ס"ג זה שלוש ועוד שש - שווה תשע. מ"ה - ארבע ועוד חמש - שווה תשע. ובב"ן: אילו היינו עושים נ"ב - היה זה חמש ועוד שתיים והיה יוצא רק שבע. לכן כשעושים ב"ן - הנו"ן הופכת להיות מאותיות מנצפ"ך: ת' - 400, ך' - 500, ם' - 600, ואז נו"ן סופית היא שבע מאות, ובגימטריא קטנה - שבע. ואז ב"ן: שתיים ועוד שבע -שווה תשע.[2]

הערות שוליים

  1. אוצרות חיים ועץ חיים שער רפ"ח ניצוצין סוף פרק ג'
  2. אור התורה מארז"ל ע' ס"ג