גימטריא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכי האותיות
בגימטריה
אות ערך
א 1
ב 2
ג 3
ד 4
ה 5
ו 6
ז 7
ח 8
ט 9
י 10
כ 20
ל 30
מ 40
נ 50
ס 60
ע 70
פ 80
צ 90
ק 100
ר 200
ש 300
ת 400
ת"ק או ך 500
ת"ר או ם 600
ת"ש או ן 700
ת"ת או ף 800
תת"ק או ץ 900
תת"ר או א' 1000

גימטריא הוא ערכו המספרי של אות או תיבה בלשון הקודש. הגימטריא של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה.

דרך לימוד התורה בגימטריה, נמנית כאחת מ32 מדות שהתורה נדרשת בהם, במנינו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

לפעמים הגימטריא של מילה מסויימת מכוונת כנגד מילה מסויימת בתוספת השורש של כל אות, שהוא שוה למספר 1 (כמאמר הבעל שם טוב שהאות א' מלובשת בכל אותיות הא"ב), ואז מונים את הגימטריא של המילה בחשבון מספר האותיות. לעומת מזאת לפעמים מונים את המילה עם השורש שלה שכולל את כל האותיות ואז החשבון של הגימטריא הוא כנגד המילה "עם הכולל" כלומר עם מספר גימטריא בודד.

כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות.

מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות', אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן[1]: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות[2].

אדמו"ר הריי"צ מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריא היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריא כשלעצמה לא מלמדת דבר[3].

גימטריאות ידועות[עריכה]

שם אלהי"ם בגימטריא "הטבע".

שם ע"ב הוא בגימטריא חסד. שם זה כפול 3 הוא בגימטריא גבורה.

שם מ"ה הוא גימטריא של "אדם".

שם ב"ן הוא בגימטריא בהמה (הענין מבואר בחסידות בארוכה, ראה זרע אדם וזרע בהמה).

770 הוא גימטריא של "פרצת", וכן "בית משיח" (כפי שאמר הרבי עצמו בקונטרס "בית רבינו שבבבל").

בחסידות[עריכה]

בחסידות מוסבר שמבין החלקים השייכים לשער ה'רמז' שבפרד"ס התורה, הגימטריא היא הבחינה האחרונה והתחתונה ביותר, שאינה יכולה ללמד על קשר בין 2 מושגים שיש להם ערך מספרי זהה, אלא רק לאחרי שיש תוכן בין משמעות המילים, ניתן למצוא לכך רמז גם במספר הגימטריא, כאשר הערך השווה שלהם מצביע על כך שבשורש של המילים יש את אותו מספר כוחות, רק שבסדר ההשתלשלות ירדו ממדרגה למדרגה מיעוט אחרי מיעוט עד שהקשר שנותר ביניהם הוא רק הערך המספרי השווה שלהם[4].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. 'ספר הגאולה' בתחילתו.
  2. ראו לדוגמא מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא סעיף ב'.
  4. שער היחוד והאמונה סוף פרק ז. לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה ג' לפרשת תצוה.