אתוון רברבין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אתוון רברבין
רבתי.jpg
המילה "אדם" עם א רבתי
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

אתוון רברבין (= אותיות גדולות, מכונות לעיתים גם בשם אתוון סגיאין ואתוון עילאין) הוא כינוי לאותיות האל"ף-בי"ת בתנ"ך שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית.

היסטוריה[עריכה]

אף שבאופן כללי כל אותיות התורה נקראות בשם 'אתוון רברבן'[1], קבעו חכמי המסורה אותיות מסויימות בתנ"ך שיכתבו אותן בספר תורה גדולות יותר משאר האותיות, ולדעת חלק מהראשונים כתיבת אותיות אלו בצורה זו היא הלכה למשה מסיני[2].

במנין אותיות אלו שינה מחלוקת בין חכמי המסורת, האם בכל התנ"ך יחד יש אל"ף-בי"ת שלם של אותיות גדולות[3], האם בתורה בפני עצמה[4] ובנביאים בפני עצמם[5] יש את כל האל"ף-בי"ת[6].

להלכה, השינוי בכתיבת האותיות הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקרוא בספר תורה שהאותיות הגדולות שבו נכתבו כרגיל באותו גודל של שאר האותיות - ולכתחילה באם ישנו ספר תורה אחר, לא יוציאו ספר זה עד שיתקנו אותו.

כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה, הן על הפסוקים בתורה[7], והן על הפסוקים בתנ"ך, כגון על הפסוק בתהלים 'יכרסמנה חזיר מיער'[8], ועל הפסוק בישעיה 'למרבה המשרה'[9], ועל הפסוק בתחילת דברי הימים 'אדם שת אנוש'[10].

בנוגע לאותיות אלו פסק הרמב"ם להלכה:

י.png ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש י.png
– רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח

בתורת החסידות[עריכה]

תורת החסידות מסבירה על פי המופיע בזוהר[11] שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ"ך שענינו הוא ספירת הבינה או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות[12]. למרות ששאר האותיות של פסוק שמע ישראל נחשבות לאתוון זעירן לגבי שני אותיות אלו, מכל מקום לכשעצמם כל אותיות פסוק זה נחשבות לאותיות גדולות, ובפרט אותיות א' ש' מ' ח' הנותרות במילים שמע - אחד לאחר הורדת אותיות ע' ד' מהם[13].

במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה'רגילות' בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש'יוצא מהשורה'[14].

אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה[15].

בהשאלה[עריכה]

בתורת החסידות מוסבר[16] שאותיות המחשבה נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה שאותיות הדיבור יכולות להכיה.

לפני יציאתו של הרב לייבל פוזנר לשליחות, נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ שאמר לו: "אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ואתוון זעירין, את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות באתוון זעירין"[17].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. מאמר אדמו"ר הצמח צדק 'דבר אל אהרן ואמרת אליו' תרי"ח.
  2. מרדכי למסכת מנחות, פרק ג'.
  3. דעת המסורה גדולה: א של "אדם שת"; ב של "בראשית ברא אלקים"; ג של "והתגלח"; ד של "ה' אלוקינו ה' אחד"; ה של הלה' תגמלו זאת; ו של ויזתא, או של גחון; ז של זכרו תורת משה, ויש אומרים של ויזתא, ויש אומרים של הכזונה; ח של חור כרפס ותכלת, ויש אומרים של חכלילי עינים, ויש אומרים של ויחי יעקב; ט של יסר מעלי שבטו, או של טוב שם משמן; י של ועתה יגדל נא; כ של וכנה אשר נטעה; ל של וישליכם; מ של משלי; נ של נצר חסד ושל ליני הלילה; ן של משפטן; ס של סוף דבר; ע של שמע; פ השניה של בשפרפרא; ף של ובהעטיף הצאן; צ של צפו עורים, ויש אומרים אף של צופיה הליכות ביתה; ק של דרור קן לה, ויש אומרים של קולה כנחש; ר של לאל אחר, ויש אומרים של ה' קנני ראשית; ש של שיר; ת הראשונה של ותכתב אסתר, או של תמים. ויש מוסיפים כ ראשונה של ככחי, צ של הצור תמים, ל של ליני, ק של קו תהו103, ויש שמוסיפים גם ז של נבחז.
  4. א של אשריך; ב של בראשית; ג של והתגלח; ד של אחד; ה של הלה' תגמלו זאת; ו של גחון; ז של הכזונה; ח של חכלילי עינים; ט של כי טוב הוא; י של ועתה יגדל נא; כ של והתמכרתם; ך של ונך אתו; ל של וישליכם או של והלטאה; מ של מה טבו, ויש אומרים של מוצא שפתיך; ם של בני שלשים; נ של נצר חסד; ן של משפטן; ס של ויהס כלב; ע של שמע; פ של ופתלתל; ף של ובהעטיף הצאן; צ של צא אתה; ץ של ועשית ציץ; ק של קן צפור; ר' של לאל אחר; ש של ערש ברזל; ת של תמים. ויש מוסיפים: ג השניה ולמ"ד האמצעית של לגלגלתם. ויש מוסיפים: א של אנכי.
  5. א של אדם; ב של ברח דודי; ג של גן נעול; ד של דברי קהלת; ה של הלעולמים יזנח; ו של ויזתא; ז של זכרו תורת משה; ח של חור כרפס; ט של טוב שם משמן; י של מנע בר יקבהו; כ של וכנה אשר נטעה; ל של לםרבה המשרה; מ של משלי; נ של נחמו; ס של סוף דבר; ע של על כן אודך; פ של בשפרפרא; צ של צפו עורים; ק של קן לה; ר של ראשית דרכו; ש של שיר; ת של ותכתב אסתר.
  6. דעת המחזור ויטרי, עמוד 683.
  7. ראה ליקוט מדרשים אלו ב'אוצר המדרשים אייזנשטיין' רבי עקיבא עמוד 433.
  8. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתל.
  9. מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.
  10. מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.
  11. שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.
  12. ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על השבע תחתונות של בינה, והאות דל"ת...
  13. ספר המאמרים תשי"א ע' 69
  14. שיחות קודש תשכ"א ע' 63. מאמר ש"פ בשלח י"א שבט תשכ"א.
  15. ראו לדוגמא בסיפור סדר ההכנה לחיידר של אדמו"ר הצמח צדק, שאדמו"ר הזקן ביאר לו שהסיבה לכתיבת "אדם" בדברי הימים באל"ף גדולה, הוא משום שנכשל על ידי ההכרה בערך עצמו בחטא עץ הדעת. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמודים 39-40. בתרגום ללה"ק עמוד עב.
  16. לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.
  17. מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן היחידות בפני הרבי, העיר הרבי: "שמעת? לא צריכים להתפעל מ'אתוון רברבין'..."