ספר הליקוטים דא"ח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ספר הליקוטים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פתח דבר לאחד הכרכים מוגה על ידי הרבי
ספר הליקוטים

ספר הליקוטים דא"ח - סט בעל 27 כרכים המלקט ומסדר קטעי מאמרים לפי נושאים בתורת החסידות של הצמח צדק, יצא לאור בהוראת הרבי ונערך על ידי תלמידי הישיבה, תומכי תמימים המרכזית.

בחורף תשל"ז יצא הרבי בהוראה מיוחדת להדפיס את ספרי הליקוטים ודווקא בצורה של קטעי מאמרים ולא מאמרים שלמים, כמו כן ביקש הרבי להוסיף בסוף כל ערך מראי מקומות לעיון והרחבה בענין בכל שאר ספרי החסידות (מלבד תורת הצמח צדק).

הרבי עצמו השתמש בספרים אלו פעמים רבות[1], ואף מפנה אליהם באינספור מראי מקומות. עם הדפסת הספרים נהג הרבי לשלוח אותם לגדולי הרבנים והאדמו"רים.

רקע[עריכה]

עד הוצאת ספר הליקוטים, נחשבה תורת הצמח צדק כקשה להבנה. לכן, הוראת הרבי הייתה מעט תמוהה בין החסידים שתהו לפשר הדבר, האם לא די בספרי "אור התורה" כשלעצמם ומדוע יש לערוך מהם ליקוטים.

רק כשהחלו ביישום ההוראה ובמיוחד לאחר השלמתה, הבינו החסידים לראות גם ב"דעת תחתון" כמה נפלאה הייתה הוראה זו, ושספר הליקוטים הוא מהספרים הנוחים לעיין בהם על מנת למצוא סוגיא מסויימת, או מראה מקום בחסידות.

הסיבה לכך היא משום שהליקוטים נלקטו דוקא מתורת הצמח צדק. כפי שהתבטא הרבי, הצמח צדק הוא כנגד ספירת ה"דעת", ולכן, תורתו שהיא מעין ליקוט מכל חלקי התורה שקדמו לו – מלאה וגדושה בביאורי חסידות, בלולה מכל חלקי התורה "פשט רמז דרוש סוד" וממאמרי החסידות של רבותינו נשיאנו שקדמו לו, ופעמים רבות לאחר אזכור הביאור בכל חלקי התורה, מיישב הצמח צדק עניינים הנראים כסתירה, עד שמגיע לפסק דין על פי פנימיות התורה.

סגנון יחודי זה השווה הרבי לסגנונו של הרמב"ם בכך ששניהם, נוסף לעיסוקם בפסקי דינים לכל ישראל, קיבצו בספריהם מכל חלקי התורה שקדמו להם - הרמב"ם בספרו "הלכות הלכות" שנועד לקטן ולגדול[2], והצמח צדק בפסקיו שנכתבו לכל עם ישראל. אצל הצמח צדק רואים את החיבור במיוחד בדברי החסידות שלו, ולכן מכונה הצמח צדק לפעמים בשם ה"רמב"ם של תורת החסידות[3]".

אם כן, הוראת הרבי באה להקל ולהנגיש את הלימוד בתורת הצמח צדק ובתורת החסידות בכלל, והכל נכחו לראות שספר הליקוטים איננו עוד ספר בספריית החסידות, אלא מהווה אנציקלופדי' של ממש לכל מושג בתורת החסידות ואף לכל התורה כולה.

הוראות הרבי[עריכה]

ביום שישי "זאת חנוכה" תשל"ז, נקראו הרב זלמן שמעון דווארקין (כאחראי על כולל האברכים), הרב מרדכי מענטליק (כראש הישיבה ב-770) והרב יואל כהן לחדרו של הרב חודקוב, שם נמסרה להם הוראת הרבי כי חלק מאברכי הכולל ותלמידי הישיבה יערכו מפתח עניינים על "המשך תער"ב"[4], וכן יערכו כעין אנציקלופדיה של תורת החסידות מתורת הצמח צדק. הרבי ביקש שיחלו לעבוד עוד באותו יום טרם נסיעתו של הרבי לאוהל. מלבד הוראה כללית זו, הורה הרבי שתי הוראות כלליות:

  • א: הוראה "טכנית" לכאורה, שיתחילו לעבוד בסדר "תשר"ק", כלומר מהסוף להתחלה [5].
  • ב: כל שבועיים תהיה מוכנה אות אחת מהערך.

