מגילת אסתר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
הרבי בעת קריאת המגילה

מגילת אסתר היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בלילה ובבוקר.

בחסידות חב"ד נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך החסידות.

סיפור המגילה[עריכה]

מגילת אסתר

המאורעות המתוארים במגילת אסתר אירעו במהלך גלות בבל, תחת מלכותו של המלך אחשורוש שמלך בפרס ומדי ושלט על 127 מדינות[1]. באותה תקופה עמד בית המקדש השני שמם - לאחר שהחל להבנות בשנת ג'ש"צ, אך בנייתו הופסקה עם עלות אחשוורוש לשלטון בשנת ג'שצ"ב.

מאורעות המגילה מתחילים בשנת ג'שצ"ה, שהיא השנה השלישית למלכותו של אחשוורוש, אז ערך את המשתאות ונהרגה המלכה ושתי; ממשיכים בגזירת המן שנחתמה בי"ג ניסן בשנת ג'ת"ד, שנת שתים עשרה למלכותו; בי"ד באדר בשנה שלאחריה - ג'ת"ה - ניצחו היהודים את אויביהם וכעבור שנה, בשנת ג'ת"ו (שהיתה השנה האחרונה למלכותו של אחשוורוש), נקבע יום זה לחג הפורים[2].

תקציר פרקי המגילה[עריכה]

  • פרק ראשון מתאר סדרת משתאות ראוותניים שערך המלך אחשורוש לשריו, שרי המדינות שבמלכותו, ולתושבי עירו - עיר הבירה שושן. במהלך המשתאות קרא למלכה, ושתי, להתייצב לפניו והיא סירבה. לאור זאת, הוציאה המלך להורג.
  • פרק שני מספר על ניסיונותיו של אחשורוש למצוא מלכה חילופית, שמסתיימים בשנה השביעית למלכותו (היא שנת ג'שצ"ט), אז הוא בוחר באסתר - בת דודו של מרדכי היהודי - כמלכה. הפרק מסתיים בהצלחתה של אסתר לסכל, בעזרת מרדכי, ניסיון התנקשות בחיי המלך על ידי שני סריסיו, בגתן ותרש.
  • פרק שלישי מספר על עלייתו לגדולה של השר המן, שפקד על כל הציבור להשתחוות לו; וכאשר סירב מרדכי לכרוע ולהשתחוות בפניו, החליט לגזור גזירת השמדה על העם היהודי כולו - באישור המלך.
  • פרק רביעי מתאר את פעולותיו של מרדכי לביטול גזירת ההשמדה הנוראית: ראשית, קריאת צום ותפילה; ושנית, קריאה לאסתר המלכה לבוא לעזרת עמה ולהכנס אל המלך לבקש את ביטול הגזירה.
  • פרק חמישי מספר על כניסתה של אסתר למלך, בה היא נושאת חן לפניו, והם מסכמים על מפגש למחרת למשתה של המלך, המלכה והמן. בינתיים מחליט המן לעשות עץ בגובה חמישים אמה, ולתלות עליו את מרדכי.
  • פרק שישי מספר כיצד נודדת שנתו של המלך בלילה שלפני המשתה, ואז קוראים לפניו בספר זכרונותיו בדיוק את הקטע המתאר כיצד הציל אותו מרדכי ממוות. המלך נזכר שמרדכי לא קיבל על כך גמול, ואז, כשמגיע המן לבקש מהמלך לתלות את מרדכי - מתהפך הגלגל, והמלך מצווה על המן להוביל את מרדכי על הסוס המלכותי ולקרוא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
  • פרק שביעי מתאר את המשתה של המלך והמן אצל המלכה, בו מתחננת המלכה לבטל את גזירת המן כשהיא חושפת לפניו לראשונה את מוצאה היהודי. המלך מתכעס ומורה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
  • פרק שמיני ממשיך ומתאר כיצד נותן המלך לאסתר ולמרדכי את בית המן, ומוציא פקודה המתירה ליהודים להתגונן ולהתנקם בכל מי שינסה להשמידם. כמו כן נוחל מרדכי כבוד גדול בחצר המלך.
  • פרק תשיעי מתאר את היום המיועד להשמדת היהודים - י"ג אדר - בו "נהפוך הוא", והיהודים נוחלים ניצחון גדול בכל מושבותיהם. לאחר מכן מתואר כיצד נקבע יום המנוחה מהמלחמה, י"ד באדר, לחג הפורים ומעשה המאורעות נכתב על ידי אסתר כ"אגרת הפורים".
  • פרק עשירי חותם בקצרה בכך ששאר מאורעות מלכות אחשורוש נכתבו בספרי דברי הימים של פרס ומדי, ומתאר את גדלותו של מרדכי כמשנה למלך.

