ופרצת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר תורה לילדי ישראל · אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בסיסמת הרבי "ופרצת". אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ופרצת (פירושונים).

ופרצת, קיצור למילות הפסוק[1] "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" - המופיע בברכת ה' ליעקב אבינו, הינה סיסמא שטבע הרבי בשנת תשח"י כקריאה לפרוץ את הגדרים והרגילות בעבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה.

רקע[עריכה]

בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז תשח"י דיבר הרבי בקשר לחנוכת בית כנסת חדש בכפר חב"ד, והסביר איך בניין בית הכנסת מבטא את העניין של "ופרצת". לאחר מכן החל לבאר שעניין "ופרצת" שייך בעבודת ה' של כל אחד: "ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם". בהמשך בירך שבית הכנסת החדש, וגם בניינים נוספים שנבנים על ידי החסידים במקומות אחרים בעולם, יהיו באופן של "ופרצת". לאחר שיחה זו הורה לכמה מהנוכחים לומר 'לחיים' על כוס גדולה, באופן של "ופרצת".

בהמשך ההתוועדות דיבר על עניין "ופרצת" בקשר לתלמידי הישיבה, ואמר:

י.png "קול קורא" לכל התלמידים של תומכי תמימים:
כיון שההנהלה עומדת במצב של ישוב הדעת מה עליהם לעשות -
אזי תתחילו כולכם לצעוק "ופרצת", ועי"ז תפעלו גם פריצת ההגבלות של ההנהלה
י.png

התלמידים צעקו "ופרצת", ואחר כך אמר הרבי שינגנו תיכף ניגון.

בהתוועדות שבת פרשת עקב, שבת מברכים אלול תשח"י, ביאר הרבי את המושג בראייתה של תורת החסידות במאמר ד"ה 'ופרצת', בו הסביר הרבי את המושג, דרכי הפעולה והקשר בינו לבין הגאולה האמיתית והשלימה[2].

לאורך כל השנה הבאה המשיך ועורר על עניין זה, תוך שהוא מקשרו לנושאים שונים[3]. הרבי כתב ש"ופרצת" היא "הסיסמא דשנה זו"[4], כינה את שנת תשי"ט "שנת ופרצת"[5], והזכיר את העניין רבות באגרות קדשו[6].

עניינה[עריכה]

הרבי הסביר את מהותה של העבודה באופן של "ופרצת", שהיא - לא להתחשב בכל המדידות וההגבלות שצצות במהלך העבודה. לדוגמא: כאשר מקימים מוסד חינוכי, יש להרחיבו ולהגדיל את מספר התלמידים גם כאשר נראה שהמצב הכספי אינו מאפשר זאת; ואדרבה, על ידי ובזכות הגדלת הפעילות תבוא גם ההגדלה באמצעים. וכן בעבודת ה' האישית של כל אחד: עליו לקבל על עצמו החלטות להוסיף בלימוד תורה גם כשנראה לו שאין לו די זמן לכך, או בהידורים בקיום המצוות וכן הלאה[7].

הרבי הוסיף שהעניין של "ופרצת" נוגע בכל שלושת הקוים בעבודת ה': לימוד התורה, עבודת התפילה וגמילות חסדים - נתינת צדקה יותר מההגבלות[8]. כמו כן ענין "ופרצת" מורה שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כי שמחה פורצת את כל הגדרים[9].

הרבי הדגיש שבפסוק "ופרצת" ישנו חידוש, שלמרות שנמנים בו ארבע הרוחות "ימה וקדמה וצפונה ונגבה" - שמבטאים את ענין ההגבלה - אף על פי כן פועלים גם על ההגבלות עצמם שיהיו במצב שלמעלה מהגבלה[10].

כמו כן הסביר שהעניין של "ופרצת" מראה שהתורה עצמה נותנת מקום להגבלות שאותם פורצים, דהיינו, שהגבלות אלו הם מתאימות על פי תורה. ואף על פי כן מודגש שצריכים לפרוץ גם את ההגבלות שעל פי התורה (למשל: ללמוד תורה יותר מהשיעור שמצווה על פי התורה, ולתת צדקה יותר מחומש)[11].

על ידי העבודה באופן של "ופרצת" מביאים את המשיח, שענינו הוא פריצת כל ההגבלות, כדברי הפסוק אודותיו[12]: "עלה הפורץ לפניהם"[13].

ניגון ופרצת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון ופרצת

בהמשך לדברי הרבי אודות ופרצת, הורה בהתוועדות כ' מנחם אב[14]: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון".

לאחר מכן ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת לניגון דיינו וכך שרו זאת כמה פעמים. אמנם הניגון לא נקלט היטב בקהל.

באותה תקופה עלה בדעתו של המוזיקאי החב"די הרב יוסף מרטון להתאים את המילים לניגון מדוברובנה שבספר הניגונים. לאחר ששלח את ההצעה לרבי התקשר הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב לחזן הרב משה טלישבסקי וביקש ממנו לנגן את הניגון בטלפון. לאחר מכן התברר שהרבי היה על הקו והאזין לניגון, ולאחר מכן הביע את הסכמתו לניגון זה[15].

מאז התקבל הניגון כניגון "ופרצת", והושר פעמים רבות אצל הרבי כשפעמים רבות זכה לעידודים נמרצים. הניגון התפרסם גם בציבור הרחב והוא אחד הניגונים החב"דיים הנפוצים ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ויצא כח, יד.
  2. המאמר
  3. ראה למשל שיחות י"ט כסלו תשי"ט. ליל כ"ט אלול תשי"ט. וראה גם בשיחות המצויינות להלן בפיסקה #עניינה.
  4. אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תשסח.
  5. אגרות קודש שם, אגרת ו'תשצד*.
  6. ראה אגרות קודש שם, אגרת ו'תקמא ובאגרות המצויינות שם.
  7. שיחת כ' מנחם אב תשח"י.
  8. שיחת שבת בראשית תשי"ט. שבת בראשית תש"כ.
  9. שיחת שבת פרשת האזינו תשי"ט.
  10. ראה שיחות י"ב תמוז תשח"י. שבת בראשית תשי"ט.
  11. שיחת י' שבט תשי"ט.
  12. מיכה ב, יג.
  13. שיחת י"ט כסלו תשי"ט.
  14. שיחת כ' מנחם אב תשח"י.
  15. ראה בכתבה "'ופרצת - ניגון וסיסמה" בקישורים חיצוניים.