ש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האות ש
שין.jpg
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

האות ש היא האות ה21 מאותיות לשון הקודש.

צורתה[עריכה]

כתב אדמו"ר הזקן[1]: ש: ב' ראשיה הראשונים יהיו כעין יו"ד שפניה למעלה מטעם שנתבאר למעלה, וראשה הג' כעין ז', ולפי קבלת האר"י ז"ל כל השיני"ן שבתפילין יהיו ג' קוין כג' ווי"ן ישרות.

וצריך לדבק ראש האמצעי לצד שמאל למטה ולא יהא מושב רחב למטה, אלא חד לצד שמאל לכתחלה, ואז יהיו כל הג' ראשים עומדים למטה על רגל אחת כמו הקו"ף והרי"ש:

ענינה[עריכה]

האות ש' מרמזת על נה"י של זעיר אנפין העולים לדרגת חב"ד בשבת קודש בעת עליית העולמות[2].

הש ציורה ג' יודין וכ למטה מהם והיודין בתוכה, והם רמז לשלשה אבות ראשונים והכסא הרומזת בכ למטה מהם והיא רמז למלכות בית דוד, והיא כללות הבנין והיא המרכבה, כי האבות הם הם המרכבה העליונה והרגל הרביעי הוא דוד שהמלכות שלו וכבר כתבתי לך כי הכ רמז למלכות.

והאות בעצמה מורה בנצח עליון שהוא הבינה א-להי המרכבה למעלה מן הבנין ועיקר הענין, ואינה בכלל מנין הז'.

וכן היא רמז לד' מחנות שכינה, וכן לד' יסודות למטה וכן ארבע יסודות עליוני עליונות, והם אותיות אמ"ש, והם מים מימין אש משמאל ואויר בנתיים ועפר למטה, ועל זה ארז"ל הכל היה מן העפר וכו' ואפי' גלגל חמה וה ש רמז לזה בצורתה וציורה וג' יודין אשר בש רמז לשלש רוחניות והכ רמז לעולם הבנין כלו שמקבל כל מה שלמעלה כי הי אשר בצד ימין נותנת כח בשורת הימין והי אשר בצד שמאל נותנת כח בשורת השמאל והי האמצעית בקו האמצעי והבן זה.

והש של ד' יודין היא חסדים גדולים רחמים מרובים.[3].

שם שד"י[עריכה]

איתא בס' הזוהר אות ש' קאי אחד כרעא. ר"ל כי תמונת אות הש' היא ש' שורקת, כלומר הג' יודין שעל [גבי] הג' קווים הם דוגמת שורק. כי אור הבהירות והשפע בא מהחכמה, י', דרך ג' קווים שהם תמונת ג' ווי"ם המתפשטים מג' יודי"ן שעל ראשיהם. ואלו הג' קוין קיימי אהאי כרעא דיעקב קאים ביה שהוא רגל התחתון של הש', ובו מתחבר ומתצמצם להשפיע בד', לשון ד"ל, כדי שתסבול זה הבהירות. וזהו אות הד' שבשם שד"י. ואור החכמה מתגלה בסוף, וזהו אות י' שבשם שד"י. וזהו צירוף שד"י. ובזה אמר לעולמו ד"י, שהיה מלובש ומעוטף בו שם הוי"ה ב"ה[4].

הערות שוליים

  1. שו"ע הרב או"ח סימן לו
  2. שער הכוונות קבלת שבת
  3. מגן דוד ערך ש
  4. אור תורה וארא עג