מגילת קהלת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מגילת קֹהֶלֶת היא אחת מחמש המגילות הנכללות בחלק הכתובים שבתנ"ך. המגילה חוברה על ידי שלמה המלך ברוח הקודש.

המגילה עוסקת בתכלית ובמטרת האדם, בשלילת עניני העולם הזה ומסיימת במסקנה: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"[1].

שמה[עריכה]

שם המגילה, "קהלת", הוא אחד משמותיו של שלמה המלך שחיבר את המגילה. ישנן שתי סיבות לקריאתו בשם זה: על שם שקיהל ואסף חכמות הרבה[2], ועל שם שאמר את מגילה זו ב"הקהל"[3].

כתיבתה[עריכה]

מגילת קהלת נאמרה על ידי שלמה המלך, במעמד כל ישראל[4], והיא נכתבה בזקנותו[5]. אך המגילה נכתבה רק כמה דורות אחר כך, על ידי חזקיהו המלך[6].

ביקשו לגנזה[עריכה]

בדורות מאוחרים יותר ביקשו חז"ל לגנוז את קהלת, כמסופר בגמרא:

י.png בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת, מפני שדבריו סותרין זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה.


תחילתו דברי תורה, דכתיב: מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש . .
סופו דברי תורה, דכתיב: סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

י.png
– שבת ל, ב

בהמשך, מפרטת הגמרא כמה סתירות שישנן בספר קהלת, שבגללן ביקשו החכמים לגונזו, ומיישבת אותן.

במדרש נאמרים דברים חריפים יותר: "בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות". המדרש מפרט את הפסוקים שהוקשו לחכמים בספר, לדוגמא: "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך", "והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך" - שמהם השתמע כביכול שאין דין ואין דיין; אלא שלאחר מכן ממשיך ואומר "ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט", וכשראו זאת אמרו "יפה אמר שלמה"[7]. רבינו בחיי מסביר שהסיבה ששלמה אמר את דבריו כך, הוא כיון שרצה להדגיש את בחירתו החופשית של האדם שיכול גם לבחור ברע, ולכן צריך להתחזק יותר כדי לבחור בטוב[8].

קריאתה[עריכה]

נהגו בקהילות האשכנזים לקרוא מגילה זו בחג הסוכות - בשבת חול המועד, או בשמיני עצרת אם חל בשבת (ויש שנהגו לקראה בשמיני עצרת תמיד, בכל קביעות)[9]. יסוד המנהג מופיע במסכת סופרים, בה נכתב "בקהלת . . צריך לברך ולומר על מקרא מגילה"[10] - אך לא מפורש מתי יש לקרוא במגילת קהלת.

הרבי כותב על המנהג: "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"[11].

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. קהלת יב, יג. וראה אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תמז.
  2. רש"י קהלת א, א. וראה גם מצודת ציון שם: "על שהקהיל הדעות המנגדות לצרף וללבן הצודק מהבלתי צודק".
    ובאור תורה להרב המגיד: "רצונו לומר: שקיבץ כל החכמות אלוהו"ת והקדושה מהשבירה".
  3. קהלת רבה א, א. וראה לקוטי שיחות חלק ל' ע' 24 בשולי הגליון.
  4. כדלעיל בפסקה #שמה
  5. שיר השירים רבה א, א.
  6. בבא בתרא טו, א.
  7. ויקרא רבה כח, א.
  8. ראה א, א. הובא באור התורה פרשת שלח.
  9. רמ"א - אורח חיים סימן תצ סעיף ט, סימן תרסג סעיף ב. ומקורו בראשונים: במחזור ויטרי (סימן שיב), באבודרהם (תפילות הפסח) ובמהרי"ל[דרוש מקור].
  10. פרק יד, א.
  11. "מעולם לא נהגו כן בחב"ד" קישור לאתר חב"ד אינפו