אור של תולדה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אור של תולדה,[1] הינו מושג בתורת הקבלה, הנקרא גם מעקה או פורסא.

כאשר בא אור השפע מיצירה לעשייה, הוא לא בא על ידי סדר השתלשלות מעילה לעילה כמו בעולם היצירה עצמו, אלא מוכרח שיתלבש ויתעלם האור בלבוש גס ועב, כמו מסך והאור הבוקע המסך העב.

זו היא הדרך היחידה בה שיכול עולם העשיה לקבל את האור העצום של עולם היצירה, מאחר שגם מבחינת מלכות דיצירה לא יכלו לקבל רק בבחינת מקיף, לכן נצרכת הלבשה זו.

דוגמא כדי להבין את הבנת המסך הזה, מביא אדמו"ר הזקן:

ספר משלי[עריכה]

ישנו אופן של הלבשת אור של שכל עמוק במשלים וחידות, כמו משלי שלמה, שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל.

באופן זה מובן הענין: ענין התלבשות שפע מיצירה לעשייה, מפאת מעלתו לגבי הנשפע, הוא חייב להתצמצם דווקא על ידי העלם השפע בתוך המסך הנקרא פרסא, והאור שיבקע מתוכו, הוא בצורה אותו ניתן לקבל.

מקורות[עריכה]

מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.

הערות שוליים

  1. ראה עץ חיים שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע פרק יג. סידור (עם דא"ח) שער המילה קמה, ב. ביאורי אדמו"ר הזקן ויצא יז, א. תורה אור לך יב, ב.