מכון לוי יצחק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סט הלקוטי שיחות בהוצאת המכון

מכון לוי יצחק - להפצת שיחות הרבי עוסק בתרגום שיחות של הרבי והנגשתן לציבור הרחב.

הקמת וביסוס המכון[עריכה]

מכתבו של המזכיר הרב חדקוב למשפיע הרב מנחם מענדל פוטרפאס בו מוסר את הוראת הרבי שיקח על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון
מענה הרבי בכתב יד קודש למכון שיש לפעול בהתדברות ומתוך אהבת ישראל ובפרט בדבר טוב ונחוץ כזה

המכון הוקם בשנת ה'תשל"ד (1973) על ידי הרב בן ציון שם טוב, במטרה להפיץ את תורתו והגותו של הרבי מליובאוויטש בשפה העברית, והוא קרוי על שמו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן - אביו של הרבי, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינה.

רעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי הרב בו נתקלו רבים, בהבנת דברי הרבי שנאמרו ויצאו-לאור בשפת היידיש בלבד - עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצות, אך לא עם מרבית חסידי חב"ד בארץ ישראל, שהתקשו בהבנת השפה.

מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של הרבי, שכבר שימש כמנהיג תנועת חב"ד זה עשרים ושלוש שנה.

אחרי פטירת הרב שם טוב בתשל"ה הציעו בניו לגיסו הרב מנחם מענדל פוטרפאס, לקחת על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון והם יקחו את האחריות לגיוס הכספים הנדרשים לזה. הרב פוטרפאס שלח לרבי את ההצעה ושאל אם לקבלה. המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב שלח לו בחזרה מכתב, ובו מסר את הוראתו של הרבי שבאם כפי שכותב יקבלו הבנים עליהם להשיג את הכספים שיקח הוא על עצמו אחריות זו. במכתב הרב חדקוב הופיעה גם העתקה של תשובת הרבי על שני פ"נ ששלח הרב פוטרפאס באותה עת: "ואזכיר על הציון ויבשר טוב" ועל גליון מכתב הרב חדקוב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "ולהנ"ל", היינו שמענה זה אינו רק על הפ"נים אלא גם על ההצעה הזו שיטול את האחריות להפצת השיחות.

בשנת ה'תשל"ט מינה הרב פוטרפאס את נכדו הרב יוסף יצחק ליברוב, בהסכמת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים וביסס והרחיב את פעילות המכון.

במענה למכתבו של הרב ליברוב אודות תרגום השיחות שבמסגרת המכון וכו' הורה הרבי ג' אדר תש"מ למסור את המענה הכללי - פרטי מאותם ימים: "נתקבל ותשואות חן. ודבר בעתו – בסמיכות לשבת קודש: מברכים חודש אדר, שקלים, מ"ח. חודש הגאולה. אזכיר על הציון", כשהרבי מוסיף וכותב: "כמובן כהנ"ל שייך לעסקני אנ"ש שי' שבארץ הקודש המבינים בכיוצא בזה. ופשוט שצריכה להיות התדברות בין כל המתעסקים בזה – מתוך אהבת ישראל – שלא להכפיל ענינים, ניט חאַפן[1] אחד אצל השני וכו'. ובענין טוב ונחוץ כהנ"ל – הזהירות בזה נחוצה ביותר"[2].

לאחר שאחד מעסקני חב"ד כתב על טענות שיש על הנדפס בשיחות המתורגמות היוצאות לאור על ידי המכון הוסיף הרבי בכתב יד קודשו בשולי המכתב כללי ־ פרטי הבא שקיבל הרב ליברוב: "ותשועה ברוב יועץ", ובעקבות מענה זה נוסד הוועד של המכון[3].

המכון הממוקם כיום בכפר חב"ד ב' מפיץ מידי שבוע באלפי עותקים שיחה מתורגמת ללשון הקודש מסדרת הלקוטי שיחות.

הוצאות המכון[עריכה]

לקוטי שיחות המתורגם[עריכה]

ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "לקוטי שיחות" המכילה מאות שיחות עיוניות של הרבי על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית.

בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב טוביה בלוי לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו, שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות, תרגם הרב אסף חנוך פרומר מספר שיחות בודדות.

כאשר שאלו את הרבי כיצד לתרגם, הוא הורה שיעשו תרגום תוכני ולא מילולי.

השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות בקובץ שבועי המודפס בכ-4,500 עותקים ומתפרסם בכל רחבי הארץ, בעיקר בריכוזים חרדיים.

במקביל, לוקטו השיחות לספרים והודפסו בעשרים וארבעה כרכים המקבילים לכרכי הלקוטי שיחות המקוריים (מלבד 15 הכרכים מסדרת הליקוטי שיחות שנדפסו מלכתחילה בלה"ק). הדפסת הסדרה הושלמה בשנת ה'תשע"ד[4].

מעיין חי[עריכה]

כריכת המהדורה הישנה של מעיין חי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעיין חי

מספר חודשים אחרי פטירת הרבנית חיה מושקא התחיל הרב ליברוב בפרוייקט מעיין חי, לעריכת השיחות בצורה מתאימה לילדים. הפרוייקט נקרא על שם הרבנית "מעיין חי" - חיה מושקא, ועל שם מעיינות החסידות המופצים באמצעותו.

השיחות יצאו בחוברת דו-שבועית צבעונית, בעיצוב מתאים לילדים, שהכילו שתי שיחות לפרשיות השבוע ואזכורים לתאריכים חסידיים החלים בזמן הקרוב, הסדרה החלה לצאת בתחילת שנת ה'תשמ"ט.

מספר שבועות לאחר הקמת הפרוייקט[5] אמר הרבי, כנראה בהתייחסו לפרוייקט, ש"בימינו אלו נתבארו גם עניני החסידות באופן המובן גם לקטנים".

בהמשך השנים קובצו השיחות לסדרה בת 17 כרכים (שלשה סטים - בני חמישה כרכים כל אחד - על פרשיות התורה, כרך לפרקי אבות וכרך על הגדה של פסח.

בשנת ה'תשע"ד הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת.

הערות שוליים

  1. בתרגום ללשון הקודש: לא לחטוף
  2. ליקוט מענות קודש תש"מ
  3. תשורה דורון כ"ה מרחשוון תשע"ח (ע' 63 - 64)
  4. שהחיינו: הושלם תרגום הלקוטי שיחות ללה"ק, באתר חב"ד אינפו
  5. שיחת שבת פרשת וירא ה'תשמ"ט. התוועדויות ע' 334