ברוך נחשון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך נחשון נואם בחנוכת בית חב"ד קריית ארבע שנבנה לעילוי נשמת נכדתו

הרב ברוך נחשון (ט"ו במנחם אב תרצ"טח' תשרי תשפ"ב) היה צייר חב"די ממחדשי היישוב היהודי בחברון בעידוד ובברכת הרבי. זכה בפרס בר אילן לאמנות יהודית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברוך נחשון וזוגתו בחלוקת דולרים

נולד בט"ו במנחם אב תרצ"ט בעיר חיפה. החל לצייר עוד בהיותו צעיר לימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל. את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה את מבוקשו.

החל להתקרב לחב"ד כאשר הזדמן לו להגיע לישיבת חב"ד בלוד, שם הוקסם מהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. כאשר סיים את השרות הצבאי, החליט לחזור לישיבה בלוד.

באותה תקופה סיים גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאוד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.

בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של ארצות הברית אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.

בשנותיה הראשונות של הישיבה התיכונית פרחי אהרן בקריית שמואל, כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין הח"בדי במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה לחסידות חב"ד.

בשנת תשכ"ה נשא את זוגתו שרה ומיד נסעו אל הרבי. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ליחידות בן שלוש שעות עם הרבי. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן היהודי בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור בניו יורק, ואמר לו: "אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.

לאחר שנתיים בשכונת קראון הייטס, חזר לארץ ישראל והתגורר בירושלים. בשנת תשכ"ז, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית בחברון שהייתה ריקה מיהודים מאז מאורעות תרפ"ט, בהם נטבחו יהודי חברון.

נפטר בח' תשרי תשפ"ב[1].

ביקור הרבי בתערוכת הציורים של נחשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בו' כסלו תשל"ט, 15 שנה מהיחידות הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר הרבי הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג בבניין המשרדים הצמוד ל-770.

בתכנונו הראשוני של ברוך נחשון היה להביא את ציוריו לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה במרכז חב"ד העולמי, ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'...

הרבי ביקר וסקר את התערוכה במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים חסידים שמחים ורוקדים.


גלריית תמונות מהתערוכה

ציוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו

בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי הגאולה הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ושמחה. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב התנ"ך, המדרש, חגים וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, דגים ושושנה כמסמלים את עם ישראל ועוד.

לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-1000 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.

נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות בארגנטינה, בברזיל, בקנדה, ובמדינות שונות בארצות הברית. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי "ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של הקב"ה, אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות להקב"ה על הכל".

בנם אברהם ידידיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף תשל"ה נולד בנו אברהם ידידיה בקריית ארבע. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את בריתו במערת המכפלה על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. הייתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים לחברון.

ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה

כארבע חודשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, אולם לדאבון לב לאחר תקופה זו השיב אברהם ידידיה את נשמתו לבוראה. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה בבית העלמין בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ושמעון פרס, שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם.

משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת בארץ ישראל. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו:

חתניו:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • והבט פני משיחך - תמונות מספרות, ‏הרבי מבקר בתערוכת הציורים, שבועון בית משיח, גיליון 1191 עמוד 46 ואילך (תש"פ) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים