כתובים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתובים הוא חלק מתנ"ך, ובו אחד-עשר ספרים.

ספרי כתובים[עריכה]

  • תהלים - תהלים, הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי דוד המלך יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח.
  • איוב - איוב הינו דמות הצדיק הנדונה בספר איוב, החלק השלישי מה"כתובים" שבתנ"ך, שהועמד בנסיון קשה - ביסורים שהפכו להיות סמל לשיא של סבל ויסורים - "יסורי איוב". ספר איוב נכתב על ידי משה רבינו[1].
  • משלי - ספר משלי הוא ספר בו כתובים משלי שלמה המלך שחיברו ברוח הקודש, ונכתבו על ידי חזקיה המלך וסיעתו[2].
  • איכה - מגילת איכה היא מגילה שנכתבה על ידי ירמיהו הנביא[3] עוד לפני החורבן בנבואה על חורבן בית המקדש והגלות. נהוג לומר מגילה זו בליל תשעה באב וביומו[4]. המקור הראשון לקריאת המגילה בתשעה באב מופיע במסכת סופרים[5], ובתלמוד ירושלמי[6] מובא על אמוראים שנהגו לקרוא בה בתשעה באב.

הספר מכיל שירות קינה, ומקונן על מצבה הנורא של ירושלים בשעת המצור ערב החורבן, על מצבה העגום והקשה של ירושלים ושל עם ישראל כולו לאחר החורבן, ועל הסתר הפנים האלוקי בעקבותיו. הוא אף מצדיק את גזר הדין הקשה שנגזר על ישראל בשל חטאותיו ופשעיו הרבים.

  • שיר השירים - מגילת שיר השירים, היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך של שלמה המלך, ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים", ונכתבה על ידי חזקיה המלך וסיעתו[7].
  • רות - מגילת רות היא אחת מחמשת המגילות שבתורה שבכתב, ונכתבה על ידי שמואל הנביא[8].
  • קהלת - מגילת קֹהֶלֶת היא אחת מחמש המגילות הנכללות בחלק הכתובים שבתנ"ך. המגילה חוברה על ידי שלמה המלך ברוח הקודש, ונכתבה על ידי חזקיה המלך וסיעתו[9].

המגילה עוסקת בתכלית ובמטרת האדם, בשלילת עניני העולם הזה ומסיימת במסקנה: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"[10].

  • אסתר - מגילת אסתר היא אחד מכ"ד כתבי הקודש מן הכתובים. המגילה נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה[11], והיא מספרת את סיפור חג הפורים.

המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בלילה ובבוקר.

  • דניאל - ספר דניאל עוסק בתקופה שמגלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר. שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, עד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר תחילת ימי הבית השני. נאמר בתלמוד כי הספר התחבר על ידי אנשי כנסת הגדולה, כלומר תחילת תקופת בית שני.
  • עזרא - מקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה, והוא נכתב על ידי עזרא[12]. חז"ל אומרים, כי במקור כלל ספר עזרא את ספר נחמיה, ושניהם נחשבו לספר אחד ששמו עזרא. הספר עוסק בין היתר בסיפורו של עזרא הסופר.
  • נחמיה - על פי חלוקת התנ"ך הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה החמישית לאלף הרביעי. הספר נכתב על ידי נחמיה בן חכליה[13], ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי.
  • דברי הימים - בְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, הספר כלול בחלק הכתובים. הספר מציג בראשיתו סקירה גנאלוגית מאדם הראשון עד למשפחות שנים עשר השבטים וצאצאיהם, לאחר מכן הוא סוקר כרונולוגית את קורות עם ישראל מסוף תקופת מלכות שאול ועד לחורבן ממלכת יהודה והצהרת כורש. ספר דברי הימים נכתב בחלקו על ידי עזרא הסופר וחלקו האחר על ידי נחמיה בן חכליה[14].

בהלכה[עריכה]

בשולחן ערוך יורה דעה[15] נפסק[16]: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". הש"ך מציין[17] שמקורו מדברי הר"ן[18] והתוספות[19].

המגן אברהם מבאר[20], שאף שאין אותה קדושה לכולם[21], לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ברמ"א בסעיף אחר[22] כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

בסדר הפסוקים של תורה נביאים וכתובים, שאומרים בראש השנה במלכיות-זכרונות-ושופרות, מקדימים את הפסוקים של כתובים לפסוקים של נביאים[23]. הראשונים והאחרונים הביאו טעמים שונים להקדמת פסוקי הכתובים[24].

לעתיד לבוא[עריכה]

הרמב"ם כותב[25] שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר. וכלשונו:

י.png הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני" [26], ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" [27] י.png

.

הערות שוליים

  1. ברייתא בב"ב יד, ב.
  2. ב"ב טו, א.
  3. ראה גיטין נח, א. תענית כב, ב. תוספתא תענית ב, י. איכה רבתי א, נג. ועוד
  4. כך הוא מנהג חב"ד
  5. יד, ג; יח, ד
  6. שבת עט, א
  7. ב"ב טו, א.
  8. ב"ב יד, ב.
  9. ב"ב טו, א.
  10. קהלת יב, יג. וראה אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תמז.
  11. ב"ב טו, א; וראה סדר עולם פרק כט שם מבואר שאסתר כתבה את מגילת אסתר, ועי' חידושי הרי"ז הלוי על הרמב"ם מגילה פ"ב ה"ט
  12. ב"ב יד, ב.
  13. מהרש"ל ב"ב יד, ב
  14. ב"ב טו, א וראשונים שם.
  15. סי' רפב סי"ז
  16. מברייתא מגילה כז, א
  17. ס"ק יד
  18. בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין
  19. בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים
  20. באו"ח סי' כח ס"ק ד
  21. כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש
  22. שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו
  23. תוספתא ראש השנה ב, יב; טוש"ע תקצא, ד.
  24. ראה תוספות ר"ה לב, א ד"ה מתחיל; ריטב"א שם; ר"ן שם ט, א; קרבן נתנאל על הרא"ש שם ד, ג אות כ.
  25. הלכות מגילה וחנוכה ב יח.
  26. ישעיהו סה טז
  27. אסתר ט כח