קישור לקטגורית ערכים מומלצים

נסיעה לרבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידים נוסעים לרבי. ציור: זלמן קליימן
חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו

נסיעה לרבי היא אחת מדרכי ההתקשרות העיקריות של חסיד לרבי. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.

תוכן הנסיעה[עריכה]

נוסעים לרבי

מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של הבעל שם טוב, בדור הראשון של התייסדות תנועת החסידות, והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"[1], כלשונו של אדמו"ר הריי"צ.

הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר הפנימי והנפשי בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ההתקשרות[2].

הרבי אף התבטא כי "כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"[3].

החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות עליה לרגל[4] ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות לעבודת ה' במשך השנה כולה[5].

הנסיעה כל כך חשובה אצל החסידים, עד שכאשר הוקם איגוד תלמידי התמימים ביוזמת והוראת אדמו"ר הריי"צ, אחת מתקנות היסוד בה היה מחוייב כל אחד מהחברים הייתה לבוא אל הרבי לפחות פעם בשנה.

אופן הנסיעה[עריכה]

מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן שבית המקדש היה קיים.

החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי[6].

זמני הנסיעה[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ אמר[7] שיש שני סוגי חסידים, כאלו שנוסעים בקביעות אל הרבי כדי להתחזק בעבודת ה', וכאלו הנקראים 'צרות חסידים' שנוסעים אל הרבי רק שיש להם צרה וצריכים ברכה.

חודש תשרי[עריכה]

אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת סליחות בחודש אלול

לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש תשרי, ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.

אדמו"ר הרש"ב התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו בראש השנה הוא אצל הרבי, באמרו: "ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש" [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה בליובאוויטש, היכן יימצא אחרת]?![8].

הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד לז' מר חשוון, וכפי שהתבטא[9]: "נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון"[10].

נכון לשנת תשע"ג, על פי הנתונים של ארגון אש"ל הכנסת אורחים, מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות בחודש תשרי אצל הרבי. אורחים אלו שוהים במסגרות השונות[11]. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות תומכי תמימים מרחבי העולם.

כינוס השלוחים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כינוס השלוחים העולמי
התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. (תשע"ג)

אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה בעבודת השליחות, הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי כינוס השלוחים העולמי, המתקיים מידי שנה בסמיכות לראש חודש כסלו.

יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.

י' שבט[עריכה]

לקראת יום הבהיר י'-י"א שבט, יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מתלמידי ישיבות חב"ד מרחבי יבשת אמריקה לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות[12].

כ"ב שבט[עריכה]

הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, אשת הרבי.

בזמן זה מתקיים כינוס השלוחות, לשלוחות הרבי ברחבי העולם.

בכל שנה מגיעה מארץ הקודש קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב אהרון אליעזר צייטלין, וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון 'בית מדרש לנשים' עם הקבוצות שמגיעות ל-770 ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי השכונה.

חג השבועות[עריכה]

רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)

חג השבועות הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.

בעקבות זאת, מכונה חג השבועות אצל החסידים בשם "חג המו"צים"[13], על שם נסיעתם של ה"מורי-צדק" בקהילות אל הרבי[14][15]. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים מאמרים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר[16].

המנהג חודש בדורנו על ידי הרב מרדכי שמואל אשכנזי, בעת טיסתו לקראת חג השבועות בשנת תשל"ה כרב ראשון לאחר מינויו למורה הוראה בכפר חב"ד.

הנסיעה בשאר מועדי השנה[עריכה]

תאריכים נוספים בהם נוסעים חסידים רבים לרבי הם: י"ט כסלו, חנוכה, ג' תמוז, י"ב תמוז.

חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, ולא בתאריכים מיוחדים, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.

כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בניהם, על מנת לחגוג את בר המצוה שלהם אצל הרבי[17][18].

חסידים מספרים, שכאשר המשפיע ר' מענדל פוטרפאס נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת בחודש כסלו, אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת בחודש תמוז, אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה. ( אבל ראה בספר ר' מענדל ספריית אשל תשנז עמ' 78 )

ההכנות לנסיעה[עריכה]

קובץ הכנה לנסיעה לרבי, תשרי תשע"ה

על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים[19].

לקראת הצ'רטר הראשון שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט[20] בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.

במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד תורת החסידות ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת הצדקה למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש תהלים ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.

במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך התוועדות בקהילתם קודם הנסיעה[21], לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות[22] ולאחר החזרה מחצר הרבי[23].

פעולת הנסיעה[עריכה]

קובץ:פאנאנדערפאקן גוכיק.jpg
בתוכן כתבו - יבקש המשפיע שי' שלו שיבארוהו פתגם נשיאינו - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן [= לפרוק] את החבילה שקיפלו בתשרי וכו' (מענה הרבי לרב שלום דובער וולפא)

בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי "אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל"[24].

עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות[25] שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.

כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו[26] שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו[27], יש להתייעץ עם המשפיע.

ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה[עריכה]

חסידים נוסעים לרבי. ציור: יחיאל אופנר

בשל היות הנסיעה לרבי נושא מרכזי שתפס תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, לאורך הדורות חיברו החסידים ניגונים שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.

תקעו בחודש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נאשי קראמקי

חסידי אדמו"ר האמצעי חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - מאמרי חסידות ששמעו אצל הרבי.

בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת המאמרים הקשורים לחודש תשרי וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.

שני חסידים בדרכם לרבי. ציור: ויקטור ברינדץ'

טייערע ברידער[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טייערע ברידער

ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.

נייע זשוריצי כלאפצ'י[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניע זשוריצי כלאפצ'י

גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. אדמו"ר הרש"ב ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'[28]

ניע חודיטי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניע חודיטי

ניגון שחובר בימי ראשית התפשטות החסידות, המתאר שיח בין אב מתנגד לבנו הרוצה ליסוע אל הרבי. האב מציע לבן שיקנה לו נעליים או מעיל חדשים ואף ייתן לו מכות ובלבד שלא ייסע אל הרבי, בעוד הבן עומד איתן ברצונו לנסוע אל הרבי.

ניגון השתפכות נפש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון השתפכות הנפש

ניגון של רבי מנחם מענדל מהורודוק. הניגון מיוסד על חרוז בשפת האידיש בתנועה של השתפכות הנפש המביעה אהבה ותשוקה של כנסת ישראל להקב"ה. אצל חסידים מקובל שאדמו"ר הזקן היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי מנחם מענדל מהורודוק כאשר הוא עלה לארץ הקודש ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ברוסיה, וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי[29].

הוראות והגבלות על הנסיעה[עריכה]

מענה הרבי לבעל שרצה לנסוע לחגוג את חודש תשרי אצל הרבי בעוד אשתו התנגדה לכך: בכלל, נסיעת בעל מביתו - צריכה להיות בהסכמתה המלאה של אשתו, על אחת כמה וכמה כשהמדובר לכמה וכמה מועדים ושבתות, על אחת כמה וכמה כשנותנת כמה טעמים שכליים לסירובה. נוסף על כל זה - כנראה נוגע לבריאותה. ועוד - וגם זה חשוב - שהמדובר בנסיעה מארץ הקודש תבנה ותכונן
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנות ליאזנא

בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.

בתקופת אדמו"ר הזקן התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.

אצל הרבי[30], ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה[31].

בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות[32].

במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה[33].

לא להוסיף על החובות הכספיים[עריכה]

מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה: "נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר עה"צ"[34].

קבוצות מקורבים[עריכה]

בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי[33].

במענה פרטי כתב הרבי שלא ראוי שאדם שהגיע כחלק מקבוצה יסיים את הביקור ויחזור לפני שהקבוצה מסיימת יחד את הביקור[35].

שלוחים[עריכה]

בהזדמנות מסויימת ניתנה הוראה לקבוצה של שלוחים בנוגע לנסיעה ל-770:

  1. כשמגיעים, לא להגיע הרבה בבת-אחת.
  2. לא להגיע לזמן ארוך.
  3. בזמן שנמצאים אצל הרבי – צריכים להיות עסוקים[36].

נסיעת ילדים צעירים[עריכה]

באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב אברהם דונין רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: "במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד כותל המערבי פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת בחול המועד סוכות"[37].

