רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה")
 
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|250px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].  
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] [[שליט"א]]
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|השתייכות=
}}
'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''; מכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[ליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''. נולד ב[[י"א ניסן]] שנת [[תרס"ב]]{{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} 1902), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיאה]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל [[יהודי]] ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].


את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".
ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.


==שנות צעירות==
==תולדות חיים==
===לידתו וצעירותו===
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902 [[למניינם]]) ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.


בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.
ב[[י"ח בניסן]], חול המועד פסח, נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].


בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].
לאחר שבשנת [[תרס"ט]] התמנה אביו של הרבי, הרב לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) משפחתו עברה לגור במקום.


משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}


בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.
בשנת [[תר"פ]], כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אך לא ידוע האם שימש בתפקיד ואין לכך עדויות או ראיות נוספות}}.


בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.
בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.


כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]], גרמניה..


בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.
===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"{{מקור}}}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.


משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי [[פולין]].


==נישואין==
להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.


ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}


מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.  
לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.


כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!
===ברלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.


חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.  
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לבקר אצל הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.


אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).  
===פריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו.  


כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.  
במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380}}.  


על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."
מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.


== בברלין ==


משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.
====עריכת דברי חסידות====
הרבי ערך אז דברי חסידות על פי הוראות חמיו אדמו"ר הריי"צ:


בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].  
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחה|שיחות]] אדמו"ר הריי"צ
*אגרות של הרבי הריי"צ
*מפתחות ל[[ספר התניא]]
*מפתחות ל[[תורה אור]]
*מפתחות ל[[לקוטי תורה]]
*מפתחות למאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]]
*קבצים תורניים אחרים{{הבהרה}}.


== בפאריז ==
=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק [[שחמט]] עם אדמו"ר הריי"צ בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] בשנת [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מפורטוגל ל[[ניו יורק]]]]


בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.  
בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור ארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.


מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].  
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), הרבי והרבנית עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים ולפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.


באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".  
לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] תש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.


כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.
===בארצות הברית===
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]], התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות וארגונים החב"דיים המרכזיים:


בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.  
*[[מחנה ישראל]]
*[[מרכז לעניני חינוך]]  
*[[הוצאת ספרים קה"ת]].  


בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.  
בשנת [[תש"ג]] מונה גם לעורך ראשי של ספרי [[קה"ת]].  


מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.  
באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]]}}.


== עזיבת אירופה ==
===ביקור פריז תש"ז===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
לאחר השואה, הרבי פעל בכל דרך להביא את אמו הרבנית חנה אליו לניו יורק. הרבנית שסבלה שנות גלות רעב ומחלות, הצליחה להגיע למחנה [[פוקינג]] בגרמניה והרבי פעל להשגת אישורי נסיעה וכניסה לארצות הברית. לאחר יגיעה גדולה הרבי הצליח ובשלב ראשון הרבנית עברה לפריז.


על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.  
ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע הרבי לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כשלושה חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל [[התקשרות]] לרבי הריי"צ{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הרבנית חנה מפוקינג לפריז ומפריז עם הרבי לניו יורק]}}.


על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.  
===קבלת הנשיאות===
===פעילות למען קבלת הנשיאות===
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו.


העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.
פעילות רבה נעשתה על ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל -


ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.
ב[[ארצות הברית]]:
*הרב [[אליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו"ר הריי"צ
*הרב [[ישראל דזייקאבסאן]] - מראשי אגודת חסידי חב"ד
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|ראה בספר בכל ביתי נאמן הוא}}
*הרב [[שמואל זלמנוב]]
*הרב [[שמואל לויטין]] - המשפיע
*הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]
*הרב [[דובער חסקינד]]
*הרב [[מאיר אשכנזי]] - רבה של שנחאי {{הערה|ראה אודות כך: ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}.  


=== בווישי ===
ב[[ארץ הקודש]]:
*הרב [[אליעזר קרסיק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|ראה בספר עבד אברהם אנכי}}
*הרב [[משה גוראריה]] - ממנהלי אגודת חסידי חב"ד
*הרב [[שמרל גוראריה]],
*הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה: ר' [[אליהו וולף]], אחד היה אברהם עמוד 88}}
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[אברהם חן]]
*הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] - פוסק, מחבר ספרי הלכה ומנהג '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959 וראה בספר נודע בשיעורים}}.


מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.
באירופה:
*הרב [[ניסן נמנוב]] מנהל ומשפיע תומכי תמימים ברינואה{{הערה|ראה בספר ר' ניסן}}
*הרב [[ישראל נח בליניצקי]]
*הרב [[אברהם סנדר נמצוב]]
*הרב [[סעדיה ליברוב]]


הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.  
הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את נשיאות הרבי.
עם זאת, חלק מ[[חסידי חב"ד]], וכן [[הרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.


בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.
בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד{{הערה|ראה בספרים ימי מלך חלק ג וימי בראשית}}.


=== בניס (ניצה) ===  
==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
===תפקידו כרבי===
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל.


בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").  
עוד טרום קבלת הנשיאות, שלח הרבי שלוחים ראשונים ל[[מרוקו]] - הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ולפי הוראות הרבי שלוחי הרבי למרוקו, ייסדו את רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] הכוללת ישיבות, תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במרוקו, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הוקמו במרוקו בהכוונת הרבי גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש.


בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.  
בשנים הראשונות לנשיאות שלח הרבי שלוחים לרחבי [[ארצות הברית]], [[ברזיל]] ועוד.  


=== קבלת הויזה לארה"ב ===
הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק, מכתבים כלליים פורסמו על ידי שלוחי הרבי בעיתונות ובאמצעים אחרים כדי להפיץ את המסרים לכלל ישראל, למספר שיא של יהודים. רבים פנו אל הרבי לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.


המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
בהתוועדות י' שבט תשי"א ובמיוחד במאמר באתי לגני, שם הרבי דגש על תכלית מטרתו בעולם - להביא לגאולה והתגלות המשיח במהרה.{{הערה|זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בשבט תשי"א התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים. ימי בראשית, עמ' 387}}.  
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.  


בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.  
במהלך [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשי"א]] שנערכה מספר שבועות לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי לרבי אודות עצמו ואל עניין נשיאותו והתבטא "איך בין נאָר אַ צינור [=אני רק צינור]", "מקושר דאַרף מען זיין צום רבי'ן, איך בין אַ ממלא מקום נאָר אין איין פרט [=מקושר צריך להיות לרבי, אני רק ממלא מקום של פרט]". בין שאר הדברים אמר: "לאחר הסתלקות כ"ק אדנ"ע אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן", שכן, לשם מה לומר "נשמתו עדן" כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו בי". כך גם על הרבי – אינני אומר "נשמתו עדן", אלא "נשמתו בי"!..."{{הערה|תורת מנחם, תשי"א - חלק ג', עמ' 326.}}. בהזדמנות נוספת התבטא "איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]] וראו גם שיחת שבת [[פרשת פינחס]] [[תשמ"ה]]}}. בגישה זו המשיך להתנהג כל אורך שנות נשיאותו, והחשיב את עצמו כ[[התקשרות|מקושר]] לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]] שם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו.


זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".  
הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.


בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.  
על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, בדרך כלל לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.


מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.  
===סדר יומו===
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}
במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.


===ההפלגה לארצות הברית===
מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]], החל מסוף שנת [[תש"ל]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי אביו בספר [[לקוטי לוי יצחק]], והחל משנת [[תשד"מ]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד משיעורי [[הרמב"ם היומי]].


לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.
===פעולותיו===
[[קובץ:הרבי.jpeg|ממוזער|250px|הרבי]]
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}


לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.  
====הרחבת מעגל הפצת היהדות והחסידות====
עם עלותו לכס הנשיאות, הרבי החל בפעולות רבות כדי להרחיב את מעגל הפצת היהדות והחסידות, הן בייסוד וביסוס מוסדות חינוך, והן בפתיחת והרחבת ארגונים חב"דיים.


כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.  
בתקופה זו שלאחר קבלת הנשיאות הרבי ייסד בארץ הקודש את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וארגון [[נשי חב"ד]], חולל שינויים מבניים וארגוניים עם הוראות חדשות כלליות ופרטניות בארגון [[אגודת חסידי חב"ד]] תוך כדי הצבתו כארגון על לכלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש. זאת לצד סיוע לארגון [[כולל חב"ד]] אשר העניק סייע לחסידים בתחום הגשמי {{הערה|ראה באגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא ובספר עבד מלך}}.


ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).  
בארצות הברית הרבי הקים את צעירי אגודת חב"ד בניו יורק וארגון נשי חב"ד, ובד בבד ביסס ופיתח את הארגונים אותם ניהל עד אז - מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל וקה"ת.


ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.  
במקביל הרבי שלח שלוחים למדינות שונות בארצות הברית, ומדינות נוספות כמו אוסטרליה, ברזיל ומרוקו. ובמקומות אלו נוסדו מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים, במקביל לפעילות לקירוב ליהדות וחסידות בכל מקום בהתאמה לתנאי האוכלוסיה היהודית המקומית ובמרוקו הוקמה רשת המוסדות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]].


מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.  
בד בבד פעל רבות למען [[כפר חב"ד]] בגשמיות וברוחניות, מהוראות פרטניות בכל תחומי החיים, דאגה להרחבת המוסדות, ביסוס מפעלים ומצב גשמי, ועד ענייני צניעות, חינוך ופעילות להפצת המעיינות.


==הגעתם לארצות הברית==
====פעילות בקרב ה[[יהדות ספרד|ספרדים]]====
הרבי הרחיב את הפעולות בקרב יהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]],באמצעות שלוחים למדינות המוצא בתחילה [[מרוקו]] ובהמשך ל[[תוניסיה]] ובשנות הנ' גם ל[[אוזבקיסטן]] ו[[גרוזיה]] ופעילות עם יהודים ספרדים בכל העולם.


ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.
====רה-אורגניזציה בארץ הקודש====
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות, הגיע יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידויות ארוכות בהן הרבי הורה והדריך בענייני העסקנות החב"דית והחובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים{{הערה|ההוראות על ההקמה הגיעו באמצעות אגרת לאגודת חסידי חב"ד, אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד}} – [[צעירי חב"ד]]{{הערה|על הקמתו ראה בספר חייל בשירות הרבי}}, [[נשי חב"ד]]{{הערה|על הקמת הארגון ראה בספר הפרטיזן}} ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות. הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי צעירי חב"ד{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד וחייל בשירות הרבי}}. שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]], [[דוד עבדי]], [[חייל בשירות הרבי]], [[הפרטיזן]]}}.


בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].
====פעולות לפי שנים====
*שנת [[תש"י]] (1950): ייסוד מפעל השליחות במרוקו. שולח שליחים ראשונים למרוקו: הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]]. בהוראת הרבי הרב מיכאל ליפסקר הקים מוסדות בעיר שליחותו מקנס והסביבה, והרב [[שלמה מטוסוב]] הקים עשרות מוסדות ברחבי מרוקו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]].
*שנת [[תשי"א]] (1951): הרבי מקבל הנשיאות. שולח את הרב [[צבי הירש חיטריק]] ל[[ברזיל]] (יצא בפועל לשליחות בתשי"ג). עורך שינויים בהנהלת אגו"ח באה"ק ומעורר להקים ארגונים ייעודיים לפי קהל יעד.
*שנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.


כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.  
*החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].


==שנים ראשונות בארצות הברית==
*ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים.


מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.  
*בשנת [[תשל"ט]] בעת הדיבורים על הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.


[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.
*בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[מיהו יהודי]]".


==קבלת הנשיאות==
*בשנת [[תש"מ]] ייסד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחבי העולם
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]


מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.
*בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].


בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.  
*בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.


בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.  
*בשנת [[תשנ"ג]] החל לעודד הכרזת 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' ופרסום זהות הרבי כמלך המשיח באמצעות פרסום בעיתונות החב"דית ועיתונות הכללית, וגם בתקשורת הרדיו והטלויזיה.


למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
== פועלו והשפעתו ==
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.  
=== פעולותיו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].


בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.  
מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.


בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.  
הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראו לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}.


בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.  
פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.


בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.  
בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.


בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.  
==== מפעל השליחות ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}
חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם.  


כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.  
השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בשנים הראשונות לנשיאות הרבי ובהם: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[ניסן פינסון]] ובמקביל נשלח השליח הרב [[צבי הירש חיטריק]] ל[[ברזיל]] וכך גם נשלחו שלוחים רבים ברחבי [[ארצות הברית]].  


שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.  
בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.


במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.  
מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות הכ'. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.


לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.  
==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשד"מ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.


חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.


==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==
את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.


'''[[תשי"ב]]''' - 1952.  
בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.


*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.  
==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":
{{ציטוט|תוכן=
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.


*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.  
התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.


*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.  
והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.


*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.
|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}


* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].  
בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.


* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.  
==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.


* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.  
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.


* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.


==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לקוטי שיחות על סדר הפרשית]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]], [[שיטת הלימוד של הרבי]]}}


'''[[תשי"ג]]''' - 1953.
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרות [[דברי משיח]] ו[[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-40 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].


* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.
===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]], אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.


* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.
הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.


'''[[תשי"ד]]''' - 1954.
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.
===לימוד חכמות חיצוניות===
{{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}
הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.


* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.  
עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.


* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.
במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.


* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].  
===היחס למדינת ולארץ ישראל===
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}
הרבי כ[[אדמו"רי חב"ד]] הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", [[כפר חב"ד]], תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.


* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".
הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני [[צה"ל]] וראשי מערכת הביטחון בישראל. התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם{{הערה|מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט, ועוד.}}.


* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.
עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.


לאלו שהציעו לו לטוס ואף אמרו שהם מוכנים לשלם על הכרטיס, אמר שלא יכול.


'''[[תשט"ו]]''' - 1955.
===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנים תש"נ-תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר (חנוכה תשנ"ב]]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הוודאיים{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}} ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.
הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.


* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.  
==הרבי כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד מכל רחבי העולם ואליהם הצטרפו רבנים בכירים מחוגים אחרים. הפרסומים הרבניים הם באמצעות פסקי דין הלכתיים המסתמכים על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.


* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.  
בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.


* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.  
אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.


* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.
על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.


* מייסד את [[קופת קרן תורה]].
==ניגוניו==
{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.


#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין (חזן)|יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].


'''[[תשט"ז]]''' - 1956.  
== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.
* הרב [[אלקנה שמוטקין]] והרב [[ברוך אוברלנדר]] '''[[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]]''', ביוגרפיה מקיפה על שנותיו הראשונות של הרבי - [[תרס"ב]] עד [[תרפ"ט]]
* הרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] והרב [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].
*יוסף טלושקין '''Rebbe: The life and teachings of Menachem M. Schneerson, the most influential Rabbi in Modern History''' (תשע"ד)


*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.


מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.  
;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].


;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*קבלת תורת דור השביעי, הרב [[בנימין סוחייק]] משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], התמים מוסף [[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf גיליון נ"ב] פסח [[תשפ"ד]], עמוד 14
*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).


'''[[תשי"ז]]''' - 1957.


*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
;שונות
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער נדודים, קבלת הנשיאות בפוקינג, אגרות קודש של הרבי לפוקינג
* הרב [[חס"ד הלברשטאם]] מספר על שנותיו כמשב"ק אצל הרבי והרבנית חיה מושקא - שבועון "[[בית משיח]]" גליון 470
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.
*'''עומק חסיד - רבי''', סקירה על קשר רבי וחסיד. מוסף [[שבועון בית משיח]], [[י"א ניסן]] [[תשע"ב]].
*'''תורתו אמת''', סקירת תורת הרבי, [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]].
*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על [[מלחמת יום הכיפורים]]. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]]. 
*'''הבשורה''' של הרבי בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].
*'''במענה למכתבו''', סקירה אודות אגרות מענות ותשובות מהרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]],  [[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].
*'''מצווה עלינו לספר''' סיפורי הרבי - 120 סיפורים על הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[פסח]] [[תשפ"ב]].
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - קשרים של הרבי עם אמנים רובם ציירים - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' [[הענדל ליברמן]], ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]], ד"ר בן ציון בר עמי, ר' אליעזר טיפנברון, ר' יוסי רוזנשטיין.
{{בית|תמי הולצמן|רבי וחסידים בעין המצלמה|1315|20-26|תשפ"ג}}


== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*אתר [https://www.rebbedrive.com/hebrew רבי דרייב]
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]] {{בית חב"ד|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס] {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד] {{אינפו|}}


'''[[תשי"ח]]''' - 1958.
;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר {{COL|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ג תשרי תשפ"ד}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני. {{שבועון בית משיח|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר {{אינפו}}
*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]


*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
;וידאו
 
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}
'''[[תשי"ט]]''' - 1959.
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}  
 
*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.
 
*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.
 
 
'''[[תש"כ]]''' - 1960.
 
*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.
 
*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.
 
*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.
 
==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==
 
'''[[תשכ"א]]''' - 1961.  
 
*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
 
 
'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.
 
*מייסד "[[כולל לאברכים]]".
 
*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).
 
*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.
 
*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
 
 
'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.
 
*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.
 
*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.
 
*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
 
 
'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.
 
* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.
 
*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].
 
 
'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.
 
* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
 
 
'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.
 
* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].
 
*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו
 
* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.
 
*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.
 
*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).
 
 
'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.
 
*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.
 
*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.
 
 
'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.
 
*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה
 
* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.
 
* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].
 
 
'''[[תש"ל]]''' - 1970.
 
*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].
 
*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".
 
 
==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==
 
'''[[תשל"א]]''' - 1971.
 
*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.
 
*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.
 
 
'''[[תשל"ב]]''' - 1972.
 
*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.
 
*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.
 
*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].
 
*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.
 
*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.
 
 
'''[[תשל"ג]]''' - 1973.
 
*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".
 
*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.
 
*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".
 
*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.
 
*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].
 
 
'''[[תשל"ד]]''' - 1974.
 
*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.
 
*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".
 
*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.
 
*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.
 
*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".
 
 
'''[[תשל"ה]]''' - 1975.
 
*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".
 
 
'''[[תשל"ו]]''' - 1977.
 
*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.
 
*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.
 
*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".
 
*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.
 
*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".
 
*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.
 
*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.
 
*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].
 
*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.
 
 
'''[[תשל"ז]]''' - 1977.
 
*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]
 
* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.
 
*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.
 
 
'''[[תשל"ח]]''' - 1978.
 
*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.
 
*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".
 
*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.
 
*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.
 
*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.
 
 
'''[[תשל"ט]]''' - 1979.
 
*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".
 
*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.
 
*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.
 
 
==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==
 
'''[[תש"מ]]''' - 1980.
 
*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".
 
*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.
 
*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל
 
* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"
 
* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"
 
* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).
 
 
'''[[תשמ"א]]''' - 1981. 
 
*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.
 
* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").  
 
* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].  
 
* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].  
 
* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].
 
* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].
 
* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".
 
* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.
 
* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.
 
* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.
 
 
'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.
 
*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.
 
*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').
 
* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.
 
* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.
 
* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.
 
* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
 
 
'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.
 
*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.
 
* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.
 
* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].
 
* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.
 
 
'''[[תשד"מ]]''' - 1984.
 
* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.
 
* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".
 
* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.
 
* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.
 
* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).
 
* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.
 
* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.
 
* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.
 
 
==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==
 
'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.
 
*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.
 
* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".
 
* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.
 
* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.
 
* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".
 
* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].
 
* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.
 
 
'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.
 
*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.
 
* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.
 
* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.
 
* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.
 
*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.
 
* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.
 
* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.
 
* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.
 
* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.
 
* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".
 
 
'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.
 
* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.
 
* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.
 
* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".
 
* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.
 
* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.
 
* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.
 
* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".
 
 
'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.
 
* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *
 
* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.
 
* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.
 
* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.
 
* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.
 
* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).
 
*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".
 
*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם)  וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.
 
*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.
 
* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.
 
* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.
 
* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.
 
* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.
 
* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.
 
* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.
 
* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.
 
* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.
 
* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).
 
* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.
 
* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.
 
* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.
 
* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].
 
* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".
 
* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).
 
* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.
 
* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].
 
 
'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.
 
* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".
 
* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).
 
* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.
 
* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.
 
* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).
 
* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.
 
* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).
 
* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".
 
*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.
 
* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].
 
* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.
 
* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.
 
* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".
 
* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.
 
*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).
 
 
==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==
 
'''[[תש"נ]]''' - 1990.
 
* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.
 
* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).  
 
* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.
 
* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.
 
* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].
 
* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".
 
* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.
 
* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].
 
* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].
 
* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].
 
* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".
 
* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.
 
* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).
 
*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".
 
* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].
 
* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).
 
* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.
 
* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".
 
* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).
 
* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.
 
* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].
 
* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.
 
* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.
 
* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".
 
* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].
 
* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ
 
* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".
 
 
'''[[תנש"א]]''' - 1991. 
 
*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.
 
* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").
 
*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].
 
*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.
 
*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.
 
*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.
 
*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").
 
* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.
 
*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.
 
*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.
 
* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.
 
* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.
 
* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".
 
* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.
 
* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.
 
*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".
 
* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
 
* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.
 
 
'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.
 
*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.
 
* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.
 
* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".
 
* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.
 
* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.
 
* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].
 
* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).
 
* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.
 
*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.
 
* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.
 
* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב"). 
 
* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.
 
* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].
 
* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.
 
* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.
 
* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".
 
* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".
 
* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".
 
* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.
 
* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".
 
*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".
 
'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.
 
*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].
 
'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.
 
* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".
 
==משפחתו==
 
*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]
 
==מספריו:==
 
* [[אגרות קודש]].
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]].
* [[הדרנים של הש"ס]].
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]].
* כללי רש"י, הרמב"ם.
* [[לוח היום יום]].
* [[לקוטי שיחות]].
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[ספר מאמרים]].
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].
* [[תורת מנחם התוועדויות]], דרושי חתונה, דרושים לפרקי אבות.
 
{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
 
{{דף מוגן}}


{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב|*]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים|*]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק ברבי מליובאוויטש, האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים).
רבי מנחם מענדל שניאורסון

האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד
הרבי מליובאוויטש, מלך המשיח שליט"א
לידה י"א בניסן תרס"ב
ניקולייב, רוסיה
מקום פעילות ארצות הברית
רבותיו רבי לוי יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ
תלמידיו חסידי חב"ד ברחבי העולם
חיבוריו ראו בפסקה - תורתו ומשנתו

רבי מנחם מענדל שניאורסון (באידיש שניאורסאהן; מכונה הרבי מלובביץ'[1] ובחסידות חב"ד הרבי. נולד בי"א ניסן שנת תרס"ב[2] 1902), הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיאה השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל השליחות, וכן עשרת המבצעים שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה למשיח ופעילות להחשת הגאולה.

בג' בתמוז תשנ"ד נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות נצחיות חייו בדורנו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים להתגלות הרבי כמלך המשיח[3].

תולדות חיים

לידתו וצעירותו

ערך מורחב – הרבי בילדותו וצעירותו
הרבי בגיל שנתיים וחצי (תרס"ד)

הרבי נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902 למניינם) בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב, לרבי לוי יצחק[4] ולהרבנית חנה שניאורסון בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב.

בי"ח בניסן, חול המועד פסח, נערכה הברית מילה של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי מאיר שלמה ינובסקי ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום[5]. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.

לאחר שבשנת תרס"ט התמנה אביו של הרבי, הרב לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב) משפחתו עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו רבי. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:

מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,

התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה -
גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה -
גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.
— מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי

בשנת תר"פ, כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר[6].

בשנת תרפ"ג נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ, כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הקומוניסטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו[7]. בחודש סיוון תרפ"ז נאסר הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

בחודש תשרי תרפ"ח שהה בדנייפרופטרובסק וביקר אצל הוריו, ולאחר חג הסוכות נסעה אמו ללוותו ללנינגרד. משם יצא מרוסיה, יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע בריגא עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש טבת של אותה שנה עבר לגור בברלין, גרמניה..

נישואיו

ערך מורחב – חתונת אדמו"ר שליט"א

בו' בכסלו תרפ"ט בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר ריגא[8]. בשבת פרשת ויצא, י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והרבי עלה לתורה ("אופרופעניש") במניין של אדמו"ר הריי"צ.

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, בי"ד בכסלו תרפ"ט, התקיימה חגיגת הנישואין בחצר ישיבת תומכי תמימים ורשה. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי פולין.

להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:

היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה

— תרגום מדברים שנאמרו בשיחה מיום י"ד בכסלו שנת תשי"ד [9]

לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה בריגה. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד בשבתות מברכים ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

ברלין

ערך מורחב – הרבי בברלין
הרבי בפאריז, בערך תרצ"ז
הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם אדמו"ר הריי"צ, תש"ב

בי' שבט תרפ"ט עזב הרבי את לטביה, ונסע לברלין בירת גרמניה, שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לבקר אצל הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי תר"צ, כאשר הרבי הריי"צ נסע לארצות הברית, אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.

הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה

בניסן תרצ"ג, בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

פריז

ערך מורחב – הרבי בפריז

בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו.

במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ[10] למד באוניברסיטת סורבון[11].

מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. כמו כן ניהל את העברת הכספים ודמי המעמד שנשלחו מארצות הברית אל חצרו של חמיו בפולין.


עריכת דברי חסידות

הרבי ערך אז דברי חסידות על פי הוראות חמיו אדמו"ר הריי"צ:

בתקופת מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – הצלת הרבי והרבנית
הרבי במשחק שחמט עם אדמו"ר הריי"צ בעיירת המרפא פרכטולדסדורף בשנת תרצ"ז
האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי והרבנית מפורטוגל לניו יורק

בחודש כסלו ת"ש החלה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור ארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני חג השבועות (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), הרבי והרבנית עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים ולפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו לעיר ווישי. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר ניס (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. בכ' בניסן תש"א התקבלו הויזות במרסיי, ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר ליסבון שבפורטוגל. ביום י"ז בסיוון תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, ובכ"ח בסיוון תש"א הגיעו לעיר ניו יורק בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

בארצות הברית

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב, התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. בשנת תש"ב התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות וארגונים החב"דיים המרכזיים:

בשנת תש"ג מונה גם לעורך ראשי של ספרי קה"ת.

באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי[12].

ביקור פריז תש"ז

ערך מורחב – ביקור הרבי בפריז (תש"ז)

לאחר השואה, הרבי פעל בכל דרך להביא את אמו הרבנית חנה אליו לניו יורק. הרבנית שסבלה שנות גלות רעב ומחלות, הצליחה להגיע למחנה פוקינג בגרמניה והרבי פעל להשגת אישורי נסיעה וכניסה לארצות הברית. לאחר יגיעה גדולה הרבי הצליח ובשלב ראשון הרבנית עברה לפריז.

בכ"ה אדר תש"ז נסע הרבי לפריז לפגוש את אמו הרבנית חנה, ושהה שם כשלושה חודשים, ובכ"ח סיון חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי מעמד ועל התקשרות לרבי הריי"צ[13].

קבלת הנשיאות

פעילות למען קבלת הנשיאות

ערך מורחב – קבלת הנשיאות של הרבי
הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

לאחר י' שבט תש"י (1950), כאשר נודע על הסתלקות הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"[14], כממלא מקומו.

פעילות רבה נעשתה על ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל -

בארצות הברית:

בארץ הקודש:

באירופה:

הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את נשיאות הרבי. עם זאת, חלק מחסידי חב"ד, וכן הרבנית נחמה דינה, אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-770, אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת מכתבים כלליים, הוראות, קבלה ליחידות ועוד. במוצאי י' בשבט תשי"א, בהתוועדות לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את המאמר "באתי לגני", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד[21].

בהנהגת חסידות חב"ד

תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה בל' שבט תשי"א בקבלת פנים של ר' יהודה לייב פוזנר[22]

תפקידו כרבי

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל.

עוד טרום קבלת הנשיאות, שלח הרבי שלוחים ראשונים למרוקו - הרב מיכאל ליפסקר והרב שלמה מטוסוב ולפי הוראות הרבי שלוחי הרבי למרוקו, ייסדו את רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו) הכוללת ישיבות, תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במרוקו, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הוקמו במרוקו בהכוונת הרבי גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש.

בשנים הראשונות לנשיאות שלח הרבי שלוחים לרחבי ארצות הברית, ברזיל ועוד.

הרבי פירסם מכתבים כלליים בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק, מכתבים כלליים פורסמו על ידי שלוחי הרבי בעיתונות ובאמצעים אחרים כדי להפיץ את המסרים לכלל ישראל, למספר שיא של יהודים. רבים פנו אל הרבי לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב[23].

בהתוועדות י' שבט תשי"א ובמיוחד במאמר באתי לגני, שם הרבי דגש על תכלית מטרתו בעולם - להביא לגאולה והתגלות המשיח במהרה.[24].

במהלך התוועדות פורים תשי"א שנערכה מספר שבועות לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי לרבי אודות עצמו ואל עניין נשיאותו והתבטא "איך בין נאָר אַ צינור [=אני רק צינור]", "מקושר דאַרף מען זיין צום רבי'ן, איך בין אַ ממלא מקום נאָר אין איין פרט [=מקושר צריך להיות לרבי, אני רק ממלא מקום של פרט]". בין שאר הדברים אמר: "לאחר הסתלקות כ"ק אדנ"ע אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן", שכן, לשם מה לומר "נשמתו עדן" כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו בי". כך גם על הרבי – אינני אומר "נשמתו עדן", אלא "נשמתו בי"!..."[25]. בהזדמנות נוספת התבטא "איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"[26]. בגישה זו המשיך להתנהג כל אורך שנות נשיאותו, והחשיב את עצמו כמקושר לחותנו אדמו"ר הריי"צ, היה הולך בקביעות לאוהל שלו שם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו.

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה[27], והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים[28].

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, בדרך כלל לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה[29], השיב שהוא "ירא הוראה"[30]. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"[31].

סדר יומו

ערך מורחב – סדר יומו של הרבי

במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב לימוד תורה ומענה למכתבים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את אוהל חותנו אדמו"ר הריי"צ[32]. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ליחידות בחדרו הפרטי, שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם בעבודת ה'. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ביחידות כללית בבית מדרשו. בי"א ניסן תשמ"ו החל הרבי לחלק מידי יום ראשון דולרים לצדקה. רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.

מידי שבת מתקיימת התוועדות עם הרבי, בה נושא שיחות העוסקות הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות והן בעניני השעה. החל משנת תשכ"ה החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי רש"י בפרשת השבוע, החל מסוף שנת תש"ל החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי אביו בספר לקוטי לוי יצחק, והחל משנת תשד"מ החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד משיעורי הרמב"ם היומי.

פעולותיו

הרבי
ערך מורחב – פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי

הרחבת מעגל הפצת היהדות והחסידות

עם עלותו לכס הנשיאות, הרבי החל בפעולות רבות כדי להרחיב את מעגל הפצת היהדות והחסידות, הן בייסוד וביסוס מוסדות חינוך, והן בפתיחת והרחבת ארגונים חב"דיים.

בתקופה זו שלאחר קבלת הנשיאות הרבי ייסד בארץ הקודש את ארגון צעירי אגודת חב"ד, רשת אוהלי יוסף יצחק וארגון נשי חב"ד, חולל שינויים מבניים וארגוניים עם הוראות חדשות כלליות ופרטניות בארגון אגודת חסידי חב"ד תוך כדי הצבתו כארגון על לכלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש. זאת לצד סיוע לארגון כולל חב"ד אשר העניק סייע לחסידים בתחום הגשמי [33].

בארצות הברית הרבי הקים את צעירי אגודת חב"ד בניו יורק וארגון נשי חב"ד, ובד בבד ביסס ופיתח את הארגונים אותם ניהל עד אז - מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל וקה"ת.

במקביל הרבי שלח שלוחים למדינות שונות בארצות הברית, ומדינות נוספות כמו אוסטרליה, ברזיל ומרוקו. ובמקומות אלו נוסדו מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים, במקביל לפעילות לקירוב ליהדות וחסידות בכל מקום בהתאמה לתנאי האוכלוסיה היהודית המקומית ובמרוקו הוקמה רשת המוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו).

בד בבד פעל רבות למען כפר חב"ד בגשמיות וברוחניות, מהוראות פרטניות בכל תחומי החיים, דאגה להרחבת המוסדות, ביסוס מפעלים ומצב גשמי, ועד ענייני צניעות, חינוך ופעילות להפצת המעיינות.

פעילות בקרב הספרדים

הרבי הרחיב את הפעולות בקרב יהודים ספרדים,באמצעות שלוחים למדינות המוצא בתחילה מרוקו ובהמשך לתוניסיה ובשנות הנ' גם לאוזבקיסטן וגרוזיה ופעילות עם יהודים ספרדים בכל העולם.

רה-אורגניזציה בארץ הקודש

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות, הגיע יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב אליעזר קרסיק לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידויות ארוכות בהן הרבי הורה והדריך בענייני העסקנות החב"דית והחובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח[34]. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח הרבי בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים[35] – צעירי חב"ד[36], נשי חב"ד[37] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות. הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי צעירי חב"ד[38]. שלושת מנהלי אגו"ח – הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת כפר חב"ד ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: צעירי חב"ד, נשי חב"ד ורשת אוהלי יוסף יצחק, ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש [39].

פעולות לפי שנים

  • בשנת תשל"ט בעת הדיבורים על הסכמי קעמפ דייויד התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.
  • בשנת תשנ"א נשא הרבי שיחה בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.
  • בשנת תשנ"ג החל לעודד הכרזת 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' ופרסום זהות הרבי כמלך המשיח באמצעות פרסום בעיתונות החב"דית ועיתונות הכללית, וגם בתקשורת הרדיו והטלויזיה.

פועלו והשפעתו

פעולותיו בעולם היהודי

ערך מורחב – עשרת המבצעים

לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות היהדות ותורת החסידות בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[40]. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות תשמישי המצוות.

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת נרות חנוכה בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, תהלוכות ל"ג בעומר, נטילת לולב עם יהודים בסוכות, חלוקת מצה שמורה לקראת חג הפסח, תקיעת שופר בראש השנה, שמיעת עשרת הדברות בחג השבועות לאלו שאינם מגיעים לבתי הכנסת, קיום ארבע מצוות הפורים, ועוד.

הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי[41], ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה[42].

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם 'עשרת המבצעים', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות אהבת ישראל, חינוך יהודי, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזות, כשרות המאכלים, נתינת צדקה, החזקת ספרי קודש בבית, בערב שבת וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב וטהרת המשפחה[43].

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. נשי ובנות חב"ד פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

מפעל השליחות

ערך מורחב – בית חב"ד
שלוחי הרבי בתמונה המסורתית (תשע"ג)

חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים לתורה ולמצוות, ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם.

השלוחים הראשונים נשלחו למרוקו בשנים הראשונות לנשיאות הרבי ובהם: הרב מיכאל ליפסקר, הרב שלמה מטוסוב והרב ניסן פינסון ובמקביל נשלח השליח הרב צבי הירש חיטריק לברזיל וכך גם נשלחו שלוחים רבים ברחבי ארצות הברית.

בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מחסידי חב"ד בפרט, ומכל יהודי בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר להפצת היהדות והחסידות במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת בתי חב"ד ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל[44].

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו לחזרה בתשובה של יהודים רבים, בישראל ומחוצה לה, בעיקר החל משנות הכ'. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי[45]. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים[46]. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום[47].

תקנת לימוד הרמב"ם היומי

ערך מורחב – תקנת לימוד הרמב"ם

בשנת תשד"מ יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של הרמב"ם לשיעורי לימוד יומיים[48]. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

באחת ההתוועדויות[49] בשנת תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם. ההוראה לא יושמה מידית, אך התלמידים השלוחים בבישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין י' שבט יום קבלת הנשיאות של הרבי עד ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן ויום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. בחודש אדר א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".

השפעתו מחוץ לעולם היהודי

שבע מצוות בני נח

שער שבועון כפר חב"ד מכ"ח בניסן תשמ"ט - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"
ערך מורחב – שבע מצוות בני נח

החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת שבע מצוות בני נח לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת הרמב"ם[50], כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג שאומות העולם יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת[51].

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם[52].

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

החינוך בקונגרס האמריקאי

המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך
ערך מורחב – יום החינוך בארה"ב

בשנת תשל"ח החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר בהתוועדות[53] את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":

הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.

התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר יציאת מצרים בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של לימוד התורה הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.

והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

— משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב שמואל בוטמן[54].

רגע של שתיקה

ערך מורחב – רגע של שתיקה

בשנת תשמ"ג קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם 'רגע של שתיקה' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית[55].

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

תורתו ומשנתו

ספריו

לקוטי שיחות על סדר הפרשית
ערכים מורחבים – ספרי הרבי מליובאוויטש, שיטת הלימוד של הרבי

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים. רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'חוזרים' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים שיחות קודש ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרות דברי משיח ותורת מנחם - התוועדויות. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו בלקוטי שיחות (המונה כ-40 כרכים) ובספר השיחות (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, בחסידות, בקבלה, בגמרא ואף בפשוטו של פירוש רש"י על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

הרבי בשעת אמירת מאמר

מאמרי חסידות שנשא הרבי הודפסו בספר המאמרים פרשיות, וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו בספר המאמרים - מלוקט. חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים אגרות קודש.

הפצת המעיינות

ערך מורחב – הפצת המעיינות חוצה

הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו[56]. לצורך כך הקים הרבי את מפעל השלוחים ובתי חב"ד, אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות[57].

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם לקבלת פני משיח[58].

לימוד חכמות חיצוניות

ערך מורחב – חכמות חיצוניות

הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור בלימוד תורה[59]. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו[60]. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה[61]. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות[62].

עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה בכפירה בה' ובהשגחתו. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר עבודה זרה. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך הצניעות[63].

במכתב לאברך ששימש בשליחות ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם[64].

היחס למדינת ולארץ ישראל

ראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל מר בנימין נתניהו משוחח עם הרבי בראש חודש, א' בכסלו תשנ"ב–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת המשיח
ערכים מורחבים – מדינת ישראל  •  שלימות הארץ  •  הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות

הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים (אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ) התנגד לרעיון הציוני, עם זאת ראה במדינת ישראל כ"נס הצלה"[65], אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון)[66].

הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות[67], את התנגדותו תלה הרבי בשולחן ערוך וחזר על ההלכה[68] שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם[69].

עם זאת, הרבי לא עלה לארץ ישראל מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו אדמו"ר הריי"צ[70], בשיחה פומבית משנת תשי"ט נימק זאת הרבי בכך ש:"ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה""[71].

לאלו שהציעו לו לטוס ואף אמרו שהם מוכנים לשלם על הכרטיס, אמר שלא יכול.

תורה ומדע

מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנים תש"נ-תשנ"ב נשא הרבי שיחה בחנוכה בשידור חי לכל העולם באמצעות לווינים. מולו נראה המסך המשדר (חנוכה תשנ"ב

הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הוודאיים[72]. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"[73] ב'יחידות' עם אחד הפרופסורים[74], הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של אלברט איינשטיין הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.

הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה[75], במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את הטכנולוגיה לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו[76].

הרבי כמלך המשיח

ערך מורחב – הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד מכל רחבי העולם ואליהם הצטרפו רבנים בכירים מחוגים אחרים. הפרסומים הרבניים הם באמצעות פסקי דין הלכתיים המסתמכים על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

בשנת תנש"א הודיע הרבי על תחילת התגלותו של משיח[77], ובהמשך הודיע שנשיא דורנו קיבל את השליחות מהקדוש ברוך הוא להתגלות כמשיח[78]. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב יצחק שפרינגר להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה במעמד קבלת המלכות עולמי שנערך בי' שבט תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'[79].

על פי דבריו של הרבי[80], גם לאחר ג' תמוז תשנ"ד מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא חי בגשמיות בחיים נצחיים. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג הכתיבה לרבי, כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם על ידי ספרי ה'אגרות קודש', באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.

ניגוניו

ערך מורחב – ניגונים שהרבי לימד
עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי'

בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים בהתוועדות שמחת תורה שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

  1. דרכך אלוקינו - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשט"ז על המילים "דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים"[81].
  2. אסדר לסעודתא - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות י"ד בתמוז בשנת תשט"ז על מילות הפיוט ליום השבת של רבי יצחק לוריא.
  3. צמאה לך נפשי - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשח"י. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ליצר הרע והנפש הבהמית: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
  4. אתה בחרתנו - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשכ"א, על המילים "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"[82].
  5. אנעים זמירות - ניגון געגועים שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשכ"ב על המילים: "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך"[83].
  6. הוא אלוקינו - ניגון אותו היה שר החזן בליובאוויטש, ר' יחיאל הלפרין בפני אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת תשכ"ד. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של חזרת הש"ץ של תפילת מוסף של שבת ויום טוב.
  7. והיא שעמדה - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות ליל ב' חג הפסח בשנת תשט"ו על המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם"[84].
  8. כי אנו עמך (א) - ניגון שהרבי לימד בשמחת תורה שנת תשי"ז על המילים[85] "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו".
  9. כי אנו עמך (ב) - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", בשמחת תורה בשנת תשכ"ד. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
  10. סטאוו יא פיטו - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי בשמחת תורה שנת תשכ"ג. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
  11. רחמנא דעני - ניגון מהעיר ניקולייב שחיבר סבו של הרבי ר' מאיר שלמה ינובסקי שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת תש"כ על המילים[86] "רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא".
  12. צמאה לך נפשי ניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן והרבי לימדו בעת ההתוועדות של שבת מברכים חודש אייר בשנת תשי"ד. מילות הניגון[87] "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
  13. שאמיל - ניגון רוסי שהרבי לימד בשמחת תורה בשנת תשי"ט. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על הנשמה שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.
  14. האדרת והאמונה - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת תשל"ד.

לקריאה נוספת

ביוגרפיה


אלבומים
מחקרים
תורתו


שונות
  • תמי הולצמן, ‏רבי וחסידים בעין המצלמה, שבועון בית משיח, גיליון 1315 עמוד 20-26 (תשפ"ג) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים

כללי
היסטוריה
וידאו
אדמו"ר שליט"א
קטגוריות בנושא אדמו"ר שליט"א
משפחת אדמו"ר שליט"א
חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
ספרי אדמו"ר שליט"א
ניגוני אדמו"ר שליט"א
הקודם:
אדמו"ר הריי"צ 		נשיאי חב"ד
מי' בשבט תש"י 		הבא:
-
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון
עץ משפחת חייקין
הערה כללית: חלק מן העץ נערך ע"פ הספר "דורות של חסידים", המבוסס על מחקרים ומסורות, עץ משפחה זה לא בא לקבוע עובדות שכך הם הדברים אלא רק לשקף תמונה כללית בלבד.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים חייקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מקוברין[88]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יואל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי הירש חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה חייקין
 
 
 
 
הרב שמריהו חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב יואל מאיר חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דובער חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב שניאור זלמן חייקין
 
 
 
הרב מנחם מענדל חייקין
 
 
 
הרב צדוק חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב הלל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית זלדה רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו רבינוביץ
 
 
 
 
הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום שלמה
 
 
רבי שמואל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום רבינוביץ'
 
משה ליפא רבינוביץ'
 
חיים יהודה רבינוביץ'
 
הלל רבינוביץ'
 
 
הרבי
 
ישראל אריה לייב
 
דובער
 
 
זלדה מישקובסקי
 
מנחם מענדל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גילה נפתלין[89]
 
שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
אברהם מאיר רבינוביץ'
 
שמעון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
דליה רוטמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ

הערות שוליים

  1. ↑ בכתיב מסורתי, הרבי מליובאוויטש
  2. ↑ תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת ביקורו של הרבי בפריז, כאשר בי"א ניסן פנתה אימו הרבנית חנה לקבוצת חסידים, ביניהם הרב בן ציון שם טוב, והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)
  3. ↑ זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי רש"י בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה
  4. ↑ מצד אביו, הרבי הינו דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון, בנו של רבי לוי יצחק שניאורסון בנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, הרבנית חיה מושקא
  5. ↑ אביו של הרבי נולד בי"ח בניסן שנת תרל"ח
  6. ↑ אוצרות ליובאוויטש גליון 29 על פי שנים ראשונות חלק א' עמוד 131. אך לא ידוע האם שימש בתפקיד ואין לכך עדויות או ראיות נוספות
  7. ↑ שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג
  8. ↑ מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"[דרוש מקור]
  9. ↑ צילום מהשיחה קובץ PDF תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206
  10. ↑ כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380
  11. ↑ ימי מלך חלק א' עמ' 372 - 380
  12. ↑ בחלוקת דולרים אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - דברי משיח
  13. ↑ הרבנית חנה מפוקינג לפריז ומפריז עם הרבי לניו יורק
  14. ↑ ראשי התיבות: הרב מנחם (מענדל) שניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"
  15. ↑ ראה בספר בכל ביתי נאמן הוא
  16. ↑ ראה אודות כך: ר' בנימין ליפקין, בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201
  17. ↑ ראה בספר עבד אברהם אנכי
  18. ↑ ראה: ר' אליהו וולף, אחד היה אברהם עמוד 88
  19. ↑ שניאור זלמן ברגר - פוסק, מחבר ספרי הלכה ומנהג הירושלמים מתקשרים לרבי, שבועון בית משיח גליון 959 וראה בספר נודע בשיעורים
  20. ↑ ראה בספר ר' ניסן
  21. ↑ ראה בספרים ימי מלך חלק ג וימי בראשית
  22. ↑ תשרי בליובאוויטש - מוסף בית משיח, עמ' 51, תשרי תש"פ.
  23. ↑ ונדפסו בספר תורת מנחם - התוועדויות, תש"י
  24. ↑ זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בשבט תשי"א התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה בשמחה ולהפוך את כולם לחסידים. ימי בראשית, עמ' 387
  25. ↑ תורת מנחם, תשי"א - חלק ג', עמ' 326.
  26. ↑ מכתב מתאריך ד' תשרי תש"י וראו גם שיחת שבת פרשת פינחס תשמ"ה
  27. ↑ מכתב מכ"ג אלול תשכ"ג
  28. ↑ "בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533
  29. ↑ שאלתו של הרב שמואל הלוי וואזנר בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"ו
  30. ↑ "שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15
  31. ↑ מכתב מל' תשרי תשכ"ה
  32. ↑ בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי שני וחמישי ועוד.
  33. ↑ ראה באגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא ובספר עבד מלך
  34. ↑ עבד אברהם אנכי, עמוד 227
  35. ↑ ההוראות על ההקמה הגיעו באמצעות אגרת לאגודת חסידי חב"ד, אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד
  36. ↑ על הקמתו ראה בספר חייל בשירות הרבי
  37. ↑ על הקמת הארגון ראה בספר הפרטיזן
  38. ↑ ראה אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד וחייל בשירות הרבי
  39. ↑ אגרות קודש, עבד אברהם אנכי, דוד עבדי, חייל בשירות הרבי, הפרטיזן
  40. ↑ בראשית כח, יד
  41. ↑ ראו לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. אגרות קודש, חלק י"ח עמוד קע"ז
  42. ↑ לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274
  43. ↑ ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37
  44. ↑ מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק
  45. ↑ היום יום, כ"ז טבת, ספריית חב"ד.
  46. ↑ כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה
  47. ↑ ראו לדוגמה: השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי
  48. ↑ אודות התקנה, ראה שיחת הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
  49. ↑ שבת פרשת וישב, כ' כסלו
  50. ↑ בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג
  51. ↑ את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג הפורים תשמ"ז שהובאו כאן
  52. ↑ ראה בהרחבה בערך וכתתו חרבותם לאיתים
  53. ↑ י"א ניסן תשל"ח
  54. ↑ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי, לקראת י"א ניסן תשע"ה
  55. ↑ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"
  56. ↑ ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד
  57. ↑ מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר יצחק אלפסי
  58. ↑ ראה שיחות: ש"פ וישב תנש"א סעיף יא. ש"פ עקב סעיף יד ואילך. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת ש"פ תצא תשמ"ח באריכות
  59. ↑ ימי מלך, א, ע' 137
  60. ↑ ימי מלך, א, ע' 158
  61. ↑ ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך
  62. ↑ מכתב הרבי, נדפס ביגדיל תורה (ירושלים) שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408
  63. ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.
  64. ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה. חלק ד, אגרת תתט.
  65. ↑ יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.
  66. ↑ הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל
  67. ↑ לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך
  68. ↑ שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט
  69. ↑ מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט, ועוד.
  70. ↑ ספרו של הרב גורן "משנת הגורן" (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר
  71. ↑ שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
  72. ↑ ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.
  73. ↑ ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.
  74. ↑ נדפס באמונה ומדע עמ' 143.
  75. ↑ ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.
  76. ↑ עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.
  77. ↑ ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר בשורת הגאולה.
  78. ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.
  79. ↑ להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלנו", ברוקלין תשנ"ד.
  80. ↑ ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב נצחיות חייו של הרבי.
  81. ↑ מתוך הסליחות בתפילת ערבית של יום כיפור
  82. ↑ מתוך נוסח התפילה של יום טוב
  83. ↑ מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז
  84. ↑ מתוך ההגדה שבליל הסדר בפסח.
  85. ↑ מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפילת שמונה עשרה ביום כיפור
  86. ↑ מתוך ה"סליחות" שקודם הימים הנוראים
  87. ↑ ספר תהלים פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'
  88. ↑ חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
  89. ↑ אשת ר' שאול נפתלין
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רבי_מנחם_מענדל_שניאורסון_(כ%22ק_אדמו%22ר_שליט%22א)&oldid=724059"