ר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האות ר
ריש.jpg
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

האות ר היא האות ה20 מאותיות לשון הקודש, מספרה הוא 200. היא בגימטריא שם אלהים באחוריים כלומר א א-ל א-לה א-להי א-להים.

צורתה[עריכה]

כתב אדמו"ר הזקן[1]: ר - תהיה עגולה ממש מאחוריה למעלה שלא תדמה לדלי"ת ותפסל על ידי קריאת התינוק, ויריכה קצר שלא תדמה לכף פשוטה ותפסל על ידי קריאת התינוק:

ענינה[עריכה]

בכל ספרי הקבלה והחסידות מבואר כי ענין הר' אחד הוא - כלי השפע היורד למטה על ידי המלכות, שכאשר ישראל זוכים הוא מלא בשפע ואם חלילה לא - הר' מורה על כלי ריק רח"ל.

בספר מגן דוד אות ר מבאר: האות הזה היא ירושתן של ישראל ונחלתן והטוב הצפון לצדיקים לעתיד לבא, וזהו "עלה ר"ש", שהירושה למעלה, אם תעלה תירש ירושה זו ואם לא תעלה הרי ר"ש מלשון רש, ועושר אל תתן לי, כי אם לטובה אין למעלה מירושה זו ואם לרעה אין למטה מעניות ולרש אין כל כי המדה הזאת היא רשה ודלה ועניה ותחסר כל בה.

חשבון ומספר גימטריא[עריכה]

בספר ברית כהונת עולם (לתלמיד המגיד ממזריטש[2] מבאר כי האות ר' היא ראש התיבה רקיע, שהיא סוד ההבדלה בין מים למים. וענינו הוא, כי הנה מים התחתונים נפרדו מהמים העליונים, באופן שהרקיע העליון (הרוחני) מאחד אותם, והוא מהוה את המים התחתונים שיהיו כלי למים העליונים (כלומר שהאורות ישרו בכלים), בבחינת מקווה המהוה כלי לאיסוף המים שבו. ולכן שני פעמים ימי"ם הוא סוד ר' של רקיע ובו שני פעמים מים המתכנסים בימים, כי אותיו קי"ע גימטריא שני פעמים מי"ם. חטאם של דור הפלגה היה בכך שהפרידו בין מים למים ופגמו בענין זה.

מהו מהותו של רקיע זה? על פי חז"ל שאמרו [3] "רקיע שבו כוכבים ומזלות", והוא סוד "מונה מספר לכוכבים", כי בחינת מספ"ר הוא סוד רקי"ע בחשבון שוה, וכן בכל מדרגות יהיה בחינת מספר כמו רקיע המגביל בחינת אור מים, אך ההגבלה הזאת מיצרך צריכא כהסתכלות דרך אספקלריא, כי לא יכילו עיני בשר ליהנות מאור העליון מבלי אשר יוגבל קצת, והוא סוד והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק שכן בחינת רצו"א סוד או"ר מי"ם, שבהגיע השגה קצת משם ירוצו החיות לשרשן, ועל ידי בחינת הגבלת הרקיע ישובו למקומם בסוד כמרא"ה הבז"ק דחושבניה רקי"ע. עד כאן דברי הברית כהונת עולם.

פגם של שקר הקליפות[עריכה]

וכן בכתבי האר"י[4] מבואר כי האות ר' לעיתים מורה על שקר, דהיינו ששורש האות ר' הוא ה שהוא השכינה הקדושה עם השפע שבתוכה (שהוא הקו הקטן שבה'), והקליפה נוטלת את השפע שבו לעצמה דהיינו שמפרידה את החיצוניות מהפנימיות ומסתירה על כך שהעולם הזה הוא למעשה כלי ומרכבה לעולמות העליונים.

זה לשונו: והנה הקליפה בתחילה היא סוד ר' כנודע בסוד אח"ר ואח"ד, כי אות ד' היא בקדושה ואות ר' בקליפה, ואז הקליפה הנקראת אות ר' לוקחת אותו העיבור שהוא סוד ו' שבתוך ההא של שדה שהיא במלכות ומחברו תוך אות ר' שלה ונעשית אות ק, ולא די שנעשית בה סוד אות ה', אלא שהיא פושטת אותה הו' שהיא העיבור שלקחה מן הקדושה ומחברת עמו בחינת הקליפה בסוד נחש כרוך על עקיבו ואז נעשית ק' בסוד הקליפה, הנקראת קוף בפני אדם כנודע. והרי נתבאר ב' אותיו' ש"ק מן שקר.

ואח"כ הקב"ה ברחמיו הגדולים חוזר וחוטף העיבור הקדוש ההוא ממנה, ואז נשארת היא בחינת ר' כבתחילה, וזהו סוד ר' מן שקר כי חוזרת להתמעט בסוד ר' כבתחילה, ונמצא כי הקליפה הנקראת שקר לוקחת את אות ו' של הקדושה שבתוך אות ה' של שדה שהי' בחינת הקדושה שנמשכה בסוד עיבור תוך אות ה' תתאה וכאשר האשה מנאפת ולוקחתו הנה היא מתעברת ממנו. והנה היא היתה תחילה אות ר' ומכנסת אותה הקדושה שהיא ו' הנז' תוך אות ר' שלה להתעבר בו, ולא עוד אלא שגם כן מערבת רע בטוב, שהוא קליפה המתחברת עם אות ו' זו, ועל ידי כן מתארכת ונעשית ו' ארוכה כעין ן פשוטה, ואז מן ר' נעשית ק', אבל כאשר המלכות אשת חיל העליונה היתה מעוברת בתחילה בסוד אות ו' היתה היא צורת ה' שהיא טוב בלא רע. והנה אות ה' זו מורה על ה' של הבל בן אדם הראשון, וק' זו מורה על ק' של קין בן אדה"ר שהוא מעורב טוב ורע, והנשמות של הבל הם מכניעים את הקליפה, והרי נתבאר ענין שדה ושקר מה ענינם. ובזה יובן משז"ל השקר אין לו רגלים, כי אע"פ שהקליפה נאחזת בתרין ירכין ורגלים שהם נצח והוד, עיקר אחיזתה היא ברגל ההוד לבדו רגל אחד ולא בשתי רגלים וז"ס נתנני שוממה כל היום דוה תמורת הוד כי ביום ה' שהוא הוד נחרב ב"ה באלף ה'. וגם ז"ס והודי נהפך עלי למשחית אבל נצח נאמר וגם נצח ישראל לא ישקר...

הערות שוליים

  1. שו"ע הרב או"ח סימן לו
  2. מאמר מצות משוחים בשמן - פרק יב
  3. חגיגה י"ב ע"ב
  4. שער הכונות דרושי סדר שבת ענין קבלת שבת