רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אדמו"ר הצמח-צדק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מנחם מנדל שניאורסון
אדמו"ר הצמח צדק
אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg
האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד
תאריך לידה כ"ט באלול תקמ"ט
מקום לידה ליאזני
תאריך פטירה י"ג ניסן תרכ"ו
מקום פטירה ליובאוויטש
מקום פעילות ליובאוויטש
השתייכות חסידות חב"ד
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק באדמו"ר הצמח צדק. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו צמח צדק (פירושונים).

רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא הנשיא השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. נולד ביום ראשון, כ"ט באלול תקמ"ט[1] בעיר ליאזני, לרב שלום שכנא ודבורה לאה אלטשולר. הסתלק ביום י"ג בניסן תרכ"ו ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו צמח צדק.

תולדות חיים[עריכה]

לידתו וילדותו[עריכה]

ביום ראשון, כ"ט באלול תקמ"ט[1] בעיר ליאזני, נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' שלום שכנא והרבנית דבורה לאה אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי מנחם מענדל מויטבסק. בשנת תקנ"ג ביום ג' בתשרי, בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, אדמו"ר הזקן שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו"ר הזקן מכסהו בטליתו, בברכת כוהנים של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו בתקיעת שופר של ראש השנה. ביום י"א בתשרי תקנ"ג הכניסו אדמו"ר הזקן ללמוד ב'חיידר'.

בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו"ר הזקן לבנו אדמו"ר האמצעי לקחתו כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא, אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש"י ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.

כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר דרך אמונה שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.

עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל בר מצווה קבע אדמו"ר הזקן זמנים מיוחדים ללמוד עמו קבלה ודא"ח.

חתונתו[עריכה]

ביום ה' בכסלו שנת תקס"ג, בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר ליאדי עם בת דודתו, מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר האמצעי. בשנת תקס"ז, כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש אדמו"ר הזקן מחיה מושקא שתביא לו מכתבי החסידות של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"[2]. כשראה אדמו"ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו יהודה לייב ולרבי פינחס רייזס וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.

כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה שיגרשה. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, אדמו"ר האמצעי ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע נגלה, ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"[3] וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".

לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי נדוניה השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.

בשנת תקס"ו מסר אדמו"ר הזקן לידיו ולידי דודו זקנו הרב יהודה לייב את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת תק"ע מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב משה שניאורי, את ההתעסקות בעניני הכלל.

במלחמת נפוליאון כשאדמו"ר הזקן ברח מליאדי, הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן[4]. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת תקע"ד עד שנת תקפ"ז, התבודד ולמד בהתמדה.

קבלת הנשיאות[עריכה]

לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ביום ט' כסלו תקפ"ח, התקיימה אסיפה של זקני חסידי חב"ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת חסידות חב"ד. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו"ר האמצעי, כשביקש לעלות לארץ ישראל[5], שאלו אותו החסידים ""כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיבם אדמו"ר האמצעי "הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מהאדיטש לניעז'ין, נפטר אדמו"ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו"ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.

החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ברוסיה. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מוויטבסק, רבי יצחק משה מיאס, רבי פרץ חן מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם הצמח צדק מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב חיים אברהם שניאורי, בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.

בחודש ניסן החליטו החסידים כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים לליובאוויטש ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי יצחק אייזיק מהומיל, רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי מנחם נחום, בנו של רבנו האמצעי, או ברבי אהרן מקרמנצ'וג מנכדיו של אדמו"ר הזקן[6].

ביום שלישי, ג' סיון תקפ"ט באו שלושת גדולי החסידים: רבי פרץ חן, רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו"ר הזקן והחל לומר מאמר דא"ח ד"ה "על שלושה דברים העולם עומד".

בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים ובשמחה גדולה.

פעולותיו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גזירת הקנטוניסטים, ועידת הרבנים תר"ג, שצעדרין

אדמו"ר הצמח צדק ייסד ישיבה גדולה בליובאוויטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב ישראל נח היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה.

בתקופת "גזירת הקנטוניסטים" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את התורה והמצוות וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.

בשנת תקצ"ז הדפיס את ספרו תורה אור. בשנת תקצ"ח, על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר במאהילוב, מינסק ווילנא וחזר דרך פלך ויטבסק. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי המתנגדים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים למתנגדים. בשנת תקצ"ט קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת תר"ג מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת החינוך ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת תר"ה הדפיס את הספר לקוטי תורה המכיל מאמרי אדמו"ר הזקן עם ביאורים והגהות שלו.

אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת תר"ד את העיירה שצעדרין והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'[7].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חשוב טוב יהיה טוב

אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם חשוב טוב יהיה טוב, פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי האדמו"ר השביעי והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד.

התרת עגונות[עריכה]

אדמו"ר הצמח-צדק היה ידוע כמתיר עגונות, ועגונות רבות נשלחו אל ליובאוויטש כדי אותם מעגינותם[8].

הסתלקותו[עריכה]

בחודש כסלו שנת תר"כ חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. בערב שבת פרשת ויגש שנת תרכ"א לאחר אשתו מרת חיה מושקא הסתלקה, אמר לבנו, אדמו"ר המהר"ש, כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה"[9]. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ליחידות.

בערך בחודש תשרי שנת תרכ"ו החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחות, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק [10][דרוש מקור]. בתחילת חודש ניסן תרכ"ו נחלש מאד והזמינו את הרופא של ליובאוויטש ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו תהילים והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של י"ב בניסן תרכ"ו אמרו שהמצב השתפר, אבל אחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".

בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי י"ג בניסן בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

לאחר פטירתו אמר אדמו"ר המהר"ש: "דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה"[11].

תמונתו[עריכה]

הציור המקורי

היה גוי שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא בשבת לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור בבגדי שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים[12]: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. הרבי ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.

בשנת תרמ"ז שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

הציור המקורי התגלה בשנת תשנ"א על ידי הספרן בערל לוין [13] אצל אחד מצאצאי המהרי"ל מקאפוסט במוסקבה ופורסם לציבור.

משפחתו ותלמידיו[עריכה]

משפחתו[עריכה]

לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

בניו

בנותיו


מתלמידיו[עריכה]

חיבוריו[עריכה]

קובץ:Zzedek2.jpg
שו"ת צמח צדק, מהדורה ראשונה, וילנא, ה'תרל"ב


ניגוניו[עריכה]

תווי הניגון 'ימין ה' רוממה' של אדמו"ר הצמח

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב ניסן ש"ת, שיחת שביעי של פסח ש"ת, שלשלת היחס - שבתחילת היום יום - תש"ג ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת תקמ"ח. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום ט' בתמוז תרנ"ח, אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת אחרון של פסח תרצ"ה. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת תק"נ וראה בשיחת כ"ז בסיוון תש"ד.
  2. מודפס בספר דרך מצותיך
  3. ישעיה י"ז
  4. בדרך מצוותיך נמצאים עניינים אותם שמע אדמו"ר הצמח צדק מאדמו"ר הזקן בימים אלו
  5. היה זה בחודש תשרי שנת תקפ"ח. אדמו"ר האמצעי הגיע להאדיטש והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.
  6. לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו"ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו"ר האמצעי
  7. המסמכים הרשמיים נחשפים קישור col
  8. ראו גליונות "האח" גליון 31 ואילך, "רשימות" חוברת קפ"ז
  9. הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54
  10. כיון שאדמו"ר הזקן ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו"ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה
  11. גליון כרם חב"ד, ניסן תשמ"ז, עמ' 68.
  12. מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.
  13. ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז
אדמו"ר הצמח צדק
קטגוריות בנושא אדמו"ר הצמח צדק
משפחת אדמו"ר הצמח צדק
חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק
ספרי אדמו"ר הצמח צדק
ניגוני אדמו"ר הצמח צדק
הקודם:
אדמו"ר האמצעי
נשיאי חב"ד
כ"ט באלול - תקמ"ט - י"ג ניסן - תרכ"ו
הבא:
אדמו"ר המהר"ש
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו שניאורסון
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל- אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
שמואל- אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | חמותו: ביילא | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים/ות: יוסף יצחק | גיסים/ות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | חתנים/כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנים/ות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים/כלות: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים/נכדות: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים/יות: דובער שניאורסון | ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה רויטמן