סעודת אחשוורוש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סעודת אחשוורוש

מגילת אסתר פותחת בתיאור סעודת אחשוורוש - סדרת משתאות שקיים המלך אחשוורוש, בעיר מלכותו שושן הבירה בשנה השלישית למלוכתו: המשתה הראשון נערך במשך מאה ושמונים יום, לשריו ועבדיו. והמשתה השני נערך במשך שבעה ימים, לתושבי העיר שושן. במקביל למשתה השני התקיים משתה נשים על ידי המלכה ושתי. בשתי המשתאות מתארת המגילה פאר ראוותני ושפע גדול אותו הציג אחשוורוש בפני המשתתפים, על מנת להראות את כבודו וגדולתו.

ביום השביעי למשתה קרא המלך למלכה ושתי לבוא לפניו כדי להציג את יפיה בפני הנוכחים. המלכה סירבה, ובשל כך קצף עליה המלך ולאחר התייעצות עם חכמיו, החליט להדיח אותה מכס המלכה ולהרוג אותה. כמו כן, הוציא פקודה לכל מדינות שלטונו בה קבע שהגברים יהיו השליטים על נשותיהם.

מלכה חדשה[עריכה]

לאחר שאחשורוש מתפכח מיינו, הוא מתאכזב על כך שהרג את ושתי, והוא מורה להוציא להורג את חכמיו, והוא מתאבל עליה. משרתיו מציעים לו לאסוף בתולות מכל העולם על מנת לחפש מביניהן אחת שתהיה ראויה למלוך תחת ושתי. אחשורוש תאב הזימה מסכים מיד, ומוציא צו להביא את כל הנערות הבתולות, ובהמשך נכללות בצו זה גם הנשואות. סדר הבחירה של הנשים הוא, שהן מובאות ל"בית הנשים" של המלך תחת השגחת הגא סריס המלך, ועליהן לעבור קודם תהליך של מירוק של שניים עשר חודש, ששה בשמן המור, וששה בבשמים ובשאר תמרוקי נשים. לאחר מכן הן מגיעות בלילה אל המלך, וחוזרות (לאחר אי בחירתן) בבוקר לבית הפלגשים, תחת השגחת שעשגז סריס המלך.

מרדכי היהודי שהיה מגולי ירושלים, ומזרעו של שמעי בן קיש אבי שאול, היה מתושבי שושן, ולאחר שהורי אסתר נפטרו הוא לקח אותה לאימוץ, או לאשה ("לבת" כפשוטו, או מלשון "לבית"). ובהמשך הימים היא נלקחה גם היא אל הארמון, היא מוצאת חן בעיני כולם, והיא מופלית בשל כך לטוב, אך היא לא מספר את מוצאה על פי פקודתו של מרדכי.

אסתר נכנסת אל המלך בחודש טבת בשנה השביעית למלכותו. היא מוצאת חן בעיניו, והוא שם כתר בראשה וממליכה תחת ושתי. והוא עושה משתה לרגל נישואיו אשר נקרא "משתה אסתר", ונותן הנחה במיסים לכל תושבי המדינות. אך אסתר עדיין לא מוכנה לספר מהו מוצאה.

ניסיון התנקשות[עריכה]

לאחר מכן מרדכי מתמנה להיות פקיד ב"שער המלך", והוא שומע באחד הימים את בגתן ותרש, שנים משומרי שער הארמון מתכננים להתנקש בחיי אחשורוש. הם מנהלים ביניהם שיחה בטרסית, בכדי שאף אחד לא יבין, אבל מרדכי שהיה חבר בסנהדרין הכיר את כל השבעים לשון, וכאשר הוא שמע, הוא אמר לאסתר לומר למלך.

אסתר מגיעה למלך, ומספרת לו בשם מרדכי על התכניות, המלך בודק, ואכן יש רעל באוכל, והוא מורה לתלות את בגתן ותרש. וכן לכתוב בספר זיכרונותיו שמרדכי גמל לו טובה בזה.

עליית המן[עריכה]

לאחר מכן המן בן המדתא מזרע אגג מלך עמלק עלה לגדולה, המלך מינה אותו לשר הכי גבוה בממלכה, ומורה לכולם להשתחוות אליו. המן מנצל את ההזדמנות ושם צלם עליו, בכדי להכשיל את בני ישראל בעבודה זרה.

יהודים רבים נכשלו, אך מרדכי הקפיד שלא להשתחוות אליו. כאשר באו אליו עבדי המלך, הוא אמר להם שהוא יהודי, ועל כן הוא לא יכול להשתחוות להמן. המן שומע וכועס, והוא לא כועס רק על מרדכי, אלא על כל בני ישראל אשר בממלכה.

הגזירה[עריכה]

המן מחליט להשמיד את כל היהודים באשר הם. והוא מפיל גורלות על החודש, ועל היום, וכאשר נופל הגורל על חודש אדר, הוא שמח כיוון שאז אין שום זכות במזל לבני ישראל (בניסן - טלה - קרבן פסח וכו'), והמזל הוא דגים - שהדגים הגדולים בולעים את הקטנים, וכן שמשה רבינו נפטר בחודש זה.

המן ניגש לאחשורוש ומציע לו עסקה - אני אתן לך עשרת אלפים כיכרי כסף, ותיתן לי רשות להרוג את כל היהודים. אחשורוש נותן לו את טבעתו שבה הוא חותם על הגזירות, ואומר לו - אין לי צורך בכסף, אני גם כן מעוניין להיפטר מהיהודים, ותעשה מה שאתה רוצה.

הוא אוסף את הסופרים, ומורה להם לכתוב אגרות להורות לכל העמים להתכונן לתאריך שבו הם ישמידו את היהודים, את האגרות הוא שולח על ידי רצים לכל המדינות, ומתיישב עם אחשורוש לשתות.

התעוררות מרדכי[עריכה]

כניסת אסתר[עריכה]

בלילה ההוא נדדה שנת המלך[עריכה]

מרדכי על הסוס[עריכה]

תליית המן[עריכה]

ביטול הגזירה[עריכה]

המלחמה[עריכה]

קביעת החג[עריכה]

כותבה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שמה[עריכה]

מגילת אסתר נקבעה על שמה שהיא בעיקר התעסקה בכתיבתו ובקביעתו כמסופר בגמרא[3] אדות בקשתה מהחכמים "כתבוני לדורות".[4]

ביאורי החסידות במגילת אסתר[עריכה]

שם השם במגילה[עריכה]

הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אור אין סוף, שלמעלה מהויה.[5]

ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של הקב"ה - מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים - טוענים עיני בשר - "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת.

נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" - נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו - דוקא על ידי עמידה במסירות נפש על היותם "יהודים"[6], "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי"[7], שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"[8].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ועל פי הסבר הגמרא, כלל שלטונו את העולם כולו.
  2. על פי מגילה יא, ב. סדר הדורות חלק א', שנת ג'שצ"ה ואילך.
  3. בבלי מגילה דף ז ע"א.
  4. ראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה לפורים (א).
  5. תורה אור דרושים על מגילת אסתר ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.
  6. ראה תורה אור מגן אברהם צז, א. צט, ב.
  7. מסכת מגילה יג, רע"א.
  8. תורת מנחם תשי"ז חלק ב' עמ' 166.