מיד לאחר ההוראה, החל ר' יואל יחד עם הת' יוסף הכט לעבוד על ערך "תאווה", על מנת להכניסו לרבי טרם נסיעתו לאוהל. בזאת החל פרויקט ספר הליקוטים שסיומו יהיה רק כשבע שנים לאחר מכן.

מבנה הספר[עריכה]

במשך הזמן נוספו כמה וכמה שיפורים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם הוצעו על ידי חברי המערכת והתקבלו אצל הרבי בחיוב. תיאור מבנה הספר דלהלן, הוא כפי הדפסתו בכרכים האחרונים, אז נחתמו סופית מבנה וצורת הספר.

בתחילת כל ערך צויין שם הערך, וכיון שבכל ערך ישנם כמה נושאים ולכל נושא כמה קטעים שנלקטו המבארים את תוכנו, חולקו קטעי כל ערך לסעיפים, כשלכל סעיף ניתנה כותרת המתמצתת את תוכן הביאור שבקטעים אלו. מיד לאחר שם הערך צויינו באותיות קטנות שמות הסעיפים שבערך זה. בסיום כל קטע נכתב מאיזה מספרי הצמח צדק הוא נעתק. במקרים בהם התבאר נושא מסויים במקום אחר ביתר הרחבה, או במקרים שנושא מסויים הוזכר בערך אחר, אלא שאינו שייך לערך זה ולכן לא נלקט תחת ערך זה, צויין מראה המקום.

כמו כן, בעקבות השוואות לכתבי יד חדשים שהגיעו לספריית אגו"ח, כולל ביניהם גוף כתי"ק של הצ"צ, צויינו (ע"פ הוראת הרבי) תיקונים שנתגלו על פי כתבי יד אלו בשולי הגליון.

בסיום כל ערך הובאו מראי המקומות לעניינים אלו בתורת רבותינו נשיאנו, וכן בתורת אביו של הרבי. הוראות השימוש במראי מקומות אלו נדפסו בתחילת הספר. בסיום הספר נדפס לוח התיקון ובו לוקטו כל התיקונים שצויינו בשולי הגליון בגוף הספר, וכן מפתח לערכים שהתבארו בספר זה.

מצויין שהבאת מראי המקומות מתורת רבותינו נשיאנו ואביו של הרבי מדגישה את האמור לעיל שספר הליקוטים הוא כאנציקלופדיה של ממש לכלל תורת החסידות, כלומר לא רק שניתן למצוא ביאור על כל עניין בחסידות, מאחר והספר לוקט מספרי הצמח צדק, אלא ניתן למצוא גם ביאור לעניינים שהתבארו בספרי הצמח צדק גם כפי שהתבארו בספרי החסידות של רבותינו נשיאנו, וא"כ מהווה ספר הליקוטים גם כעין מפתח לתורת רבותינו נשיאנו ואביו של הרבי.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ספר הליקוטים[עריכה]

סקירות שונות[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר המאמרים באתי לגני, חלק ב' עמ' תכד.
  2. דבר זה היווה יסוד לתקנת לימוד הרמב"ם היומי לכל אחד ואחד
  3. שיחת י"ג ניסן תשמ"ו (תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 99 ) בהמשך (אות יט ואילך) הסביר הרבי שאין זו סתירה לפתגם הידוע שאמר הרבי הריי"צ בשם חסידים שהרבי הרש"ב הוא הרמב"ם של תורת החסידות, כי "תוכן פתגם הנ"ל הוא בנוגע לחידושו של הרמב"ם דתורת החסידות, ואילו המדובר לעיל הוא בנוגע לחידושו של הרמב"ם בכל עניני התורה . . באיסוף וליקוט מפסוקי התורה, ממדרשי חז"ל וכו', עד לפסקי הלכות בשו"ע".
  4. אשר זמן קצר לפני כן בהתוועדות י"ט כסלו הורה הרבי להדפיסו
  5. מצוין דבר מעניין שעל ה"פתח דבר" נכתב בטעם הוראה זו שהיא "מפני טעמים מסויימים". הרבי מחק את המילה "מסויימים" וכתב במקומה "טכניים". ואילו לאחר מכן, כשנכתב בפתח הדבר אודות הסדר של תשר"ק שזהו "מצד טעמים טכניים", מחק הרבי את המילה "מצד" וכתב "מפני כמה" וכן מחק את המילה טכניים!