דוד משה אולידורט

הרב דוד משה אולידורט (יליד שנת תשי"ז, 1957) הוא מצוות ה'חוזרים' ו'מניחים' של תורת הרבי, חבר מערכת אוצר החסידים ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב"דית קה"ת. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני היכל הבעל שם טוב.

קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון יגדיל תורה

תולדות חיים עריכה

 
הרב אולידורט עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים יחד עם בנו ר' אליהו

נולד במוסקבה בי"ד אלול תשי"ז לר' מרדכי אולידורט וזוגתו מרת מלכה. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי. על אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם נמנע מלחלל שבת ומלהתגעל במאכלות אסורות במסירות נפש.

בתקופה זו הושפע רבות מהרב אהרן חזן, שתרם רבות לעיצוב אישיותו.

בהיותו בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו בבני ברק.

לאחר מלחמת ששת הימים, עברו לגור בירושלים.

כשהגיע לגיל ישיבה קטנה נכנס ללמוד בישיבה קטנה תורת אמת בירושלים, ובגיל 16 נסע לחצר הרבי, לשם הגיע לראשונה בכ"ג אלול תשל"ג.

הרבי אמר לאימו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שיישאר ללמוד כאן, והוא אכן נשאר ללמוד בשכונת קראון הייטס. הוא בלט בין התלמידים בבית חיינו באותן שנים בבקיאותו המופלגה בתורת החסידות ובזכרו מאמרי חסידות רבים בעל פה כלשונם [1].

חודשים ספורים לאחר מכן, בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת ועד הנחות התמימים והחל לשכתב מתוך הזיכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ההתוועדויות בחגים ובשבתות. בשנת תשל"ו החלו להסתמך יותר ויותר על ההנחות שכתב, ועם נסיעתו של הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת תשל"ח, הפך להיות הכותב העיקרי של מאמרי הרבי.

בכ"א אדר תשל"ו נכנס זקנו ליחידות והביע את רצונו שנכדו יחזור לארץ הקודש. הרבי השיב שימסור לבנו - אביו של הנער, ש"הבן דוד משה לומד כאן בהתמדה ושקידה ומצליח בלימודיו".[2] ביטוי מיוחד זה דומה לדברי הרבי על עצמו בהגהותיו ללוח היום יום.

ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב ראש השנה תשמ"ג. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, והרבי שאל: "דוד האָט אויך ניט פאַרשטאַנען?" (= האם גם דוד לא הבין?)[3].

בשנת תשמ"א התחיל לעבוד בנוסף גם עבור הועד להפצת שיחות יחד עם הרב יעקב לייב אלטיין והרב נחמן שפירא בעריכת הליקוטים השבועיים ועסק בזה עד סוף שנת תשמ"ג. משנת תשמ"ז השתתף בעריכת הלקוטי שיחות שיצאו לאור מאז בלשון הקודש.

במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי לעברית. התרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ההתוועדות ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות, כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה ר' דוד היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות האזינו לתרגום שלו, ותרגמו ממנו לשפות עליהן הופקדו.

לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב שרגא פייביל רימלר, קבע את מגוריו בקראון הייטס ובנוסף לעבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כמתכנת מחשבים.

בשנות הסמ"ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד בהוצאת ספרים קה"ת בעיקר כעורך ראשי וכמנהל תוכן.

כותב קבוע ברבעון התורני 'היכל הבעל שם טוב', ואף משמש בו כיועץ מערכת.

רעייתו מרת ביילא, משמשת כעורכת ראשית של הרבעון Lubavitch International, מגזין החדשות הרשמי של רשת מוסדות חב"ד העולמיים.

משפחתו עריכה

אשתו, ביילא אולידורט - עורכת העיתון Lubavitch international, והאתר lubavitch.com

ספריו עריכה

מאמרים עריכה

התפרסמו בקובץ "באור החסידות"

נושאים באור החסידות במשנת חב"ד עריכה

סקירת ספרים עריכה

ספרי אדמו"ר הזקן
ספרי אדמו"ר האמצעי
ספרי אדמו"ר הצמח צדק
ספרי אדמו"ר המהר"ש
ספרי אדמו"ר הרש"ב
ספרי אדמו"ר הריי"צ
ספרי הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן
ספרי הרבי
ספרי חסידים

הערות שוליים

  1. הרב דוד אבא זלמנוב שלמד עמו בחברותא מעיד כי כאשר למדו מאמרי תרס"א והיה מחסור בספרים, היה הוא קורא מבפנים ואילו ר' דוד היה מתקן קריאתו בעל פה.
  2. תשורה אקסלרוד-ויגלר תשפ"ה, יומן הרב סוסובר.
  3. כך העיד הרב אברהם ברוך פבזנר ששמע בפירוש מפי הרב יהודה לייב גרונר עצמו בסמיכות למאורע
  4. נפטר בי"ג תמוז תשפ"ב