שיר השירים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיר השירים, הוא אחד מחמש המגילות שבתנ"ך. כתב אותו שלמה המלך עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת "קודש קדשים".

תכנו הפנימי של הספר הוא אהבת ה' לכנסת ישראל, והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"כלים" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי אותיות אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור האהבה עצמה [1].

שיר השירים הוא בבחינת שטר הקידושין, ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין חתן לכלה, שזהו משל על הקב"ה וכנסת ישראל[2]

אמירתו[עריכה]

אצל חסידי חב"ד לא נהוג לומר את שיר השירים בערב שבת, אך ידועה אמרתו של אדמו"ר הזקן: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"[3].

כאשר הרש"ג שאל את הרבי בנוגע לאמירתו בליל פסח, השיב לו הרבי שלא ראה זאת אצל חמיו, אדמו"ר הריי"צ, אך אביו כן נהג במנהג זה. באותה הזדמנות העיד גם הרבי שבערב שבת אדמו"ר הריי"צ כן נהג לומר אותו[4], ובהזדמנות אחרת ציין ש"יש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני"[5].

הערות שוליים

  1. המגיד ממעזריטש, אור תורה, פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.
  2. תורת מנחם חלק כו, תשי"ט חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב.
  3. לקוטי סיפורים עמוד עג.
  4. ראשי דברים מהשיחות בעת סעודת יום א' דחג הפסח תשכ"ז. ובראשי דברים משיחות ימים אחרונים דפסח תשכ"ט מצויין שהיה זה רק בשבתות הקיץ, משבת פרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.
  5. התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230.