סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

כפר חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה עוסק בישוב בארץ הקודש. אם התכוונתם לשבועון "כפר חב"ד", ראו שבועון כפר חב"ד.

כפר חב"ד
בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png
770 כפר חב"ד במבט אווירי
שטח שיפוטי 2,500 דונם
רשות מונציפאלית ועד כפר חב"ד, מועצה אזורית שדות דן
שכונות אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, שכונת לוי יצחק א', וב', ושכונת בנה ביתך
ארץ ישראל
עיר תאומה קראון הייטס, ברוקלין. נ.י.
ממייסדי הכפר אדמו"ר הריי"צ, הרבי
רב הרב מאיר אשכנזי
יו"ר ועד האגודה נחמן רייכמן
יו"ר הועד המקומי שמעון רבינוביץ'
גופים ומוסדות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, רשת אהלי יוסף יצחק, סניף קה"ת בארץ הקודש, משרדי שבועון כפר חב"ד, בית משיח, אות בספר התורה לילדי ישראל, ועוד
מוסדות הקהילה תומכי תמימים כפר חב"ד, בית ספר למלאכה, תלמוד תורה אהלי תורה, תלמוד תורה אור ליובאוויטש, תלמוד תורה כפר חב"ד, בית רבקה ועוד
בתי כנסת 22 בתי כנסת
מספר משפחות 2,500 משפחות כ"י
ראו גם
אישים בכפר חב"ד
מוסדות בכפר חב"ד

כפר חב"ד הוא יישוב בארץ ישראל הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם של חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת תש"פ כ-2,500 משפחות[דרוש מקור].

היישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השנייה[1]. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.

שם הכפר[עריכה]

הכפר נקרא בתחילה בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "מושב שפריר", בשנת תשט"ו ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"[2], הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות[3], השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה.

הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את המלך, כך שיבוא מלך המשיח יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד[4][5].

היסטוריה[עריכה]

רעיון ההקמה[עריכה]

בשנת תש"ד הציע לראשונה אליעזר קרסיק לאדמו"ר הריי"צ להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' אליהו צבי דונחין[6].

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת עולם השנייה אז יצאו חסידי חב"ד בהמוניהם מרוסיה, הרב קרסיק יחד עם גיסו משה גוראריה הלכו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש תשרי תש"ח נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית[7], ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש[8]. בי"ט כסלו תש"ח פנה שז"ר אז לאדמו"ר הריי"צ והציע לו תוכנית לייסוד "כפר חב"ד" על חרבות הכפר "ספריא"[9], על פי גרסא אחרת בבי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החלקאי, מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד צפת או מירון. שז"ר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שז"ר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ששלח להם את הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי בכדי שיעזרו להם[10].

בכ"ה באדר נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: "בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך"[11].

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב בצרפת ובמדינות אחרות[12].

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד אדמו"ר הריי"צ ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף ארץ הקודש תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור[13].

יסוד הכפר[עריכה]

מכתב הרבי הריי"צ לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם
מרכז כפר חב"ד בשנת תש"ט
חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, אלול תש"ט
השר חיים שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות

במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' זלמן פלדמן, שלצידו:ר' זלמן ברונשטיין, ר' יצחק מאיר גרינברג, ר' אברהם שמואל גרליק, ר' דוד חן ור' זלמן סודקביץ'. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.

חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת בכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו בחודש אייר תש"ט להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. בכ"א אייר תש"ט העניק לוי אשכול את הססכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב שבת קודש פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על ספר תורה שנשלח אליהם.

במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך הרבי לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר[13].

בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת'

בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר חג השבועות הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.

הכפר נחנך רשמית בי"ב תמוז תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף גם הרש"ג.

בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד שלמה פלמר, מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:

הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר

לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר[13].

השנים הראשונות[עריכה]

בתשרי תש"י נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנו את הרב שניאור זלמן גרליק כרב העיר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי[14]. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת המקווה בכפר שנעשה בעידודו של הרבי[15]. לקראת שנת השמיטה שחלה בשנת תשי"ב, שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על היתר מכירה, ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה[16].

