ארבעת המינים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי אוחז בידיו את ארבעת המינים

ארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

מקורו[עריכה]

ארבעת המינים[עריכה]

אתרוג[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתרוג

לולב[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לולב

הדס[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדס

ערבה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ערבה

נטילת לולב[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נטילת לולב

הציווי על נטילת ד' המינים מופיע בתורה בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".

ארבעה מינים אלו מצוה אחת הם, וכולם נקראים בשם מצוות לולב[1], וכן בנוסח הברכה מברכים: "על נטילת לולב".

את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות, מלבד יום השבת שבו גזרו חז"ל שלא ליטול את ארבעת המינים (בדומה לגזירה על שופר ועל קריאת מגילה בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי שבת).

מבצע לולב[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע לולב

מבצע לולב הוא אחד המבצעים הראשונים שייסד הרבי כבר בשנת תשי"ד, ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות.

בחלק ממבצע זה מסתובבים חסידי חב"ד בימי חג הסוכות בקניונים ובמרכזים רפואיים, בבתי סוהר ועוד, ומשתדלים להגיע לכמה שיותר יהודים על מנת לזכות אותם במצוות החג.

בתורת החסידות[עריכה]

אחדות[עריכה]

נטילת ארבעת המינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.

בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר[2]

  • האתרוג - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצוות.
  • הלולב - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
  • ההדס - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
  • הערבות - שאין בו לא טעם ולא ריח מסמל את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.

בנוסף על כך בכל מין מארבעת המינים יש את העניין של האחדות[3][4]:

  • האתרוג - בשונה משאר האילנות שיש להם את עונת גידולם, האתרוג נמצא כל השנה ובכך הוא מבטא את עניין האחדות של עונות השנה.
  • הלולב - הלולב צריך להיות "כפות", שכל העלים יהיו קשורים ומאוחדים יחדיו.
  • הדס - הדס צריך שיהיה משולש, המספר שלוש מבטא את השלימות והאחדות של שלושת הקווים, ימין, שמאל ואמצע.
  • ערבה - הערבה גדלה תמיד ביחד עם ערבות אחרות, דבר המתבטא בשמה הנוסף "אחווינא"[5][6].

ברכה על ארבעת המינים של הרבי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברכה על ארבעת המינים של הרבי

במשך כל שנות נשיאות הרבי, ניתנה לחסידים הזכות לברך על ארבעת המינים שלו מידי יום מימי חג הסוכות. בשנים הראשונות הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, החל הרבי לשלוח את ארבעת המינים באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.

הרבי כותב אודות אדמו"ר הריי"צ[7] "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".

חלוקת ארבעת המינים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חלוקת ארבעת המינים
הרבי בחלוקת ד' מינים. הדסים לחברי המזכירות

מידי שנה בערב חג הסוכות התקיים מעמד מסירת ארבעת המינים לרבי וחלוקתם על ידי הרבי לכמה מזקני אנ"ש ונכבדיהם, לחברי המזכירות, לזוכה בגורל וכן לנציגים מיישובי אנ"ש או ממדינות שונות. בשעת המסירה נהג הרבי לומר לכל אחד "ממשיך זיין אלע המשכות" וכדומה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • נטילת לולב בתוך הסוכה, במדור הלכות ומנהגים שבועון כפר חב"ד גליון 1878

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. רמב"ם הלכות לולב ז, ה; וראה סוכה לז, ב "הואיל ובמינו גבוה מכולן".
  2. על פי "פסיקתא דרב כהנא, כ"ח "ולקחתם לכם".
  3. המשך וככה הגדול - תרל"ז, פפ"ז.
  4. סוכות, ד' מינים, במדור "מושגים בחסידות", באתר "חב"ד".
  5. רש"י על מסכת שבת, דף כ', ע"ב.
  6. תורת מנחם, תשד"מ, ח"א, עמ' 287.
  7. אגרות קודש חט"ז עמ' לח