אור פנימי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק באור פנימי. אם התכוונתם לפירושים נוספים באור, ראו אור (פירושונים).
סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · מקום פנוי · רשימו · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשיה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

למושג אור פנימי - שתי משמעויות:

  1. אור מצומצם ומוגבל, המתלבש ומתישב בפנימיותו של מקבל האור.
  2. אור שהוא עצמו פנימי, שהוא אור נעלה בבחינת פנימיות האור הבא מפנימיות המשפיע.

קיימת זיקה ברורה בין האור הפנימי הנעלה שמבחינת פנימיות המשפיע, לבין האור הפנימי שבפנימיות המקבלים.

והכונה בזה, שרק אור נעלה כל-כך מפנימיות המשפיע, יכול לרדת ולהתצמצם כל-כך בפנימיות המקבל, שהוא מוגבל במהותו, וכדהלן:

אור פנימי - עשר הספירות[עריכה]

גילוי הארת עשר הספירות של עולם האצילות המשתלשלות אל העולמות בריאה, יצירה ועשיה - נקרא בשם אור פנימי.

והוא אור אלקי הבא בהגדרה והגבלה, שנמשך בבחינת יושר והדרגה, מלמעלה למטה - חב"ד חג"ת נה"י, ונכנס, מתלבש ומתיישב בהכלים - בפנימיותם, ועל ידי זה שמאיר לכל עולם לפי ערכו, בבחינת ממלא כל עלמין.

ונקראים כך על שם שהספירות יורדות מעילה לעילה וממדריגה למדריגה על-ידי צמצומים רבים ועצומים מינים ממינים שונים כמבואר בספר עץ-חיים. ועל ידי צמצום וירידה זו נעשים האורות מוגבלים, והנבראים מקבלים אותם בפנימיותם, ומרגישים אותם - כל נברא לפי ערכו, ולפיכך נקרא אור פנימי, ונקרא גם בשם ממלא כל עלמין, שמחיה בפנימיות את כל הנבראים.

ולהבדיל מאור מקיף, הנקרא סובב כל עלמין, שהוא בבחינת אין-סוף.

והנה, ראשית אור הממלא כל עלמין הוא אור הקו, אשר בשרשו הוא נעלה יותר משרש אור הסובב כל עלמין.

אור פנימי - אור התורה[עריכה]

התורה נקראת אור פנימי, להיותה נמשכת מחכמה דאצילות. וכמו שכתב בזוהר: "אורייתא מחכמה נפקת" (התורה יוצאת ונמשכת מהחכמה), ושרשה מבחינת מוחא סתימאה (השכל הנעלם) של אריך אנפין, הנקרא גם כן "אור פנימי", והיינו שהוא בחינה פנימית באור המקיף, שממנו דוקא ימשך אור למטה יותר - פנימיות המקבל. להבדיל מהמצוות הנמשכות מבחינת גולגלתא של אריך-אנפין שהוא בחינת אור מקיף שממנו ימשך אור מקיף למקבל.

והיינו, חכמת התורה שהיא מוגדרת בגדר השכל, ומתלבשת ומתגלה בתוך מוח האדם, הרי זה בבחינת אור פנימי. אבל המצוות שהן רצון ה', אין אור רצון העליון מורגש בכלי ואברי האדם, אלא נמצא בו בהעלם, וכביכול שורה ומקיף עליהם מלמעלה, בבחינת לבושים.

ואף על פי כן מבחינה מסויימת יש גם ענין פנימי במצוות, וענין מקיף בתורה. כי המצוות נקראים בזוהר "רמ"ח אברים דמלכא" שהם המשכות אורות בכלים, שמעשה המצוות וקיומן הוא הוא לבוש הפנימי לפנימית רצון העליון.

ואילו התורה - אף על פי "דאורייתא מחכמה נפקת" כנ"ל, אכן שרשה למעלה מהחכמה, והיינו שהיא מבחינת המקיף, ולכן בפנימיותה - בהעלם - היא בחינת אין-סוף ב"ה.

והנה האור פנימי צריך לשמירה - כשמתלבש בכלים, לפי שעל-ידי הפגם ח"ו בכלי נמשך יניקה לחיצונים גם מן האור המלובש בה, כמו על דרך משל שעל ידי שחותך ידו יוצא דם שהוא הנפש, והולך לאיבוד.

לכן השמירה של המצוות היא מהתורה, היינו מהמקיף שבתורה כנ"ל.

כשם ששמירת המצוות אפשרית רק על ידי לימוד התורה, כי לא עם-הארץ חסיד, ועל ידי הידע שאדם רוכש בתורה - יכול הוא לקיים את מצוותיה, כך גם השמירה על המצוות נובעת מכח התורה - מפנמיות התורה, שהיא המקיף שבתורה.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות").