סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

אחרון של פסח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח, הנאכלת באחרון של פסח

אחרון של פסח הינו יום טוב ביומו האחרון של חג הפסח (חל בחוץ לארץ ביום השמיני של פסח, יום טוב שני של גלויות לחג שביעי של פסח; ובארץ ישראל היום השביעי של פסח הוא היום האחרון). ביום זה מאירה הארת המשיח ואוכלים בו סעודת משיח.

ברכת שהחיינו[עריכה]

הרמב"ם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים שהחיינו: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, ובשביעי של פסח אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"[1].

בחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ש הצ"צ שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"[2].

גילוי המשיח באחרון של פסח[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ אמר[3], שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.

ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה גם קודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.

הלכות ומנהגים[עריכה]

להישאר ערים בלילה[עריכה]

בלילה זה לא נהגו להישאר ערים כל הלילה כפי המנהג בליל שביעי של פסח, אך יחידי סגולה כן נהגו בזה, דוגמת ר' הלל מפאריטש.

הקלות בהידורי החג[עריכה]

בהלכה מובא שביום אחרון של פסח ניתן להקל בחלק מהזהירויות שנוהגים בהם במשך שאר ימי החג, מחשש איסור חמץ[4].

בפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא שמורות), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, שהפכו מצות אלו למהודרות פחות, הפסיקו להקל בכך גם ביום האחרון[5]. בנוגע לשתיית יי"ש מיוחד לפסח (שנאסרה בשאר ימי החג על ידי אדמו"ר הצמח צדק), קרה ואדמו"ר המהר"ש השתמש בו ביום האחרון אחר חצות היום, אך אצל אדמו"ר הריי"צ קרה שהביאו יי"ש של פסח ביום האחרון וציוה לסלקו מהשולחן[6].

יוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת מצה שרויה, שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, אלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל[7], אף שבפסק אדמו"ר הזקן בנדון נאמר רק "ביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב לא הפסיד"[8]. הרבי התייחס לנושא בהרחבה והסביר, שהטעם להנהגת רבותינו הייתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את מעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, שלכן אין צורך בזהירות זו[9].

סעודת משיח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סעודת משיח

הבעל שם טוב הנהיג אשר ביום אחרון של פסח יערכו סעודה שלישית, ונקראת "סעודת משיח" מכיוון שברגעים אלו של צאת החג "מאיר גילוי הארת משיח". בסעודה יאכלו מצות. בתרס"ו, תיקן הרבי הרש"ב לשתות גם ארבעה כוסות יין בעת הסעודה.

כאשר חל יום אחרון של פסח בשבת, עורר הרבי שגם בארץ ישראל ישתתפו עם בני חו"ל, ויערכו סעודת משיח גם בשבת, כאשר בארץ היא יום אסרו חג.

מאמרי אחרון של פסח[עריכה]

בשנת תרל"א החל אדמו"ר המהר"ש באמירת המשך והחרים, באחרון של פסח.

כבר מהשנה הראשונה לנשיאות, החל הרבי לומר בכל שנה מאמר באחרון של פסח מאמר[10], רוב המאמרים[11] פתחו בדיבור המתחיל "והחרים", "והניף ידו על הנהר" וציטוטים נוספים מתוך ההפטרה של אחרון של פסח, המדברת על משיח וגאולה, מתוך מאמרים אלו יוצאת תמונה שלמה מיוחדת על הפטרה זו.

המאמרים מבוססים גם על ד"ה "והניף" שבליקוטי תורה, ומאמרים נוספים של רבותינו נשיאנו[12].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הלכות שבת כט, ג.
  2. שיחת אחרון של פסח תשט"ז. הובא באריכות בלקוטי שיחות חל"ז עמ' 14. (השיחה מעובדת).
  3. שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).
  4. ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סי' תמז, סעיף לו. שם, סעיף מג. סי' תנג, סעיף ו. ועוד.
  5. ראה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצות פשוטות.
  6. ראה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, שתיית יי"ש.
  7. ראה בהרחבה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצה שרויה.
  8. שו"ת שלו, סימן ו.
  9. ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחת אחרון של פסח.
  10. השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח, הייתה בשנת תשמ"ט, להעיר שתאריך זה הוא הזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.
  11. מלבד כמה בודדים שהדיבור המתחיל שלהם היה "כימי צאתך", יש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.
  12. ניתן לראותם בהערות למאמרים.