א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האות א
אלף.jpg
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".

משמעות המילה אלף[עריכה]

האות אלף רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם". בשנת תשנ"ב הסביר הרבי בשיחה שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - הקדוש ברוך הוא - יחדור בו בגלוי.

צורת האות[עריכה]

צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת לחכמה עילאה. אות "י" תחתונה הרומזת על חכמה תתאה ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ליראת שמים המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות בסדר השתלשלות מעולמות עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות צמצום ביניהם, המרומז באות "ו".

רמזים נוספים באות אלף, בעבודת ה':

יו"ד, יהודי מלמעלה ויו"ד, יהודי מלמטה, וקו האמונה מחברן. לפי נוסחא אחרת; ה"א" בא להורות על נשמת היהודי (יו"ד) כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה - בהתלבשותו בגוף, וקו של יראת שמים המחבר אותם.

והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית - הוא קשור לה' כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת על ידי חיזוק האמונה ויראת שמים.

האות "א" - אל"ף - רומזת לשלשה ענינים:

  1. אל"ף - אלופו של עולם.
  2. אל"ף - אולפנא ולימוד, כמו אאלפך חכמה! אאלפך בינה.
  3. אל"ף - אותיות 'פלא'.

וכל שלשת ענינים אלו שבאות 'א' (אל"ף), יתגלו בתוך הגולה ויהפכוה לגאולה.

ומלך המשיח שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא בטל בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה, ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד בעצמותו יתברך גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות אל"ף הוא - 1.

בריאת העולם על ידי האות א[עריכה]

בפסוק "בראשית" תרגם יונתן בן עוזיאל בחכמה, והוא אות א', בזה "ברא אלהים א"ת [השמים]" כלומר את כל כ"ב אותיות האל"ף בי"ת, כי כל האותיות הם לבושים זה לזה. וכמאמר הבעל שם טוב כי א' נתלבשה תוך אות ב', כי ב' ב' אלפין, ג' ג' אלפין. וראשית הבריאה הי' על ידי אות א' שהוא חכמה כמ"ש "ואאלפך חכמה", וברא הכל על ידי חכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית, כי נתפשטו האותיות מלמעלה למטה, ובזה ברא כל הנבראים על ידי כ"ב אותיות מא' עד ת'. וכל הנברא על ידי אות שהוא קרוב למאציל הוא יותר עליון, עד כי הנברא מאות ת', שהוא אות אחרון, בריה זו הוא שפל בריה מכל הנבראים, כי אם שיקרב אדם את עצמו להשם יתברך ויוכלל מן אות ת' לאות ש' בסוד תשר"ק עד שיקרב אל אות א' ששם אלופו של עולם. וזהו שאמר הכתוב מבטן שאול שועתי אליך וגו'.

הרי רוחניותו יתברך בתוך אות א', ונתעטף בו וברא אור מן אות א' והוא אור אצילות, ואח"כ נתעטף עם אות א' [בתוך] אות ב' וברא עולם הבריאה כמו שכתוב בכנפי יונה. ואחר כך חזר ונתעטף עם אות ב' בתוך אות ג' וברא עולמות למטה מעולם הבריאה, עד שנתעטף באות ת' וברא עולמות תחתונים שנקראים מלכות שבמלכות[1].

וזהו שכתוב בראשית, בחכמה, שהוא א', ברא אלהים את השמים, שהוא כ"ב אותיות מן א' עד ת', ובתוכו רוחניותו ית' שנקראים שמים, שנתעטף ונתלבש הקב"ה בתוך כ"ב אותיות אלו וברא את הארץ שהוא כל ענייני חומר הארץ, שהוא על ידי ד' מאות לבושין מן א' עד ת' שהוא ארץ תחתית שאין למטה ממנו. ואח"כ חזר הקב"ה ונסתתר בכמה כסויין ובכמה קליפין דאינון תוהו ובוהו וחשך ותהום, כמ"ש בתיקונים. וז"ש והארץ היתה תוהו ובהו, וחושך וגו', ר"ל לאחר שנתלבש בד' מאות לבושין שהיא אות ת', ובאלו הלבושין ברא הארץ, חזר ונסתתר בכמה קליפין.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים