ספרי תורה ב-770

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממוזער ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה וקישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה

בבית הכנסת של הרבי - 770 ישנם ריבוי ספרי תורה שלחלקם יש היסטוריה מיוחדת[1].

תוכן עניינים

ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו
הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח

ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל.

על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות ליל שמחת תורה תש"ב.

ספר תורה של הרבי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר תורה של הרבי
הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא

ספר התורה של הרבי הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס לאחים מסלאוויטא. הספר הוענק לרבי על ידי הרב משה אשכנזי שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות בשמחת תורה.

ספר תורה שבו השתמש הרבי הריי"צ[עריכה]

הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע.

הרבי הריי"צ והרבי השתמשו בו בשמחת תורה, עד שהגיע הספר תורה של הרבי בשנת תשי"ד.

הספר נלקח מ-770 בשנת תשנ"ה וחזר אליו בקיץ תשע"ט.

בספר משתמשים במנין הרבי כאשר צריכים 3 ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.

במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובאיזור תש"נ תוקן על ידי משפחת גורודצקי.

ספר תורה לאחדות ישראל תומכי תמימים[עריכה]

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.

בכ"ט אלול תשמ"א הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה[2], ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של הרש"ג בהשתתפות הרבנים מרדכי מנטליק, יוסף מנחם מענדל טננבוים, שלום מרוזוב, דוד רסקין, מנחם מענדל מרוזוב, מנחם מענדל פוטרפס ושניאור זלמן גופין - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - ג' תשרי ב-770, והסופר יהיה הרב אליעזר צבי זאב צירקינד. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקה[עריכה]

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.

בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו ע"י מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים[3].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי והרבנית[עריכה]

ר' יעקב מיכאלשוילי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית.

לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע בריאותי שהיה בשמיני עצרת, רחש ליבו של חכם יעקב מיכאלשוילי לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת י' שבט תשמ"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך.

לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק משקה שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד.

הספר תורה הוא קטן במיוחד וקל גם יחד עם הכתר.

ספר תורה של הטנקיסטים[עריכה]

ספר תורה שנכתב על ידי הטנקיסטים של ניידות חב"ד בארץ הקודש, ובראשם הרב ישראל דוד נחשון ור' אברהם טאוב. לזכרון הרבנית חיה מושקא, הסתיים בשנת תשמ"ט.

הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר אליעזר צבי זאב צירקינד בכתב אדמו"ר הזקן, על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודש, אחר הכנסת ספר התורה, הרבי לקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה".

כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. הרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.

מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי והרבנית נשי ובנות חב"ד[עריכה]

לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ביחידות שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש שבט תש"מ, העניק הרבי למארגנות מספר הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: "יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות לכבוד הכנסת ספר התורה. הרבי התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעל שם טוב, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה. לאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"[4].

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'.

ספר תורה לזכרון הרבנית נשי חב"ד[עריכה]

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.

הספר הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת פרשת תולדות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי על ידי השלוחים[עריכה]

בי"א ניסן תשמ"ז ר' נתן גוראריה אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.

כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב אליעזר צבי זירקינד, התוכנית הייתה לסיים עד יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן, אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית בכ"א אדר (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).

ביום חמישי כ"א אדר תשמ"ח נערך בבית הכנסת - 770 סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של אדמו"ר הריי"צ. את המעמד הנחה הרב משה קוטלרסקי.

המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.

בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.

את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחיצוניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת כדור הארץ ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות בכתר.

לפני ה"אתה הראת" אמר הרב יוסף וינברג מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת ספר תורה לקבל פני משיח). את הגבה גלילה עשו מזכירי הרבי הרב בנימין קליין והרב יהודה לייב גרונר.

באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-770. הרבי הגיע ודיבר על תקופה חדשה.

השיא היה בהתוועדות בשבת פרשת אחרי, הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ועוד רבות[5].

ספר תורה שהגיע מתוניס[עריכה]

בשנת תשכ"ט חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.

באותם ימים השלטונות מנעו מר' ניסן פינסון את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי השלוחה פינסון ובנה הרב יוסף יצחק פינסון עם ספר-התורה לרבי התלוו אליהם אח של השליח, הגבאי ב-770, הרב יהושע פינסון. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל בחלוקת המשקה בהתוועדות של הרבי בשבת.

הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), 'ומחר', הוסיף הרבי, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס". הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דא"ח בפני הציבור.

בערב שבת פרשת נצבים-וילך אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ההתוועדות בשבת קודש, לאחר אמירת המאמר מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.

אחרי תפילת מנחה[6] שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.

הרבי הורה שהאח יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב בנימין אליהו גורודצקי[7]. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של הלה, ואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר".

ר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, הרבי לבש בגדי שבת וקיבל הספר תורה – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב מיכאל ליפסקר ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על השולחן.

לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן[8]. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו[9].

לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו[10].

ספר תורה לזכר בנות משפחת שמואלי[עריכה]

כאשר שני בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה.

ספר תורה לרגל כ' מר חשון 150 שנה[עריכה]

הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל כ' מר חשון תשע"א - 150 שנה להולדת אדמו"ר הרש"ב. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

ספר תורה לכבוד שלושים שנה לרש"ג[עריכה]

הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל 30 שנה לפטירתו הרב שמריהו גוראריה - חתנו של אדמו"ר הריי"צ. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

ספר תורה לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא[עריכה]

לרגל י"ט כסלו תשע"ט, מאתיים ועשרים שנה לכתיבת ספר התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני[11] לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של אדמו"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב דוד מרנץ, מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של הזאל הקטן, ומשם ירד בתהלוכה וריקודים לזאל הגדול, שם נערכו ריקודים ולאחר מכן סעודת מצוה שהשתלבה עם התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו.

מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.

ספר תורה לזכות הרבי על ידי מר פרקש[עריכה]

מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.

בכינוס השלוחים העולמי תשע"ה ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה. בתשע"ח שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב[12].

ספר תורה בגודל של מזוזה[עריכה]

בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה, ממש קטן בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר[13].

ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית[עריכה]

משפחת אסטולין - לזכות הרבי[עריכה]

נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב נפתלי אסטולין. הספר נעלם לערך בשנת תשס"ט.

משפחת רקסין[עריכה]

שני ספרי תורה של משפחת רקסין נתרמו ל-770, אחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו.

משפחת עלברג[עריכה]

נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.

משפחת משיח[עריכה]

נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל[14] שנפטר לאחר התקף לב בי"ג תמוז תשס"ז.

משפחת ליפסקר[עריכה]

נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב מיכאל ליפסקר לזכרו ולזכר רעייתו.

משפחת אושפל[עריכה]

לזכר הרב יצחק דוב אושפאל, הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר.

ספר הפטרות[עריכה]

במשך[15] שנים[16] רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף. עם שני עצי חיים ומעיל הוא היה מונח על גבי שולחנו של הרבי המהר"ש.

הרבי הזהיר את המזכירות שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת תש"פ, לא נתברר ענינו של הספר.

על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".

ועטד מדבקה על העצי חיים: "ר' גרשון גאלין[17] שנת תשח"י".

כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. בחודש מר חשון תשל"ח הגבאי ר' יעקב ליפסקר החל לבנות ארון קודש עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה בספריית ליובאוויטש.

הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו בספריית ליובאוויטש.

ארון הקודש[עריכה]

הארון קודש בט' אב

בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני י' שבט תש"י, כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ.

ר' יעקב ליפסקר ציפה את הארון, ור' שמואל שוחט ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת תש"פ.

במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב יעקב ליפסקר.

הפרוכת[עריכה]

בראש הפרוכת נמצאת פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסיות רבים עליה נכתב בשנת תשנ"ג הכרזת היחי.

הפרוכת מתחלפת שלושה פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח - כחולה, ערב פסח עד ערב ראש השנה - אדומה.

בתשעה באב מסירים את הפרוכת עד חצות.

סופרי בית חיינו[עריכה]

במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה, וכן להגיה כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת הרב ישעיה מטלין, הרב אליעזר צבי זאב צירקינד והרב קלפמן.

בעלי קריאה קבועים בבית חיינו[עריכה]

  • הרב יוחנן גורדון - בתשט"ו הרגיש שקולו נחלש, והעביר את התפקיד לר' מרדכי שוסטרמן.
  • הרב מרדכי שוסטרמן - 39 שנה תשט"ו-תשנ"ד.
  • הרב מיכאל סלווין - בתחילה קרא רק בתפילת מנחה של שבת.
  • הרב דוד רסקין - בעל קורא בימות החול.
  • הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה.
  • ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול.

ספר תורה שנשלחו מ-770 על ידי הרביים[עריכה]

  • הרבי הקודם שלח ספר תורה ליסוד כפר חב"ד, הספר שופץ במיוחד בתשע"ט ועשו לו הכנסה מיוחדת.
  • כשנוסדה שכונת נחלת הר חב"ד שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה.

הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי סיפר, שכאשר הגיע ספר-תורה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכפר-חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, ערכו 'הכנסת ספר-תורה' לכל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. וכן בשנת תשכ"ט, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד, עשו ככל פרטי מנהגי הכנסת ספר-תורה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי.

  • קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה


שבע מאות ושבעים
בנין המשולשים - רכישה וחנוכת הבית · קומה ראשונה: קומת הכניסה · חדר המזכירות · חדר הרבי · הזאל הקטן · מרכז שידורי חב"ד · מרכז לעניני חינוך · קומה שניה: דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770 · קומה שלישית: ספריית ליובאוויטש · אוצר החסידיםבית הכנסת - 770 - ספרי תורה · גבאי בית הכנסת · התפילה · התוועדות עם הרבי · ועד המסדר · התוועדויות מרכזיות · ועד סעודת שלמה · בית חב"ד 770 · הרחבות ושיפוץ בית הכנסת · חומת אנ"ש · המרפסתתומכי תמימים המרכזית - קבוצה · את"ה העולמי · הערות התמימים ואנ"שבנין המשרדים - ועד להפצת שיחות · ג'ם · ועד הנחות בלה"ק · ועד שיחות באנגלית · דפוס עזרא · ועד תלמידי התמימים
פורטל 770   •   קונטרס בית רבינו שבבבל   •   תמונות 770   •   המספר 770

הערות שוליים

  1. יש מהם שהיו ב-770, ומסיבות שונות נלקחו ממנו.
  2. "לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"
  3. בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.
  4. למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהוחמצה הזדמנות היסטורית.
  5. לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"
  6. לפי היומן של ר' יהודה לייב גרונר לפני תפילת המנחה.
  7. שהיה ראש לשכת ליובאוויטש האירופאית, שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.
  8. אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"
  9. יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר
  10. על הספר בשטורעם
  11. נגיד חסיד חב"ד משכונת קראון הייטס.
  12. אודות הספר קישור לאתר חב"ד אינפו
  13. בעבר היה עוד ספר דומה לו
  14. על הספר
  15. ספריית חב"ד
  16. ראה על ספר זה בספר מבית הגנזים
  17. ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת תורת אמת הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך ב' ניסן תשכ"א. התפרסם בשנת תרצ"ו על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.