ירושלים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בעיר ירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ירושלים (פירושונים).
אזור הר הבית במבט אוירי
ארבעת ערי הקודש
ירושליםחברוןטבריהצפת

ירושלים הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר[1] בארץ הקודש ומונה כ-970,000 תושבים[2]. חסידי חב"ד גרים בירושלים מאז שנת תר"ז. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת תשע"ו מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בקהילות שונות.

תולדות היישוב החבד"י בירושלים[עריכה]

ראשית ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של אדמו"ר הזקן, וביתר שאת בתקופתו של אדמו"ר האמצעי, כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית בחברון, אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת תר"ז עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת תר"ט מנתה הקהילה כ-30 משפחות.

סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של אדמו"ר האמצעי[3] שאמר:""הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים".

בעת שהגיע השר משה מונטיפיורי ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת תרי"ח את בית הכנסת בית מנחם ע"ש אדמו"ר הצמח צדק.

הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה[4] עד שבשנת תרל"ג כבר היה 103 משפחות חב"דיות בירושלים.

בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של אדמו"ר הצמח צדק.

ישיבת תורת אמת ירושלים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבה גדולה תורת אמת

לאחר שנסגרה ישיבת תורת אמת חברון בשנת תרע"ד, נפתחה הישיבה מחדש בשנת תרפ"ב, על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.

התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת תשכ"ד, אז הוחזר לה שמה המקורי[5].

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת תרצ"ו שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש
כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי

ביום חמישי ב' באב תרפ"ט בשעה 9:30 בבוקר הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.

אחה"צ הגיע הרבי לכותל המערבי שם התפלל תפילת מנחה, אמר פרקי תהלים ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד. למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". בשבת שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.

ביום שלישי ז' באב חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני י"ג באב בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב בכותל המערבי ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.

על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת תורת אמת באותם שנים, הרב משה אריה לייב שפירא.

קהילות חב"ד בעיר[עריכה]

בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" שכן בעיר העתיקה.

כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת חב"ד.

ישוב חב"ד[עריכה]

לאחר שיחתו של הרבי באחרון של פסח תשמ"ז שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת שמי"ר את "עיר חב"ד" - קריה לעולי רוסיה בשכונת רמות[6], בשנת תש"ע הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'תנש"א, שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.

חב"ד בעירייה[עריכה]

מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב יעקב שנור, הרב נפתלי רוט, הרב בנימין זילברשטרום
שי ששלח טדי קולק אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 בי"א ניסן תשל"ז

בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: רח' האדמו"ר מליובאוויטש, ברמת שלמה. רח' חב"ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע"ש הרב אליעזר ננס, בשיכון חב"ד.

נציגי חב"ד בעירייה בעבר: הרב דב רבינוביץ, הרב יעקב שנור, הרב שמואל אלעזר שאולזון. כיום: הרב יעקב הלפרין.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה]

ישיבת תורת אמת

ישיבות[עריכה]

תלמודי תורה[עריכה]

כוללים[עריכה]

בתי ספר - בנות[עריכה]

מדרשיות לנשים[עריכה]

ספריה[עריכה]

בתי חב"ד בעיר[עריכה]

תהלוכת ל"ג בעומר בכיכר השבת
  • ארנונה - תלפיות - הרב מאיר משי-זהב.
  • בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי
  • בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.
  • בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.
  • גונן - קטמון - הרב תמיר קסטיאל.
  • גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.
  • גבעת שאול - הרב משה קטן.
  • גילה - הרב הירש פרבר.
  • דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.
  • דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.
  • דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.
  • האוניברסיטה - הרב יוסף איברט.
  • הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.
  • הכותל המערבי - הרב יוסף הלפרין.
  • העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.
  • הר חומה - הרב שניאור זלמן כהן.
  • מלחה - רמת שרת - הרב ברוך חדד.
  • מרכז חינוכי חסידותי - הרב נפתלי רוט.
  • מרכז משיח הרב דורון אורן.
  • נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן[7]
  • נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.
  • עין כרם - הרב יונתן שפיצר.
  • עיר גנים - הרב בגין קלימי.
  • פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.
  • פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.
  • פסגת זאב צפון - הרב יצחק קורץ.
  • קריית יובל - הרב יוסף אלגזי.
  • רחביה - הרב ישראל גולדברג.
  • מחנה יהודה - הדווידקה - הרב צבי הירש רודרמן.
  • רמות - הרב יעקב זוננפלד.
  • רמת אשכול - הרב ראובן בורושנסקי.
  • תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.
  • תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס.
  • תלפיות - מזרח - הרב חיים גוטליב.
  • קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.

בחסידות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לפי החסידות ירושלים שייכת למידת הודיה ונצח[8].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הסטוריה חב"דית בירושלים

אתרי אינטרנט של בתי חב"ד בירושלים


ערים בארץ ישראל
אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עלית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים (עיר הבירה) | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין |מודיעין עילית | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. בכמות אנשים ולא בשטח
  2. נכון לשנת תשפ"א.
  3. מפי ר' שמואל משיוף
  4. לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.
  5. על פי הצעת הר' טוביה בלוי, לקט ופרט חלק חמישי, אות עד.
  6. התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים אינפו.jpg
  7. נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונהסי או אל סמליל.jpg
  8. אור התורה במדבר כרך ב' עמוד י"ג