בשנת תשט"ו הוקם בכפר בית הספר למלאכה.בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' שמחה זילברשטרום וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

לאחר שנודע לרבי שלבנות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים[17]. בשנת תשי"ז הוקם בית רבקה כפר חב"ד.

בשנת תשי"ט הוקם סניף קה"ת כפר חב"ד, לזכר נרצחי בית הספר למלאכה. בשנת תש"כ נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"[18]. בשנת תשכ"ג הועברה ישיבת תומכי תמימים בתל אביב לכפר חב"ד.

בשנת תשכ"ו בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת גנרטור בכפר.

בשנת תש"ל הוקם בכפר ישיבת הבוכרים "אור שמחה" על ידי ר' שמחה גורודצקי, ובשנת תשל"ג - הוקם תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד על ידי ר' מנחם מענדל פוטרפס ור' משה וישצקי. באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת בית מנחם, שנחנך בי"א ניסן תשל"ח.

בח' סיוון תשל"ד נפטר הרב הרב גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב נחום טרבניק בתור הרב, ואת הרב מרדכי שמואל אשכנזי בתור מו"צ.

משנות הממי"ם ואילך[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בג' תשרי תשמ"ד נפטר רבה של כפר חב"ד הרב נחום טרבניק, והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו. בעקבות פרשיית הספרים, הוקם בכפר בעקבות הוראה ישירה של הרבי, דגם של 770 בכפר. הבניין נחנך בט"ו תמוז תשמ"ו. בשבט תשנ"ב הונחה אבן הפינה לארמון למלך המשיח, שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.

בשנת תשע"ב הוקם בכפר תלמוד חדש בשם "חדר ליובאוויטש". בכ"ג טבת תשע"ה נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב מאיר אשכנזי. בתחילת שנת הלימודים תשפ"א הוקמו בכפר תלמוד תורה אור ליובאוויטש וישיבת הבוכרים.

בירת ארץ ישראל[עריכה]

הרבי התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של ארץ ישראל ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש[19] על אף שהוא נקרא "כפר"[20]. להרב מרדכי שמואל אשכנזי שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור בירושלים או בתל אביב, ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"[21].

הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את ארץ ישראל בענייני כפר חב"ד[22], ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל[23].

כמו כן הרבי אמר לר' שלוימק'ה מיידנצ'יק ביחידות בשנת תשמ"ד שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.

התייחסויות מהרבי[עריכה]

משלחת מכפר חב"ד מוסרת לרבי אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד

הרבי במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ליחידות משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, לשז"ר כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"[24], הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.

הרבי היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.

ביחידות לתושבי כפר חב"ד בתשרי תשמ"ד, אמר הרבי: "היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה[25]".

בהמשך היחידות אמר הרבי גם:"לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד[26]".

במשך שנות כהונתו של ר' שלמה מיידנצ'יק כיו"ר ועד כפר חב"ד הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם[27].

גאוגרפיה[עריכה]

שכונת לוי יצחק א' וב' במבט מהאוויר

שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת תש"פ אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר קראון הייטס).

שכונות ורחובות[עריכה]

שכונת לוי יצחק א' במבט אווירי

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, שכונת לוי יצחק א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת תשע"ו קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי הרבי לרב יצחק מענדל ליס שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: "אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר" .

הרב אשכנזי ציין ש"בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות", והוסיף ש"הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו"[28].

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. ובג' אייר פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי) וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של עשרת המבצעים שהכריז הרבי[29].

מוסדות וגופים השוכנים בכפר[עריכה]

חזית בניין 770 בכפר

בתי כנסת[עריכה]

הקפות שניות בבית הכנסת 'בית מנחם'
בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד
בית הכנסת בית מנחם

מוסדות חינוך[עריכה]

בחורים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בערך תשכ"ד
חנוכת המבנה החדש באהלי תורה כפר חב"ד

מבני ציבור[עריכה]

מבנה מועצה אזורית שדות דן בכפר חב"ד

שונות[עריכה]

  • "מאחורי הדבש" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש
  • בריכת כפר חב"ד - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה
  • מאפיית מצות כפר חב"ד.
  • שני פרדסי אתרוגים.

מקוואות[עריכה]

כלכלה[עריכה]

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח בי"ד אדר א' תשי"ט, בשנת תשס"ז עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.

תחבורה[עריכה]

רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.

  • קו 354 מכפר חב"ד לבני ברק וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
  • קו 357 - מכפר חב"ד לירושלים וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ומוצאי שבת.
  • קו 134 - מכפר חב"ד לביתר עילית וחזרה.
  • קו 548 - מנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.
  • קו 174 מכפר חב"ד לאלעד וחזרה.

תחנת הרכבת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד

תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.

ועד כפר חב"ד[עריכה]

הלוגו של ועד כפר חב"ד
מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב נחום טרבניק, והמו"צ דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד כפר חב"ד

הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק, יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב פיניע אלטהויז פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת תש"כ מונה הרב שלמה מיידנצ'יק ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב מנחם לרר ואחריו הרב בנימין ליפשיץ. אחריו כיהן הרב שמעון רבינוביץ', כיום מכהן בתפקיד היו"ר הרב נחמן רייכמן.

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר ועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר. הרב יונה איידלקופ, שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב דוד חן, הרב איצ'ה מענדל ליס - מזכיר הכפר, הרב מענדל פוטרפס, הרב משה צבי סגל, הרב אפרים וולף והרב ברק'ה וולף. הרב מאיר פריימן ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב י' שבט עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר. בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח הרבי.

בחודש אדר תשע"ח נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב מאיר אשכנזי שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' שמעון רבינוביץ והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש. ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' נחמן רייכמן.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד מקומי כפר חב"ד

בשנת תשע"ט נערכו בחירות נוספות לוועד המקומי. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי בנושא.

אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' נחמן רייכמן - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' שמעון רבינוביץ'.

רבני כפר חב"ד[עריכה]

כפר חב"ד ב'[עריכה]

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בכפר חב"ד ב'
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפר חב"ד ב'

כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' מענדל פוטרפס, ר' זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים. הרב חיים הלל רסקין מכהן כרב בית הכנסת.

לקריאה נוספת[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

מדיה
כתבות היסטוריות
גלריה

הערות שוליים

  1. ראו גם "יציאת רוסיה תש"ו".
  2. שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.
  3. אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.
  4. התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92
  5. ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?סי או אל סמליל.jpg.
  6. העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די! סי או אל סמליל.jpg
  7. הקמת הכפר - היסטוריה קצרה באתר הרשמי של כפר חב"ד.
  8. נשיא וחסיד, עמ' 83.
  9. כפר חב"ד, גיליון 264, עמ' 9.
  10. ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מכ' בטבת תש"ח
  11. נשיא וחסיד, עמ' 93.
  12. נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".
  13. 13.0 13.1 13.2 פלישה באישון לילה באתר סי או אל סמליל.jpg מתוך הספר עבד אברהם אנכי.
  14. אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.
  15. התמים הראשון, עמ' 100 - 101.
  16. התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך קרן השביעית.
  17. מכתב מי"ד אב תשט"ז.
  18. אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.
  19. משבחי רבי, עמ' 179
  20. שיחות קודש תשכ"ח, ח"א, עמ' 402.
  21. כפר חב"ד, גיליון 685, עמ' 26.
  22. שיחות קודש תשכ"ט, ח"א, עמ' 330.
  23. שיחות קודש תשכ"א, עמ' 279.
  24. 'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ
  25. משבחי רבי' עמ' 180
  26. משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186
  27. מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.
  28. הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות אינפו.jpg
  29. מפת הכפר אינפו.jpg
  30. בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול" אינפו.jpg
  31. נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב.דיווח באתר חב"ד אינפו.
  32. באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות בארץ הקודש