רצון העליון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רצון העליון המכונה גם הורמנותא דמלכא הינו ביטוי בתורת החסידות לרצונו של הקדוש ברוך הוא - שמצד עצמו אין לו סיבה. כמו הסיבה לבריאת העולמות "נתאווה' הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים" - נתאווה - בלי שום סיבה. וזהו רצון העליון - שלמעלה מטעם ודעת אנושי.

רצון זה מלובש בתרי"ג מצוות - תורה שבכתב - ואי אפשר לגלותו כי אם על ידי תורה שבעל פה, שאז מתגלה באדם הרצון העליון ברוך הוא.

המצוות[עריכה]

המצוות הן פנימיות רצון העליון וחפצו האמיתי המלובש בכל העולמות העליונים ותחתונים להחיותם, כי כל חיותם ושפעם תלוי במעשה המצות של התחתונים כנודע. ונמצא שמעשה המצות וקיומן הוא לבוש הפנימי לפנימית רצון העליון, שממעשה זה נמשך אור וחיות רצון העליון להתלבש בעולמות.

כן הלבוש החיצון של נפש האלהית שבאדם המקיים ועושה המצוה שהוא כח ובחינת המעשה שלה הוא מתלבש בחיות של מעשה המצוה ונעשה גם כן כגוף לנשמה לרצון העליון ובטל אליו לגמרי, ועל כן גם אברי גוף האדם המקיימים המצוה שכח ובחינת המעשה של נפש האלהית מלובש בהם בשעת מעשה וקיום המצוה הם נעשו מרכבה ממש לרצון העליון, כגון היד המחלקת צדקה לעניים או עושה מצוה אחרת. ורגלים המהלכות לדבר מצוה, וכן הפה ולשון שמדברים דברי תורה והמוח שמהרהר בדברי תורה ויראת שמים ובגדולת ה' ברוך הוא.

מעלת לימוד התורה יתירה על המצוות בכך, שהמחשבה וההרהור בדברי תורה שבמוח וכח הדבור בדברי תורה שבפה שהם לבושים הפנימים של נפש האלהית וכל שכן נפש האלהית עצמה המלובשת בהם כולם מיוחדים ממש ביחוד גמור ברצון העליון ולא מרכבה לבד[1].

הערות שוליים