דור השביעי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דור השביעי, הינו כינוי לדור הנוכחי. השם נגזר מהיותנו דור שביעי מאז התייסדות חסידות חב"ד על ידי אדמו"ר הזקן[1], ומאז עברו שבעה נשיאי חב"ד, עד לימינו כאשר הרבי מכהן כנשיא השביעי.

הרבי בישר וניבא על דור זה שהוא דור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה[2].

שבעה דורות של המשכת השכינה[עריכה]

במדרש[עריכה]

על הפסוק "באתי לגני אחותי כלה" - שמתאר את מתן תורה, בו הגיע הקב"ה והתגלה בעולם הזה הגשמי המכונה "גני" - נאמר במדרש[3], שהטעם לכך שהעולם נקרא "גני" - הגן של הקב"ה, הוא מכיוון שמתחילת הבריאה היה הקב"ה בגילוי בעולמו.

בחטא עץ הדעת נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, ועל ידי עוד ששה חטאים הסתלקה השכינה מרקיע לרקיע עד לרקיע השביעי בשבעת הרקיעים שלמעלה. אחר-כך באו שבעה צדיקים - החל מאברהם, ואחריו יצחק, יעקב, לוי, קהת ועמרם - והורידו את השכינה למטה, כאשר כל אחד מוריד את השכינה ברקיע נוסף; עד שמשה רבינו - השביעי - הוריד את השכינה למטה, בהקמת המשכן.

בדורות האחרונים[עריכה]

במאמר האחרון של אדמו"ר הריי"צ, שניתן ליום שהתברר למפרע כיום הסתלקותו - "באתי לגני" תש"י - מתבארים דברי המדרש הנ"ל.

בשנה שלאחר מכן, תשי"א, בהתוועדות לרגל יום ההילולא אמר הרבי את מאמר החסידות הראשון - ובכך קיבל על עצמו את נשיאות חב"ד. מאמר זה של הרבי נאמר גם כן על הפסוק "באתי לגני"[4], ובו התווה הרבי באופן ברור את קווי היסוד של דורנו, בנשיאותו ובהנהגתו. הרבי הקביל את שבעת הדורות של נשיאי חב"ד, לשבעת הצדיקים הנמנים במדרש שהמשיכו את השכינה למטה, מרקיע לרקיע. הרבי עמד על המעלה המיוחדת שישנו דווקא לשביעי, המקבל את כל הכוחות מהקודמים לו - "כל השביעין חביבין". וכשם שמשה רבינו, השביעי, הוא זה שפעל את ההמשכה העיקרית בכך שהוריד את השכינה למטה - כך גם דורנו, הדור השביעי לחסידות חב"ד, הוא זה שמשלים את כל עבודת בני ישראל בגלות, ממשיך את השכינה למטה, ומביא את הגאולה:

י.png והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאתנו דור השביעי, דכל השביעין חביבין,
דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על פי בחירתנו ולא על ידי עבודתנו, ובכמה ענינים אפשר שלא כפי רצוננו,
מכל מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא,
והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא
י.png

הדור השביעי[עריכה]

מאמר יסודי זה, פתח את הדרך לעבודתו המקיפה של הרבי להפיץ יהדות וחסידות בכל רחבי העולם, על ידי השלוחים ומבצעי המצוות - עבודה שמטרתה היא להשלים את תפקידו של דורנו ולהביא את הגאולה. אינספור פעמים במהלך שנות נשיאותו התבטא הרבי על דור זה שהוא הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, ובו תסתיים העבודה הנדרשת בגלות.

הכינוי "הדור השביעי" לא חזר על עצמו בתורת הרבי, אלא לעתים רחוקות ונדירות בלבד. אחת מהן היא בשיחה משבת פרשת ויגש תשמ"ז[5].

את דורנו השווה הרבי לספירת המלכות - הספירה האחרונה במניין הספירות, המקבלת את כל האורות מהספירות שלפניה וממשיכה אותם למטה, לעולמות התחתונים (כאשר דורו של אדמו"ר הריי"צ מקביל לספירה הקודמת, ספירת היסוד)[6].

הערות שוליים

  1. חישוב הדורות אינו לפי מספר שנים מסוים, אלא לפי תקופת כהונת נשיא הדור, על דרך המצוין בתורה "עשרה דורות מאברהם עד נח".
  2. הדבר מופיע בריבוי עצום של מקורות בשיחותיו. לדוגמא: "על פי כל הסימנים שבדברי חז"ל אודות אחרית הימים.. דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה" (דבר מלכות שיחת שבת פרשת נשא תנש"א).
  3. שיר השירים רבה פרשה ה, א.
  4. נדפס בספר המאמרים מלוקט, חלק א' עמ' ג'.
  5. בשיחת דבר מלכות שבת פרשת בא תשנ"ב, מכנה הרבי את דורנו בשם "הדור התשיעי", כאשר מניין הדורות מתחיל מהבעל שם טוב. ולהעיר גם שהרבי מכנה את משיח צדקנו בשם "הנשיא העשירי", בהמשך לכך שאדמו"ר הריי"צ הוא "נשיא השמיני" (שיחת יום א' דראש השנה תש"נ - התוועדויות חלק א' ע' 23, ועל דרך זה יום ב' דראש השנה - שם ע' 26).
  6. דבר מלכות שיחת כ"ח סיון תנש"א הערה 73: "ויש לומר שכל דורנו האנשים נשים וטף הוא ספירת המלכות".