רל"א שערים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"רל"א שערים פָנים ואחור" (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי בתורת הקבלה ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי החסידות.

משמעות[עריכה]

ה"רל"א שערים" הם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של אותיות ה-אל"ף בי"ת בלשון הקודש הנמנים בספר יצירה ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש.

ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות (21X11) נגיע ל-231 (בגימטריא רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור" ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.)

הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא:

  • באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה...
  • באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה...
  • בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הסדר הוא:
  • באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה...
  • באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה...

משמעותם של צירופי אותיות אלו הם האותיות העיקריות או ("אותיות היסוד") בשורשלא האותיות הראשונות במילה כפי שניתן לטעות.) למשל ה"שער" של המילים "פדיה" או "פדיון" אינו פ"ה או פ"נ אלא פ"ד (מהפ.ד.ה). דוגמא נוספת להופעתם של רל"א שערים פנים ואחור: שער ל"מ ב"פנים" במילה לח"ם. ושער מ"ל ב"אחור" במילה מז"ל.

בספר יצירה מתואר בנוסף כי ע"י 462 (בגימטריא נתי"ב, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית בריאת העולם.

פירוש השימוש במילה "שער"[עריכה]

אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות בלשון הקודש השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו'לשון הקודש' הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (בספר התניא, שער היחוד והאמונה פרק א'. וכן בתורת הבעש"ט) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" (בראשית א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע, (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!) ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.

מקור הרל"א שערים[עריכה]

המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו בספר יצירה[1] (המיוחס עוד לאברהם אבינו.) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.

תפקידם של הרל"א שערים[עריכה]

ההתייחסות העיקרית ואולי גם הראשונה לרל"א שערים הינה בספר התניא שחיבר אדמו"ר הזקן [2] ושם כתוב: "וז"ש האריז"ל שגם בדומם ממש כמו אבנים ואפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחי' התלבשות אותיות הדיבור מעשרה מאמרו' המחיות ומהוות את הדומם... ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אעפ"כ נמשך חיות לאבן ע"י צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ברל"א שערים פנים ואחור כמ"ש בס' יצירה...".

כלומר, הכוונה היא כי בכל הנבראים שבעולם הן בני-האדם והן ב"דומם-צומח-חי-מדבר", השמות בהם נקראו בלשון הקודש (הכוונה למילים המופיעות בתנ"ך, להוציא ממילים שהתחדשו והומצאו בעת האחרונה.

וגם המילים שהומצאו בזמן התנ"ך, לדוגמא קריאת שמות החיות ע"י אדם, מובא בהמשך התניא כי אדם הראשון כיוון בקריאת השמות לשמם האמיתי כפי שהקב"ה רצה שיקראו וכפי שחיותם נמשכת להם ע"י החילופי אותיות מעשרה מאמרות.) הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מעשרה מאמרות שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י הצמצום) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים הן מגיעות ומתלבשות באותו נברא, ואותו נברא למעשה 'מתחייה" מאותה הקדושה ש"בעשרה המאמרות" וכך מתהווה בכל רגע. (הדוגמא שהובאה בתניא היא אבן- נכון אמנם שהמילה אבן לא מוזכרת בעשרה מאמרות, אך ע"י החילופים ותמורות האותיות [בין היתר ע"י רל"א שערים] משתלשל השער של המילה אב"ן לעולם הזה הגשמי. אז למעשה יוצא שבסופו של דבר כל חיות הבריאה משלשלת ע"י הרל"א שערים פנים ואחור.

הערות שוליים

  1. פרק ב, משניות ז-ח.
  2. שער היחוד והאמונה פרק א.