הרבי בילדותו וצעירותו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדרת ערכים בנושא
תולדות חייו של הרבי
הרבי בילדותו וצעירותו (תרס"ב-תרפ"ט)

הרבי נולד ביום י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902) לאביו הרב לוי יצחק ואמו הרבנית חנה שניאורסון. בתקופת ילדותו וצעירותו התגורר בערים ניקולייב ודנייפרופטרובסק ועסק בלימוד התורה, בעיקר באופן עצמאי. בשנת תרפ"ג נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ, ומאז שהה במחיצתו לעיתים תכופות והתעסק יחד איתו בעסקנות הכלל, כשלאחר יציאתם מרוסיה הפך הרבי לחתנו כאשר התחתן עם ביתו, הרבנית חיה מושקא.

הולדתו[עריכה]

הרבי נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902)[1], בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לרב לוי יצחק[2] וחנה שניאורסון. אמו הייתה בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב.

ברית המילה[עריכה]

הבית בו התקיימה הברית
הרבי בגיל שנתיים וחצי (תרס"ד)
ברית המילה של הרבי התקיימה ביום ו' ערב שבת קודש חול המועד פסח י"ח בניסן תרס"ב, בעיר הולדתו ניקולייב.

האירוע[עריכה]

הברית והסעודה התקיימו בבית סבו של הרבי ורב של העיר, הרב מאיר שלמה ינובסקי, ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. ככל הנראה השתתף שם גם רבי ברוך שניאור שניאורסון, סבו השני של הרבי. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, כאשר אביו של הרבי מקשר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.

חסידים סיפרו שבאירוע השתתף גם השוחט הרב אשר גרוסמן, שעקב החומרות הנהוגות בחסידות חב"ד בחג הפסח לא טעם מאומה בסעודה. סב הרבי הרב מאיר שלמה ינובסקי, שבביתו התקיימה הסעודה, פנה אליו בתרעומת מעושה ואמר לו: "מגיעה לך נזיפה, על כך שאינך אוכל בבית המרא דאתרא! אך אינני יכול לנזוף בך, שכן הצלת את חיי"[3].

ציון התאריך[עריכה]

בשנת תנש"א ציין הרבי את תחילת שנת התשעים לברית, בהגהת מאמר ד"ה "אשרי תבחר ותקרב" תשט"ז, המבאר את הפסוקים הנאמרים בתחילת ברית מילה ושייכותם לתוכן הברית[4].

ילדותו[עריכה]

בשנותיו הראשונות התגורר הרבי עם הוריו בניקולייב, ולמד ב'חדר' המקומי. בשנים מאוחרות סיפר הרבי כמה אפיזודות הזכורות לו מחיי אותו 'חדר'.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו רבי. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:

י.png מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה -
גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה -
גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.
י.png
– מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי

בשנת תרס"ט התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב), ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום. שם למד הרבי ב'חדר' המקומי, אצל הרב שניאור זלמן ווילנקין[5].

בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי פולין שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, לדנייפרופטרובסק.

בר מצוה[עריכה]

הרבי החל להניח תפילין כהכנה לבר מצווה, כחודש ימים לפני יום הולדתו הי"ג, ביום חמישי י"א אדר תרע"ה[6].

מכיון שבאותה שנה חל י"א ניסן ביום שישי, חגגו את הבר מצווה בדנייפרופטרובסק בשבת קודש לאחר התפילה, כאשר ההתוועדות החלה בסביבות השעה 12:00, ונמשכה שעה ארוכה לאחר צאת השבת.

במהלך ההתוועדות נשא חתן הבר מצווה דברים בנגלה ובנסתר, וכן השתתף בחגיגה הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, שהגיע לחגיגה מחצר אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, והביא את ברכתו לחגיגה, "שישתעבדו מוחו וליבו להשם יתברך על ידי הנחת התפילין שלו", "השם יתברך יעזור לו שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [= לאביו ר' לוי יצחק] נחת ממנו".

תיאור מפורט של האירוע נמצא ביומני הרבנית חנה אמו של הרבי, ושם כותבת שהיה "משהו אחר, בלתי רגיל. אירוע של התרוממות גדולה".

