חרבונה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חרבונה היה אחד מסריסי המלך אחשורוש, ולאחר קריאת המגילה בפזמון שושנת יעקב יש להגיד "וגם חרבונה זכור לטוב".

אודותיו[עריכה]

חרבונה מוזכר במגילת אסתר כאחד משבעת סריסי המלך, שעליהם ציווה להגיד לושתי המלכה שתבוא לפניו[1]. הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה לאחשורוש שהמן הקים עץ כדי לתלות עליו את מרדכי היהודי. בגמרא נאמר שחרבונה גם הוא היה רשע, אך מכיוון שראה שהמן מפסיד מיהר מיד להתייצב לצד מרדכי[2].

להלכה נפסק שיש להגיד בפזמון "שושנת יעקב" הנאמר לאחר קריאת המגילה את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב"[3], וזאת על כך שהוא גילה לאחשורוש שהמן מתכנן לתלות את מרדכי היהודי[4].

דעה נוספת היא שחרבונה זה אליהו הנביא. הרבי מסביר שבתלמוד הירושלמי מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא. וזהו גם השייכות של חג הפורים לגאולה, שע"י שפועלים את העבודה של פורים[5], יגיע אליהו הנביא ויביא את המשיח[6].

סמל חבדפדיה חדש.jpg ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. מגילת אסתר, פרק א', ט - ט"ז
  2. מסכת מגילה, ט"ז, ע"א
  3. כדברי רבי פנחס (תלמוד ירושלמי, ואסתר רבה) והובאו הדברים בטור, אורח חיים, תרצ, וכך פסק השלחן ערוך, הלכות מגילה תרצ, טז
  4. תורת מנחם, תשי"ח, ח"ב עמ' 100
  5. שהיא כלשונו של הרבי ש:"תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהיה אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה."
  6. תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329