אחד ויחיד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אחד ויחיד הן שני צורות של התבטאות על כך שהבורא יתברך נמצא לבדו.

פירוש המילים[עריכה]

אחד[עריכה]

בתורת החסידות[עריכה]

התיבה אחד מורה על כך שהקב"ה אפילו לאחר שברא בריאה מורכבת ומלאת פרטים שונים זה מזה, עם כל זה לא נשתנה כי הוא זה, אלא עדיין הוא באחדותו, ואין בו שום מורכבות, תמורה, שינוי, חיבור או פירוד כלל, אלא הוא תמיד אחד פשוט.

"אתה הוא אחד קודם שבראת העולם ואתה הוא אחד לאחר שבראת העולם ואתה הוא", ו"אני ה' לא שניתי". אין שום הבדל ושינוי באחדותו הפשוטה גם לאחר בריאת ריבוי הנבראים.

בתורת הרמב"ם[עריכה]

משמעות נוספת, לא ביחס לבריאה אלא אליו יתברך: "הקדוש ברוך הוא מכיר אמיתו, ויודע אותה כמות שהיא. ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין, שאין אנו ודעתנו אחד. אבל הבורא- הוא ודעתו וחייו אחד, מכל צד ומכל פינה: שאלמלא היה חי בחיים ויודע בדעה, היו שם אלוהות הרבה--הוא וחייו ודעתו; ואין הדבר כן, אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד. נמצאת אומר: הוא היודע, והוא הידוע, והוא הדעה עצמה- הכול אחד. ודבר זה- אין כוח בפה לאומרו ולא באוזן לשומעו ולא בלב האדם להכירו, על בורייו[1]".

יחיד[עריכה]

התיבה יחיד מורה על כך שהקב"ה נמצא לבדו בעולם וכלל לא יכולה להיות מציאות נוספת נפרדת ממנו ית'.

בקריאת שמע[עריכה]

בקריאת שמע רוצים לבטא את זה שהקב"ה הוא אחד יחיד ומיוחד, ואין כלל מציאות שונה שיכולה להפריע לו בזה, ואם כן לכאורה היה צריך לומר "הוי' יחיד", ומדוע אומרים "הוי' אחד" שמורה על כך שיכול להיות "שתים" רח"ל?

אך באמת דוקא אחד מורה על אחדות יותר מיחיד. כיון שיחיד הוא מציאות "טכנית" שהוא כעת יחידי, אך כאשר תתווסף (חלילה) מציאות נפרדת (ואצלנו - הבריאה), אזי זה נגע ביחידותו.

אבל 'אחד' משמעו, שאף על פי שישנה מציאות נפרדת (לכאורה), עם כל זה, עדיין מציאותו היא אחד ואין כל שינוי, והכל הוא רק צמצום לעיני העומדים מלמטה. ואין הוא אחד המנוי אלא אחד בעצם.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ב יג-יד