נשמה (חלק הנפש)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נשמה הוא חלק השלישי מחמשת חלקי הנפש אלוקית, המכוון כנגד החלק השכלי שבה, למרות שלעיתים משמש שם זה ככינוי כללי לכל חמשת חלקי הנפש אלוקית, ולרוב משמשת ככינוי כללי לשלשת חלקי הנשמה העליונים של הנשמה שהם נשמה חיה ויחידה, שהם כנגד חב"ד הנכללים כאחד בהיכל קדש הקדשים.

פעולת הנשמה[עריכה]

הנשמה מכוונת כנגד חלק המחשבה, מתוך שלשה לבושי הנפש שהם מחשבה דיבור ומעשה. הנשמה מאירה באדם את כח השכלי שבו, ולמרות שהנשמה היא אור אלוקי צח שלמעלה מהשגה, היא משתמשת בכוח הנקרא צלם המשמש כממוצע המחבר בין הנשמה לנפש, ועל ידה מאירה ברוח ובנפש את הארת האלקות וגורמת לנפש להשתוקק ולהתאוות תאוה עזה ליוצרה.

הנשמה מכוונת כנגד פנימיות עולם הבריאה, לעומת המלאכים שבאותו עולם המכוונים כנגד חיצוניות עולם הבריאה. בכללות הספירות הנשמה מכוונת כנגד ספירת הבינה שהיא שורש הארת השכל, ובפרטות כוללת גם את שני הבחינות התחתונות שבבינה שהם ישראל סבא ותבונה.

כאשר אדם זוכה לגילוי הנשמה, מתגלה חלק האלוק ממעל שבו, וכנוסח התפילה בראש השנה "ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". גילוי הנשמה גדול אף יותר מגילוי אליהו, מכיון שהנשמה מדריכה את האדם בדרך האמת עד אין סוף, מכח ההארה העצמית של החלק אלוק ממעל.

ראו עוד[עריכה]