סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

הושענא רבה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב

הושענא רבה הוא יום השביעי של חג הסוכות. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל[1] ספרי התורה.

אמירת תהלים בליל הושענא רבה ב-770

עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת[עריכה]

העבודה דימים אלו, שופר - בראש השנה, וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.

ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה קבלת עול מלכות שמים, שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן תקיעת שופר היא בקרן של בהמה דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.

ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.

ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה[2].

מנהגים[עריכה]

  • אמירת ספר דברים - במשך הלילה, קודם אמירת התהילים בחצות, נוהגים לומר את כל חומש דברים. אדמו"ר הרש"ב היה אומר ספר דברים - משנה תורה - לבדו (ותהילים היה אומר יחד עם הקהל)[3].
  • אמירת תהילים בציבור - לאחר חצות הלילה אומרים יחד את כל ספר התהילים, רבותינו נשיאינו נהגו גם הם לומר עם הציבור, ובשונה משבת מברכים שאומרים את היהי רצון רק בסיום כל ספר התהילים ברצף, בליל הושענא רבה אומרים יהי רצון בסיום כל ספר. באמירת התהילים בליל הושענא רבה נוהגים לאומרו בזריזות[4]. בחלק מהשנים הרבי נעמד רק לאמירת ה'יהי רצון' שבסיום כל ספר, ובשנים האחרונות מנהג הרבי הוא לעמוד במשך כל אמירת התהילים בלילה זה.
  • וזאת הברכה - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין פרשת וזאת הברכה רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב שמחת תורה, כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת[5].
  • איחול 'פתקא טבא' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'[6].
  • חלוקת תפוח בדבש - באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר חוזרים לבית אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל[7].
  • זריקת אבטיחים ותפוחים - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - בתומכי תמימים ליובאוויטש ובבתי הכנסת, היו הנערים זורקים מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים[8]. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.
  • להישאר ערים כל הלילה - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת התהילים, נשארים ערים כל הלילה.
  • כריכת הערבות, כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית[9].
  • הסרת הכריכות העליונות של הלולב - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות[10].
  • הוצאת כל הספרי תורה, בשעת ההקפות של הושענא רבה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש[11].
  • הפרדת הערבות, הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
  • אופן חביטת הערבות, הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.
  • חביטת הערבות בבני הבית, רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'[12].
  • חלה בדבש - בסעודות יום זה נהוג להטביל חלה בדבש[13].
  • אכילת קרעפלאך - מנהג חב"ד לאכול קרעפלאך בהושענא רבה[14].
  • הוספה בצדקה - ביום זה שענינו מיתוק הגבורות יש להוסיף בצדקה יותר מהרגילות[15].

חלוקת "לעקאח"[עריכה]

חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה

בהושענא רבה נוהג הרבי לחלק לעקאח למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה הייתה החלוקה על פתח סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין 770, ומשנת תשנ"ב - על פתח חדרו הקדוש.

קישורים חיצוניים[עריכה]

וידאו

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
  2. הרבי. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט"ז.
  3. אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
  4. ובלשון ספר המנהגים: "ואין מאריכים באמירתו". בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד (אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד שלא.
  5. תורת מנחם
  6. ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות תש"ח סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'הלכות ומנהגי חב"ד במגזין התקשרות מספר 587
  7. שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.
  8. מזכרונות הרב יהודה חיטריק
  9. רשימות הרב יעקב לנדא. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב אליהו לנדא שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.
  10. התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.
  11. הובא בלוח יומי הלכה למעשה בד"ץ קראון הייטס תשרי תשע"ז עמוד י.
  12. ספר השיחות תש"ה עמוד 52.
  13. אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
  14. הערת הרבי ('לכאורה') על המנהג לאכול קרעפלאך ביום כיפור. הובא באוצר מנהגי חב"ד אלול תשרי עמוד שמב.
  15. שיחת ליל הושענא רבה תשד"מ.