רשימו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · מקום פנוי · רשימו · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

רשימו הוא כינוי המתאר את אשר היה לאחר הצמצום הראשון, אז נותר רשימו - זכר בלבד ממה שהיה לפני הצמצום.

ענינו[עריכה]

במציאות זו אשר היתה לאחר הצמצום הראשון ישנם ב' פרטים שונים אשר שניהם נקראים בשם רשימו[1].

כח הגבול[עריכה]

הפרט הראשון ברשימו הוא עצם כח הגבול. על עצמותו של הקב"ה נאמר "כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בגבול". עד הצמצום - כאשר האיר התפשטותו של אלקות בכל המציאות אז היה נרגש רק כח הבלי גבול, אך על ידי כך שאור זה נסתלק, התגלה כח הגבול.

הסיבה לכך שכח הגבול מתואר בשם רשימו, אף שהוא כח שקול לכח הבלי גבול, הוא משום שבמושגים והגדרות של גילוי אור, יש בכח הבלי גבול גילוי גדול יותר עד אין שיעור מאשר הכח הגבול בו באמת אין גילוי כלל, כיון שאינו באמת כח של גילוי כי אם של הגבלה ומניעת הגילוי.ואם כן כח הגבול יחסית לכח הבלי גבול נחשב רק רשימו.

נקודה של אור[עריכה]

הפרט השני ברשימו הוא נקודת האור שנותר מהאור שלפני הצמצום. כח הגבול מגביל את כל האור שהתפשט לפני הצמצום, ומכלילו בנקודה אחת. משל לכך הוא מסימן אשר כתב אדם לרמז על ענין שלם, ובנקודת הסימן כלול כל התוכן המלא והשלם. כמו כן כח הגבול לוקח את כל האור הגדול שהאיר במציאות, ומכניסו בנקודה אחת.

שרש ומקור הכלים[2][עריכה]

מהרשימו, שהוא כח הגבול שבאין סוף, נתהווה מציאות הכלים. ולא שממנו נמשכו הכלים, אלא שהתעבות אור הקו (שמזה נתהוו הכלים בפועל) זהו בכח הרשימו.

פעולת הכלים באור הקו[עריכה]

על ידי התלבשות אור הקו בכלים הוא מתחלק לספירות וקוים. האור שלפני הצמצום איננו בגדר התלבשות והתחלקות כלל אבל האור שלאחר הצמצום הוא בגדר התלבשות והתחלקות. דהיינו, הצמצום פועל על אור הקו שלמרות שגם אחרי הצמצום הוא עדיין אור פשוט, בכל זאת יכול הוא כבר להתלבש בכלים ועל ידי זה לבוא לידי התחלקות.

ביאור הרשימו על דרך משל הוא מהשפעת שכל מרב לתלמיד, שכדי שישפיע ההשכלה לתלמיד, תחילה צריך לצמצם כח השכלתו העצמי ויוכלל הגילוי בהעלם כח היולי שבו, ויניח וישאר מכל מקום רק אפס קצהו ההארה מאור אותו השכל הנשפע לתלמידו בכדי שיוכל שאת.

משל נוסף הוא מכח הזכרון, וכענין האותיות המחשבה הנשארים אחר הסתלקות ההשכלה. והיינו שהצמצום הוא כמשל אורות המלובשים באותיות, וכשנסתלק השכל והאור של האותיות, נשארו רק האותיות עצמם שהם בבחינת רשימו המרמז על השכל והאור.

בלקוטי תורה לג' פרשיות מבאר אדמו"ר המהר"ש שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו ובכך מבאר מדוע שורש הכלים למעלה מהאורות - כיון שהכלים נמשכו מהרשימו שלא נגע בו הצמצום מה שאין כן האורות שנמשכים מן הקו שקדמו הצמצום. האדמו"ר מקאפוסט המגן אבות נחלק על אדמו"ר מהר"ש בענין זה וסבר שהצמצום ברשימו הוא כפשוטו. הרה"ג חסיד אדמו"ר מהר"ש - ר' דן תומרקין, התנצח עם האדמו"ר מקאפוסט בענין זה להוכיח מדברי רבינו הזקן כאדמו"ר מהר"ש.[3] חילופי המכתבים בינו לבין האדמו"ר מקאפוסט הובאו באריכות בהמלך במסיבו, שם גם מציע הרבי תיווך בין השיטות והוראה בעבודת ה' מן הסברות[4].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בכללות ענין זה ראה סה"מ תרס"א עמוד רה. מאמר ד"ה תני אל יפטר אדם מחבירו תרפ"ט.
  2. על פי המשך תרס"ו, ליל ב' דחה"ש רס"ז, המשך עת"ר, שבחוהמ"ס
  3. ר' שמואל גרונם התבטא על זה: "ר' דן תומרקין לבש בגד שלא כמידתו להתפלפל בדא"ח עם הרשח"ז מקאפוסט"
  4. המלך במסיבו ח"ב נספח