ספרי תורה ב-770

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
45px ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה

בבית הכנסת של הרבי - 770 ישנם ריבוי ספרי תורה שלחלקם יש היסטוריה מיוחדת[1].

תוכן עניינים

ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו[עריכה]

25px ערך מורחב – ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו
הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח

ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל.

על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות ליל שמחת תורה תש"ב.

ספר תורה של הרבי[עריכה]

25px ערך מורחב – ספר תורה של הרבי
הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא

ספר התורה של הרבי הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס לאחים מסלאוויטא. הספר הוענק לרבי על ידי הרב משה אשכנזי שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות בשמחת תורה.

ספר תורה שבו השתמש הרבי הריי"צ[עריכה]

הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע.

הרבי הריי"צ והרבי השתמשו בו בשמחת תורה, עד שהגיע הספר תורה של הרבי בשנת תשי"ד.

הספר נלקח מ770 בשנת תשנ"ה וחזר אליו בקיץ תשע"ט.

בספר משתמשים במנין הרבי כאשר צריכים 3 ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.

במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובאיזור תש"נ תוקן על ידי משפחת גורודצקי.

ספר תורה לאחדות ישראל תומכי תמימים[עריכה]

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.

בכ"ט אלול תשמ"א הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה[2], ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של הרש"ג בהשתתפות הרבנים מרדכי מנטליק, יוסף מנחם מענדל טננבוים, שלום מרוזוב, דוד רסקין, מנחם מענדל מרוזוב, מנחם מענדל פוטרפס ושניאור זלמן גופין - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - ג' תשרי ב-770, והסופר יהיה הרב אליעזר צבי זאב צירקינד. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקה[עריכה]

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.

בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו ע"י מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים [3].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי והרבנית[עריכה]

חכם יעקב מיכאלשוילי[4] היה חסידי חב"ד סופר סת"ם בעל מסירות נפש מגרוזיה.

ר' יעקב מיכאלאשוולי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית.

לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע הלבבי שהיה בשמחת תורה תשל"ח, רחש ליבו של חכם יעקב לתרום ספר תורה ל770, ואכן החל בעצמו בכתיבתה, לקראת י' שבט תשמ"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו והספר תורה, לרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך.

לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק משקה שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד.

הספר תורה הוא קטן במיוחד. ויחד עם הכתר הוא קל.

ספר תורה של הטנקיסטים[עריכה]

ספר תורה שנכתב על ידי הטנקסטים של ניידות חב"ד בארץ הקודש, ובראשם הרב ישראל דוד נחשון ור' אברהם טאוב. לזכרון הרבנית חי'ה מושקא, הסתיים בתשמ"ט.

הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד,

הספר נכתב על ידי הסופר אליעזר צבי זאב צירקינד בכתב אדמו"ר הזקן, על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודש, אחר ההכנסת ספר תורה, הרבי לקח את הספר, חזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה"

כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שיהיה שמח שהספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים הספר לרבי, והרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.

מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתביתו, במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי והרבנית נשי ובנות חב"ד[עריכה]

לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ביחידות שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש שבט תש"מ, העניק הרבי למארגנים שורת הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות מיוחדת שלא מן המנין לכבוד הכנסת ספר התורה, התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"ט, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, ולאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"[5].

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'.

ספר תורה לזכרון הרבנית נשי חב"ד[עריכה]

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.

הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט

והרבי דיבר ע"ז ר"ח כסלו וש"פ תולדות לכתוב נקודות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי על ידי השלוחים[6][עריכה]

בי"א ניסן תשמ"ז ר' נתן גורארי אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל, יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.

כתבו לרבי על כך והמענה היה: שהספר תורה יהי לשם ולתפארת" במשך כל השנה נכתב הסופר ההרב [אליעזר צבי זירקינד]] , התוכנית הייתה לסיים לי"א ניסן, אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית כ"א אדר. (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).

ביום חמישי כ"א אדר התשמ"ח בבית הכנסת 770 היה סיום ספר התורה על ידי שלוחים כמה מתוכם עוד שלוחים של הרבי הקודם, את המעמד הנחה הרב משה קוטלרסקי.

המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.

בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.

את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעש"ט והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחציניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סיבובו ומתחת לאבן כדור בצרות העולם ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות בכתר.

לפני ה"אתה הוראת" אמר הרב יוסף וינברג מזמור כ' "למנצח יענך" פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת ספר תורה לקבל פני משיח). את הגבה גלילה עשו מזכרי הרבי הרב בנימין קליין והרב יהודה לייב גרונר.

באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו ששמעו אותה בשידור ב770. בא הרבי דיבר על התקופה חדשה.

השיא היה בהתוועדות בשבת אחרי, הרבי דיבר בהרחבה על הסיום ספר תורה, והשווה את שלוחתה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעל טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה העשית בחוץ", ועוד רבות.

ספר תורה שהגיע מתוניסיה[עריכה]

בתשכ"ט נוצרה בעיה גדולה שהעיקה על כלל יהדות תוניס – חל איום ממשי של סגירת כל מוסדותינו בתוניס, גזירה שבעקבותיה היינו עלולים להיות מגורשים מתוניס לצמיתות! כשהודענו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר-תורה ובזכות זה תתבטל הגזירה.

באותם ימים השלטונות מנעו מהרבי ניסן פינסון את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי השלוחה מרת ? פינסון ובנה הרב יוסף יצחק פינסון עם ספר-התורה לרבי התלוה עליהם אח של השליח, הגבאי ב770, הרה"ח יהושע פינסון ע"ה. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל בחלוקת המשקה בהתוועדות של הרבי בשבת.

הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770. הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות" (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), 'ומחר', הוסיף הרבי, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס'. הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דא"ח בפני הציבור.

בערב שבת פ' נצבים וילך אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת הגדול של 770 עם הספר תורה בידו, והכניסו לארון הקודש,

ובעת ההתוועדות בש"ק לאחר אמירת המאמר מזג הרבי ממנו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.

אחרי תפילת מנחה[7] שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אתה, כך סיפרת לנו, יום לפני כן גילית את הסוד בפני אחד מחבריך, ולמחרת כבר היה 770 מלא בחסידים. מאחר שהרבי רצה שהעניין כולו יתבצע בחשאי, אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש...). "אין צורך להוסיף שעם סיומו של אותו מעמד שמימי, התבטלה הגזירה הקשה".

"הרבי הורה שאחי יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו הק' ובמעמד השתתף גם הרה"ח בנימין ע"ה גורודצקי[8]. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד על כן ניגש ר' יהושע שייגש אל התיבה (אחר-כך הרבי ביקש את סליחתו של הלה, והוסיף: 'מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר').

● מתוך יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר:

בשעה 5:15 נכנס ר' יהושע פינסון עם ספר תורה שהביאה גיסתו מרת פינסון תחי' מטוניס מתנה לכ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש היה לבוש בלבושי שבת וקיבל הספר תורה – יחדיו נכנסו ר' בנימין אליהו גאראדעצקי ור' מיכאל ליפסקער ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יי"ש שהניחה על השולחן.

אח"כ ירד כ"ק אד"ש לבית המדרש כשהספר תורה בידו, ורבא"ג פתח הארון קודש וכ"ק אד"ש הכניס זה לארון קודש. אחרי זה מנחה – כ"ק אד"ש הורה שא' מבני המשפחה יתפללו מנחה לפני העמוד. - א' ירד כבר לעמוד (פישר. שהיה חיוב) וכ"ק אד"ש אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען" - אחרי מנחה מסר ע"י חודקוב שרבא"ג ורמ"ל יכניסו אליו בקבוק יי"ש אחרי קבלת שבת וערבית, וכן עשו. אחר מזמור שיר ליום השבת – אמירת עד לאורך ימים. וכן כל הקדישים במשך תפלות השבת.

בתורת מנחם - התוועדיות חלק נז, מופיע שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה המיוחד

[9]

לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו.

ספר תורה לזכר בנות משפחת שמואלי[עריכה]

בקייץ ? אירוע טרגדי כאשר שני ילדות קטנות בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, לזכרם תרמו הוריהם ספר תורה,

ספר תורה לרגל כ' מר חשון 150 שנה[עריכה]

הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל חגיגת 150 שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב לכ' מר חשון תשע"א. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

ספר תורה לכבוד שלושים שנה לרש"ג[עריכה]

הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל 30 שנה לפטירות של חתנא דבי נשיאה הרב שמריהו גוראריה האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

ספר תורה לכבוד מאתיים עשרים שנה לכתיבת התניא[עריכה]

לרגל י"ט כסל תשע"ט, עשרים שנה לכתיבת התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני[10] לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של אדמו"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב דוד מרנץ, מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של הזאל הקטן, ומשם ירד בתהלוכה וריקודים לזאל הגדול, שם נערכו ריקודים ולאחר מכן סעודת מצוה שהשתלבה עם התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו.

מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.

ספר תורה לזכות הרבי על ידי מר פרקש[עריכה]

מר לאנודר פרקש יש תחביב לתרום ספרי תורה ולתרום לבתי כנסיות שונות ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים,

לראשונה ערך מר פרקש הכנסת 5 ספרי תורה בכינוס השלוחים תשע"ה,

הפען השני'ה בתשע"ח שערך הכנסת 6 ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב 770 תרומתו לזכות הרבי, לספר קנה מסטר פרקש כתר מוזהב.

[11]

ספר תורה בגודל של מזוזה[עריכה]

בארון הקודש ב 770 ישנו ספר תורה, ממש קטן בגדול של כ12 ס"מ, ומשתשים בו לעיתים נדרות ביותר.