שמחה זו היתה השמחה הראשונה במשפחתו של הרבי לאחר שאביו התמנה כרב העיר, ואף שבתחילה היו חילוקי דעות סביב מינויו, לאחר שבע שנים של הנהגת הרבנות בתוקף התאחדו סביבו רוב בני העיר, והיתה זו הזדמנות עבורם להביע את ההערכה לרב העיר.

החגיגה התקיימה בביתו הפרטי של ר' לוי יצחק כאשר האנשים חגגו באולם הגדול, והנשים בחדר האוכל. הבית המה אנשים ונשים שהגיעו לברך את חתן הבר מצווה ולהשתתף בחגיגה, ולאורך כל יום השבת אנשים יצאו ונכנסו והיה דוחק רב.

בשעות הצהריים אביו של הרבי ביקש ממנו דבר מה מבלי שכל הנוכחים ישמעו, והרבי בתחילה סירב להבטיח. מאורע זה גרם לעצב רב והרבי עצמו ואביו החלו לבכות, ובעקבותיהם גם שאר המסובים. רק עם דמדומי החמה נאות הרבי להבטיח לאביו את שביקש, וכולם פרצו בריקוד חסידי בשמחה גדולה[7].

באותה שבת בה נערכה הבר מצווה, אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות עמוק כחלק מ'המשך תער"ב', בו החל לבאר בעומק רב ענינים ומושגים הקשורים עם גילוי האור האלוקי שיהיה בגאולה העתידה, דבר המהווה נקודת ציון בביאורי ההמשך. לאחר עלותו של הרבי לכס הנשיאות, ראו בכך החסידים רמז הקושר את המאמר עם העובדה שבאותה שבת נחגגה הבר מצווה של הרבי. בנוסף, באותו מאמר הזכיר אדמו"ר הרש"ב וביאר את מאמר חז"ל 'אנא נסיב מלכא', אותו ביאר הרבי עצמו באריכות במאמר ביום עשתי עשר שאמר ביום הולדתו י"א ניסן תשל"א.

בחרותו[עריכה]

בקיץ תרפ"ב ביקר הרבי בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער שניאורסון ובאותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב[8]. בחודש חשוון שנת תרפ"ג נסע עם אחיו לרוסטוב אל אדמו"ר הריי"צ[9].

בשנת תרפ"ג הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ לרוסטוב, שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת תרפ"ד נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו[10]. בחודש תשרי תרפ"ה נסע שוב ללנינגרד (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב יוסף רוז'ין (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת תרפ"ו נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג. בחודש חשון תרפ"ז השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד.

בחודש סיוון תרפ"ז נאסר אדמו"ר הריי"צ. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

היציאה מרוסיה[עריכה]

בחודש תשרי שנת תרפ"ח ששה בדנייפרופטרובסק ובאסרו חג הסוכות נסע עם אמו לקורסק ומשם ללנינגרד. ביום א' פרשת בראשית עשה את דרכו לריגא שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש חשון השתתף באסיפת ועד לחיזוק התורה והדת (שנתייסדה על ידי חותנו ברוסיא והעבירה לריגא). בראש חודש טבת נסע לברלין עד חג הפסח. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת תרפ"ט (1929) נסע לריגא לחודש תשרי.

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שניאור הרצל, הבר מצווה של הרבי - 100 שנה

הערות שוליים

  1. תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת ביקורו של הרבי בפריז, כאשר בי"א ניסן פנתה אימו הרבנית חנה לקבוצת חסידים, ביניהם הרב בן ציון שם טוב, והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).
  2. מצד אביו, הרבי הינו דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון, בנו של רבי לוי יצחק שניאורסון בנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, הרבנית חיה מושקא.
  3. כוונתו היתה למאורע שהתרחש כמה שנים קודם לכן, כאשר הרב ינובסקי חלה במחלה סופנית והתאשפז בבידוד, ולא היו נראים סיכויים להחלמתו - וידידו הרב אשר הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך אגרת הקודש - פרק י"א של אדמו"ר הזקן, המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים (מפי הרב מנחם מענדל פוטרפס, מופיע באתר צעירי חב"ד).
  4. המאמר בגירסת טקסט.
  5. עד סוף ימיו כיבד הרבי בכבוד גדול את הרב וילנקין, למרות היותו חסידו, בגלל שהיה ה'מלמד' שלו.
  6. יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.
  7. עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.
  8. היום יום מהדורת תשס"ט.
  9. באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב אברהם סקובלו.
  10. שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג.