פסח

הרבי שורף את החמץ בחצר האחורית של ביתו הפרטי

הרבי מוכר את החמץ בשנת תשמ"ח

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים. החג נמשך שבוע ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן (בחוץ לארץ, בה חוגגים גם יום טוב שני של גלויות, מסתיים החג בכ"ב בניסן). היום הראשון של פסח והיום האחרון (או היומיים הראשונים והאחרונים, בחו"ל) הם ימים טובים האסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע הם חול המועד שחלק מהמלאכות מותרות בו.

חג הפסח נקבע לזכר יציאת בני ישראל מהעבדות במצרים לחירות. היום השביעי של פסח מציין את קריעת ים סוף שאירעה בהמשך ליציאת מצרים. יום זה (או ביום שלאחריו המכונה אחרון של פסח, בחו"ל) קשור במיוחד גם עם הגאולה העתידה.

רקע

ערך מורחב – יציאת מצרים

הרקע לקביעת חג הפסח הוא אירועי יציאת מצרים המסופרים בהרחבה בתורה, בפרשיות הראשונות של ספר שמות.

על פי הבטחת הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, נגזר על צאצאיו - עם ישראל - לרדת לגלות במצרים. בני ישראל ירדו למצרים בזמנו של יעקב אבינו בשנת ב'רל"ח לבריאת העולם, ולאחר מותו של לוי - האחרון מבין השבטים - החלו המצרים להעביד את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם גזירות קשות. לאחר שנים ארוכות של עבדות, שלח הקדוש ברוך הוא את משה רבינו לגאול את בני ישראל ממצרים, ובכך להפכם לעם הנבחר שיזכה לקבל את התורה ולעלות לארץ ישראל.

לאחר שמלך מצרים, פרעה, הקשה את ליבו וסירב לשחרר את בני ישראל - הביא הקדוש ברוך הוא על המצרים את עשרת המכות שלוו בניסים גדולים, על ידי משה. בסיום המכה האחרונה, מכת בכורות, הסכים פרעה להוציא את עם ישראל ממצרים. ביום י"ד בניסן בשנת ב'תמ"ח הקריבו בני ישראל את קרבן הפסח על פי ציווי ה' ולמחרתו, ביום ט"ו בניסן, יצאו ממצרים.

לאחר כמה ימים בהם הלכו במדבר, התחרטו פרעה והמצרים על שחרור בני ישראל והחלו לרדוף אחריהם כדי להלחם בהם. ביום השישי לצאתם, כאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, השיגו אותם המצרים - ואז נקרע הים ובני ישראל עברו בו, ולאחריהם עברו המצרים והים כיסה אותם. קריעת ים סוף התרחשה בליל היום השביעי, כ"א בניסן.

חג הפסח נקבע ביום יציאת מצרים, ט"ו בניסן, והיום השביעי בו שבו אירעה קריעת ים סוף נקבע לחג שביעי של פסח.

שמות החג

איור של קריעת ים סוף

חג המצות

שם החג בכל התורה הוא "חג המצות" (אמנם במקום אחד מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.

חג הפסח

אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם "חג הפסח". בפשטות נקרא החג בשם זה על שם קרבן פסח ועל דרך השם חג המצות. וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.

על דרך החסידות ביאר הרב הקדוש מברדיטשוב ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר הקב"ה שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו של הקב"ה על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים".

פסח - דילוג וקפיצה

הרבי בפתח בניין ספריית חב"ד, מלווה את משלוח המצות המחולקות מטעמו בארץ הקודש

רש"י על הפסוק "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה".

ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.

וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים

• בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח.
• בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים.
• בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג.

וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.

האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה אור אין סוף שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים הייתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו משוקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק הקב"ה בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא הייתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:

א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.

ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם הייתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות.

גאולתם של ישראל ממצרים הייתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים הייתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - מתן תורה.

ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב קרבן פסח ביום י' בניסן שנצטוו לקחת להם צאן ולהקריבו קרבן פסח על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת במסירות נפש שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).

מצוות החג

קרבן פסח

ערך מורחב – קרבן פסח

קרבן פסח הוא קרבן אותו הקריבו כל בני ישראל בזמן בית המקדש, ביום י"ד בניסן - ערב פסח - בין הערביים. את בשר הקרבן היו צולים ואוכלים בחבורות בלילה שלאחר מכן, ליל ט"ו בניסן - ליל הסדר, עד חצות הלילה. יחד עם הקרבן היו מביאים קרבן חגיגה.

בזמן שאין בית המקדש קיים, אומרים את "סדר קרבן פסח" בערב פסח, בזמן הקרבת הקרבן, שקריאתו היא במקום הקרבת הפסח.

איסור חמץ

הרב אהרן יעקב שוויי, מרבני קראון הייטס, מוכר את החמץ לגוי

ערך מורחב – חמץ, מכירת חמץ, חומרות והידורים בפסח

בימי חג הפסח, החל מערב החג ועד צאתו, מאכלים מדגן שתפח והחמיץ - "חמץ" - אסורים באכילה, בהנאה וכן בהמצאות ברשותנו. חז"ל הוסיפו וקבעו כי מוטל על כל אדם לבדוק ולחפש אחר החמץ הנמצא ברשותו, בבדיקת חמץ בליל י"ד בניסן, ולאחר מכן לבערו מהעולם בביעור חמץ המתקיים בבוקר י"ד בניסן עד השעה השישית ביום (לפי חשבון שעות זמניות). איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה - הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה; וכמו כן הוא היחיד שאנו מוזהרים שלא יראה ולא ימצא ברשותנו. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב אדמו"ר הזקן בשם האריז"ל, שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסיים, ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על פי גדרי ההלכה. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חב"ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

במהלך הדורות, התקבלה תקנת מכירת חמץ - למכור את החמץ הנשאר עבור אחר הפסח, או את כלי החמץ, במכירה לגוי כך שהם יוצאים לחלוטין מבעלות היהודי. אדמו"ר הזקן הוסיף ותיקן לערוך את המכירה ב"ערב קבלן", תקנה המחזקת את תוקף המכירה ונותנת לה אופי של מכירה גמורה לכל דבר.

אכילת מצה ומרור

מרור (חזרת)

ערכים מורחבים – מצה, מרור

מצווה מן התורה לאכול מצה בלילה הראשון של החג, ליל הסדר, לזכר המצות אותם אכלו בני ישראל במצרים. המצווה הינה לאכול כמות של "כזית" מצה, בנוסף לאכילת כזית מצה יחד עם המרור - "כורך", וכן אכילת כזית מצה בסיום הסדר ל"אפיקומן" (למעשה כיום יש לאכול שני כזיתים, אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר למצה הנאכלת עם הקרבן).

כמו כן מצווה מן התורה לאכול יחד עם קרבן הפסח מרור, כלשון הפסוק "על מצות ומרורים יאכלהו". כשאין בית המקדש קיים, המצווה הינה רק מדרבנן - זכר למרור בזמן בית המקדש. המצווה הינה לאכול כזית מרור הטבול בחרוסת, בנוסף לאכילת המרור יחד עם המצה ב"כורך".

סיפור יציאת מצרים

ערך מורחב – סיפור יציאת מצרים

המצווה המרכזית של ליל הסדר היא לספר אודות יציאת מצרים, וזאת בעיקר כמענה לשאלותיהם של הילדים הפותחות את הסדר - "מה נשתנה". למרות שעיקרה של המצווה הוא ספור ההורים לילדיהם, היא מוטלת על כל אחד ואחד, ומצווה להרבות בה ככל האפשר - כלשון ההגדה "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".

ספירת העומר

ערך מורחב – ספירת העומר

מצוות ספירת העומר מתחילה ביום השני של חג הפסח, ט"ז בניסן - הוא היום שבו מקריבים בבית המקדש את קרבן העומר. המצווה הינה לספור את הימים במשך 49 הימים שמחג הפסח ועד חג השבועות, יום קבלת התורה.

ליל הסדר

מטיילים בליל הסדר ציבורי בבית חב"ד קוזומל, מקסיקו (צולם לפני כניסת החג)

ערך מורחב – סימני הסדר

בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר הגדה של פסח, והם: סיפור יציאת מצרים, ארבע כוסות, אכילת מרור, אכילת מצה, אמירת הלל, החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות.

בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.

ארבע קושיות

ההגדה של פסח מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים,

בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול.

הרבי מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל לליל הסדר ואינו מודע לתורה ומצוות, ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם.

את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא הגאולה תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

בפנימיות התורה

הרבי מביא את בספר "היום יום" את ביאורו של הרבי הרש"ב בארבעת הקושיות על פי תורת החסידות:

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?

1. שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, הלילה הזה שתי פעמים - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.
2. שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה), הלילה הזה כולו מצה - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
3. שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים הייתה קנאה רבה בכל העולם. הלילה הזה מרור - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
4. שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. הלילה הזה כולנו מסובים - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.

שביעי ואחרון של פסח

ערכים מורחבים – שביעי של פסח, אחרון של פסח

ביום השביעי של פסח אירעה קריעת ים סוף בסיומו של תהליך יציאת מצרים. יום זה נחגג כיום טוב האחרון של פסח - ובחוץ לארץ, בה חוגגים יום טוב שני של גלויות, חוגגים יומיים חג: שביעי של פסח ואחרון של פסח. בליל חג שביעי של פסח, נהגו בליובאוויטש וכן הוא מנהג חסידי חב"ד להיות ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה.

אודות היום האחרון של פסח, גילה הבעל שם טוב כי ביום זה מאיר "גילוי הארת המשיח". דבר זה מתבטא גם בהפטרה אותה קוראים ביום זה (בחוץ לארץ), העוסקת בנבואה אודות מלך המשיח ופעולותיו. על מנת לבטא את הארה רוחנית זו של משיח גם בפעולות גשמיות, ולהחדיר בפנימיות במציאותנו את הציפיה והאמונה במשיח - קבע הבעל שם טוב לאכול בסיומו של יום זה את סעודת המשיח. אדמו"ר הרש"ב הוסיף ותיקן לשתות בסעודה זו ארבע כוסות, כמו בליל הסדר.

מבצעים ותקנות הרבי

הכנת יין בבית חב"ד בבוליביה לקראת ליל הסדר

בחג הפסח ובימי ההכנה אליו, פועלים חסידי חב"ד בכמה ממבצעיו והוראותיו של הרבי:

מעות חיטים

ערך מורחב – מעות חיטים

מידי שנה בשנה מידי חג הפסח גובה מחנה ישראל מעות חיטים - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מאנ"ש בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של הרבי הרב שלום מענדל סימפסון. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש.

מבצע מצה

שלט שקיבל את פני הילדים שהגיעו לבקר במאפיית המצות כפר חב"ד במסגרת מבצע מצה לתלמיד

ערך מורחב – מבצע מצה

• חלוקת מצה שמורה - בשנת תשי"ד הורה הרבי להשתדל לשלוח לחג הפסח למכירים - לפחות ללילי הסדר - מצות עגולות אפויות יד, ודוקא - מצה שמורה.
• מצה לתלמיד - בשנת תשכ"א, יזם הרב יצחק גנזבורג את מבצע מצה לתלמיד, בו הגיעו ילדים מכל החוגים לראות ולהשתתף בתהליך אפיית המצות. מבצע זה נמשך עד היום בווריאציות שונות. רבים מהשלוחים והחסידים מפעילים בכל רחבי הארץ סדנאות אפיית מצה, בהם אופים הילדים בעצמם מצות לדוגמא.

ליל הסדר ציבורי

ערך מורחב – ליל הסדר ציבורי

על פי הוראתו של הרבי, מקיימים חסידי חב"ד ליל הסדר ציבורי בו מוזמנים להשתתף כל המעוניינים, אנשים נשים וטף, ללא תמורה - על מנת לחוות ליל סדר יהודי אוטנטי עם כל מצוות החג כהלכה. סדרים כאלו מתקיימים כיום על ידי בתי חב"ד בכל העולם.

אסרו חג פסח

באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא.

ראו גם

• סימני הסדר (מנהגים)
• פסח חסידי
• חידושי הרבי לחג הפסח במיזם חידושי הרבי על הש"ס

לקריאה נוספת

• פסח אצל הרבי, במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח ט' ניסן תש"פ עמוד 62

קישורים חיצוניים

• לקוטי שיחות מועדים - חג הפסח
• ליל שביעי של פסח? מנצלים את הזמן ללימוד הדבר מלכות -
• לרגל אחרון של פסח: מאמר ד"ה 'ונחה' תשכ"ה מבואר -
• ערב פסח בשכונת המלך: מעמד שריפת חמץ מול בית חיינו -
• חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -

חסידות על חג הפסח

• הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי באתר HebrewBooks
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי חלק א' באתר HebrewBooks
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי חלק ב' באתר HebrewBooks
• שערי המועדים פסח חלק א' באתר HebrewBooks
• שערי המועדים פסח חלק ב' באתר HebrewBooks
• מפתח ותוכן עניינים למאמרי כ"ק אד"ש לחג הפסח

מדיה לחג הפסח

וידאו מהרבי

• שיחת הרבי לפסח -
• מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו -
• הרבי שולח מצות לארץ הקודש -
• הרבי מבער את החמץ -
• הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח -
• הכנות הרבי לחג הפסח

שונות

• הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח -
• הרב יצחק אייזיק לנדא, שיעור בהלכות פסח