(בעבר היה עוד ספר בדומה לו, אך כנראה שכעת יש רק ספר אחד)


ספרי תורה לזכות הרבי משפחת אסטולין[עריכה]

נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב נפתלי אסטולין,

לערך בשנת תשס"ט נעלם ספר התורה, ואין יודעים היכן הוא.

ספרי תורה משפחת רקסין[עריכה]

ישנם שני ספרי תורה של משפחת רקסין ב 770, אחד נתרם על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם.

ואחר תרם ר' מנחם מענדל ראסקין לזכותו ולזכות רעייתו שיחיו.

ספרי תורה משפחת עלברג[עריכה]

נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב ע"ה עלברג לעילוי נשמת הוריו.

ר' יעקב היה נגיד חסיד חב"ד מהעידה הגרוזנית שהרבה לחלק צדקה למוסדות ליובאוויטש ולנזקקים בשכונה ובקהילה הגרוזנית בקווינס

ספרי תורה משפחת משיח[עריכה]

נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל[12] שנפטר לאחר התקף לב ב י"ג תמוז ה׳תשס״ז.

ספרי תורה משפחת ליפסקר[עריכה]

נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב מיכאל ליפסקר לזכרו ולזכר רעייתו.

ספרי תורה משפחת אושפל[עריכה]

לזכר הרב יצחק דוב אושפאל, מראשי ישיבת תומכי תמימים בוילנא, ולאחר מכן ר"מ, חבר ההנהלה ומזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, מעורכי בטאון התמים, חבר אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית), ועוד.

שנפטר ללא ילדים. הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר.

ספר הפטרות[עריכה]

במשך[13] שנים[14] רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף. עם שני עצי חיים ומעיל הוא הואמהיה מונח על גבי שולחנו של הרבי מהר"ש.

הרבי הזהיר את המזכירות של להניח ספרים על הספר. לעת עתה לא נתברר ענינו של הספר.

על העצי חיים כתוב: זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר.

ועטד מדבקה על העצי חיים: ר' גרשון גאלין[15] שי' שנת תשח"י.

ר' גרשון גאלין היה נגיד שגר בקראון הייטס שתרם הרבה למוסדות חב"ד והשתדל שיהיה בצנעה בלי פרסום.

כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את הספר ולא ידעו מהו חשבו שהוא ספר תורה. במר חשון תשל"ח הגבאי ר' יעקב ליפסקר לבנות ספר תורה עבור ספר זה.

הוא הביא את הארון הקודש אל הרבי והציע שיעמדו את ארון הקודש בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אחא ספר הפטרות וביקש שימסרו הארון לספריה כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה בספריית ליובאוויטש.

הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו בספריית ליובאוויטש.

סופרי בית חיינו[עריכה]

במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה, וכן להגיה כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.

בעלי קריאה קבועים בבית חיינו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה

ספר תורה שנשלחו מ770 על ידי הרביים[עריכה]

  • הרבי הקודם שלח ספר תורה ליסוד כפר חב"ד, הספר תורה שופץ במיוחד בתשע"ט ועשו לו הכנסה מיוחדת
  • כשנוסד נחלת הר חב"ד שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב770 לתשובי הנחלה. - כאן צריך לינק לפיסקה העוסקת בזה מתוך ערך נחלת הר חב"ד.

הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, , סיפר, שכאשר הגיע ספר-תורה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכפר-חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, ערכו 'הכנסת ספר-תורה' לכל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. וכן בשנת תשכ"ט, עם ייסוד שכונת נחלת-הר-חב"ד בקרית-מלאכי, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי אליהם, וגם הם היו ישנים, עשו ככל פרטי מנהגי הכנסת ספר-תורה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי.

  • קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.

httפפps://wפפww.youפפtube.com/watch?v=N5pC8oLvIfw

הערות שוליים[עריכה]

  1. יש מהם שהיו ב 770, ומסיבות שונות נלקחו ממנו.
  2. "לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"
  3. בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.
  4. נפטר י"ב בחשוון תשע"ו
  5. למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה הזדמנות היסטורית.
  6. ראה על כל זה בארוכה ב"יומן הקהל / תשמ"ח"
  7. לפי היומן של ר' לייבל גרונר לפני תפלת המנחה.
  8. שהיה ראש הלשכה ליובאוויטש האירופאית, שבמסגרת הייתה הפעילות השליחות בתוניס.
  9. על הספר בשטורעם: http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042
  10. נגיד חסיד חב"ד משכונת קראון הייטס.
  11. https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/
  12. https://live.col.org.il/news/30521
  13. https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm
  14. ראה על ספר זה בספר מבית הגנזים
  15. ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב”ד בארץ ישראל, תרמ”ה- תשכ”א" כ"מכתב תודה לנדיב ר’ גרשון גלין מאת ראשי ישיבת תורת אמת הר’ משה אריה ליב שפירא ור’ שמעון גליצנשטיין. בתאריך ב’ ניסן תשכ”א. מפורסתם כ בשנת תרצ"ו בדאגת לבנות בנין לישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מהישיבות ליטא. בארצות הברית.