ויעקב הלך לדרכו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי במעמד צאתכם לשלום לאורחים השבים לביתם מנסיעתם לרבי לחודש תשרי. מאחוריו עומד המזכיר הרב משה לייב רודשטיין. תשכ"א
קריקטורה של ויעקב הלך לדרכו.

"ויעקב הלך לדרכו" הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי תשרי שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.

בליובאוויטש ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי שמחת תורה[1] ובמוצאי שבת בראשית[2].

רקע[עריכה]

הפסוק המופיע בספר בראשית[3] "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק[4] "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי ממוצאי יום הכיפורים אחר סיום עבודת התשובה ביום הכיפורים[5].

הרבי כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת[6]; בסיום מעמד כוס של ברכה במוצאי שבת בראשית תשמ"ה הכריז הרבי גם מילים אלו[7].

עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה[8].

זמני ההכרזה[עריכה]

הרבי הביא מהמשך וככה תרל"ז של אדמו"ר המהר"ש מאת אדמו"ר הזקן שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר במוצאי יום הכיפורים[9].

ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" בליובאוויטש הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר אדמו"ר הרש"ב בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"[10].

במוצאי שבת בראשית נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם[11].

בשבת פרשת נח בשנת תשי"ז הורה הרבי לגבאי לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"[12] ובהזדמנויות שונות ביאר שבמוצאי שבת פרשת נח הוא הזמן של ויעקב הלך לדרכו בפועל[13] אחרי השבוע הראשון של העבודה בעולם[14].

הרבי ביאר[15] באריכות את עניין ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" שיש בזה שלוש מדריגות, לאחר יום הכיפורים, לאחר שמחת תורה ולאחר שבת בראשית; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש תשרי בהתחלת חודש מרחשון, ובזה עצמו אחרי ראש חודש מרחשון. אז, כשמתחילים לומר תחנון בב' חשוון, מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את הדירה בתחתונים, תכלית הכוונה.

משל הסוחר[עריכה]

המשל שהביא אדמו"ר הריי"צ לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום[16].

במענה לחסיד שכתב לרבי שהוא לא מרגיש שחל בו שינוי לאחר חודש החגים במחיצת הרבי ב-770, ענה הרבי בפתגם זה, שבחודש תשרי, ביריד, קונים ואורזים, וכשבאים הביתה פותחים את החבילות "פאנאנדערפאקן די פעקלאך"[17].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • קונטרס ויעקב הלך לדרכו חשוון תש"מ (מוגה), שיחות הרבי בנושא מהשנים תשל"ח-תש"מ
  • הרב ישראל אלפנביין, חיי רבי שבועון כפר חב"ד גליונות 1879-1880

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג.
  2. לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ.
  3. בראשית לב, ב.
  4. בראשית יח, יט.
  5. המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן.
  6. אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.
  7. התוועדויות עמ' 479.
  8. אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ.
  9. שיחת יום שמח"ת תשי"א.
  10. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד.
  11. לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ.
  12. אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז.
  13. מאמר ד"ה מים רבים תשל"ח ובלקו"ש ח"כ עמ' 281.
  14. הרחבה בעניין זה בשיחת ש"פ נח תשנ"ב.
  15. בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון תש"מ.
  16. שיחת שמיני עצרת תש"ז.
  17. הלך לדרכו: חסידים מתארים את רגעי הליווי של הרבי בסוף תשרי.