חברת התעופה[עריכה]

פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים[38], אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת תשס"ז, התפתח פולמוס בין רבני חב"ד אם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו[39].

במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים[33].

נסיעה על פי חוק[עריכה]

חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק[40].

קניית מתנה לאשה[עריכה]

פעמים רבות התעניין הרבי אצל הנכנסים ליחידות[41] האם הספיקו לקנות מתנה לאשה בקשר עם הנסיעה, והיו כאלו שהרבי אף הדריך באופן אישי והציע הצעות שונות בנוגע לבחירת אופי המתנה ואף השתתף בעצמו בסכום מכובד[42] על המתנה להיות יקרה ולבטא את ההערכה של הבעל לאשה על התמסרותה לאפשר את הנסיעה, כשלפחות במקרה אחד התבטא הרבי במפורש שהמתנה צריכה להיות מזהב דווקא[43] והרבי אף התבטא בנוגע לזה[44] בלשון הכתוב: "כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים - יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"[45].

הגרלות על נסיעה לרבי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועדת ההגרלה

היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה[46].

גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים בארץ הקודש לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.

הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה לעלות לתורה בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת התקיעות, לקבל מהרבי בקבוק משקה בשביל התוועדויות בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.

הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי[47][48].

במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת תשי"ג הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.

בשנת תשס"ז יזם ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל[49].

עידוד הנסיעה[עריכה]

פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח

החל משנת תשנ"ז פועל ארגון את"ה העולמי, בשיתוף עם ארגון אש"ל הכנסת אורחים, לעידוד הנסיעה ל770 מקומו של הרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "קרן דור דעה", בחסות הרב שלום בער דריזין.

כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים וסיפורי חסידים הקשורים לנסיעה.

בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל התמימים, ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.

התוועדות ארצית לאורחים השבים מ-770 ביוזמת האגודה למען הגאולה

כמו כן מארגן ארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה מידי שנה התוועדות 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות בחודש תשרי ב770, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"[50].

במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' זלמן יפה, הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת[51].

ראו גם[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

אור החסידות, ‏זכרונותיו של רבי אברהם דוב בער מבאברויסק מנסיעתו לליובאוויטש בתור ילד, באתר HebrewBooks


הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא.
  2. מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ההלכתי ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו בחגי ישראל ובמועדיו, אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.
  3. משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.
  4. התייחסות דומה מצד הרבי ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מכ"ח תשרי תש"ח (הודפס באגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק ב' עמוד רנו). שיחת קודש שבת פרשת נח, ו' חשון תשמ"ז (נדפס בסדרת ההתוועדויות לשנה זו עמוד 465).
  5. פתגם-צחות חסידי ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".
  6. מסיפורו של אדמו"ר הריי"צ אודות ר' שלמה המלמד מנעוועל, (הודפס באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ עמודים רסט-רע).
  7. מובא בלקוטי שיחות כרך יא עמ' 174 בשינוי לשון, וראו 'פרדס חב"ד' גיליון 2 עמ' 106.
  8. ספר השיחות תורת שלום עמוד 188.
  9. בשיחת קודש שבת פרשת לך לך תשמ"ח (הודפס בהתוועדויות חלק א' עמוד 429).
  10. דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.
  11. הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של 'קעמפ מחנה משיח'.
  12. אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770 אינפו.jpg
  13. או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).
  14. פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. הבית דין צדק של שכונת קראון הייטס מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.
  15. הבית דין בקראון הייטס ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות אינפו.jpg
  16. בשנת תשכ"ז
  17. בר מצוה אצל המלך, מוסף שבועון בית משיח, "במחנה צבאות ה'", י"א ניסן תשע"ג, עמוד 17. קובץ PDF
  18. תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי קובץ וידאו אינפו.jpg
  19. אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.
  20. נדפס בלקוטי שיחות חלק יד, עמוד 246.
  21. כפי ההוראה שנדפסה בלוח היום יום י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.
  22. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74.
  23. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה.
  24. מיחידות הרב יצחק הנדל אצל אדמו"ר הריי"צ (נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו). ובדומה לכך, סיפר הרב יוסף גולדשטיין ששמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות (סיפורים חסידיים, חלק ב, ע' 110). התבטאות דומה מובאת ביחידות מהרבי מלך המשיח להנהלת הישיבה ב-770, בקשר לבחור שלא רצו לתת לו אישור להגיע אל הרבי (בית חיינו גליון 128 ע' 29).
  25. שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב.
  26. הרב שלום דובער וולפא.
  27. בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא "שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.
  28. הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס בתורת מנחם עמוד 106 ואילך.
  29. ראו דוגמא לתיאור כיצד הת' ישראל אריה דברוסקין ניגן ניגון זה.
  30. להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך שבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".
  31. "במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב איצ'קה גאנזבורג, נדפס בספר חייל בשירות הרבי עמוד 187.
  32. תנאי הנסיעה לרבי בתשרי בתוך שבועון בית משיח.
  33. 33.0 33.1 33.2 תשורה מנישואי משפחת סימפסון.
  34. א' שליח, "נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו" - באתר שטורעם
  35. [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/10/5daeb9ffa5ed6_1571731967.pdf כיוון שבאה עם הגרופ יחד- הרי זה עלבון בריחה מהם, ולכן תחזור לצרפת עם כל הגרופ], ליובאוויטש שבליובאוויטש תש"פ גליון ט"ז.
  36. שבועון 'התקשרות' פרשת חיי שרה תשפ"ב.
  37. כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי סי או אל סמליל.jpg כ"ז אייר תשע"ד (27.05.2014)
  38. הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על" - באתר סי או אל סמליל.jpg כ' טבת תשס"ז
  39. מערכת שטורעם, "אין לטוס באל-על" - באתר שטורעם
  40. מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי.
  41. ראו בדוגמאות שבהערות בהמשך הפיסקא, וכן דורש טוב לכל עמו ח"א ע' 41 (לר' לוי יצחק פריידין). התוועדויות-סלבטיצקי עמוד 107 (לר' מוטל קוזלינר). תשורה נאגל תשנ"ז עמוד 111. בית משיח ז' תשרי תשפ"א (לר' ברגר). ועוד (דוגמת ר' מאיר פרידמן כפר חב"ד (מעדות גיסו הרב דוד מאיר דרוקמן) שהרבי גם נתן לו כסף כהשתתפות במתנה, פרופסור ר' ירמיהו ברנובר, הרב שלמה מטוסוב (מעדות בניו, שיקנה תכשיט)).
  42. הטרקטוריסט של הרבי עמוד 440-441, שהרבי העניק לר' ראובן דונין 300$ כדי שירכוש מתנה מכובדת, ואף הציע שהרב דונין ישאל את הרב גרונר שאשתו תעזור בבחירת המתנה.ל זוכה בגורל ר' אלעזר ליפש בפעם הראשונה שזכה בשנת תש"כ, העניק הרבי ביחידות 10$ כדי שיקנה מתנה לרעייתו, והוא רכש בסכום זה מצלמה.
  43. לרב גרשון מענדל גרליק. בתבונה בונה ביתה עמוד 176. מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשפ"ב, הבית של הרבי במילאנו.
  44. ר' אברהם הערש, עמוד 171.
  45. שמואל א' ל, כד.
  46. בספר "מאחורי מסך הברזל" מספר החסיד ר' רפאל נחמן כהן על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה
  47. אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק י' עמוד רסג.
  48. "הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).
  49. [1] הזוכה בגורל בפעם ה-81 אינפו.jpg.
  50. כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום' אינפו.jpg
  51. אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג, מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.
  52. ספר 'תומכי תמימים' קה"ת תשע"ב עמ' תרצ"ט ואילך. תנאי ר' ניסן נמנוב לנסיעה שבועון כפר חב"ד גליון 2022, ראיון עם ראשי הישיבות האחים לבית בלינוב. תנאי ר' שלמה חיין קסלמן לנסיעה נדפסו בספר 'המשפיע' חלק ב' עמוד 629 והלאה. הוראות הרבי לר' מענדי פוטערפאס נדפסו בספר 'ר' מענדל' ספריית אש"ל תשנ"ז עמוד 78.
ערך מומלץ (קטן).png