![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תורה אור ולקוטי תורה
| תורה אור | ||
|---|---|---|
| ||
| עמוד השער של מהדורת תשט"ו | ||
| מידע כללי | ||
| מאת | ר' שניאור זלמן מלאדי | |
| שפת המקור | עברית | |
| סוגה | ספרות תורנית - חסידות | |
| תורגם לשפות | אנגלית (חלקית) | |
| הוצאה | ||
| הוצאה | קה"ת | |
| ליקוטי תורה | ||
|---|---|---|
| ||
| עמוד השער של מהדורת תשס"ב | ||
| מידע כללי | ||
| מאת | אדמו"ר הזקן | |
| שפת המקור | עברית | |
| סוגה | ספרות תורנית - חסידות | |
| תורגם לשפות | אנגלית (חלקית) | |
| הוצאה | ||
| הוצאה | קה"ת | |
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, אשר בהם מכונסים מאות מאמרי חסידות של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן על פרשיות השבוע, המועדים, מגילת אסתר ושיר השירים. הספרים יצאו לאור בשני כרכים בשמות שונים. הראשון על ספר בראשית ושמות בשם תורה אור והשני על ויקרא, במדבר ודברים בשם לקוטי תורה. הספרים נערכו ויצאו לאור על ידי נכדו של המחבר, רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)
הרבי עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו לזירוז הגאולה.
הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב אדמו"ר הצמח צדק מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת תקנ"ו עד סוף תקע"ב[1], אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".
בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת תר"ח נדפס החלק השני בשם "לקוטי תורה" בעיר ז'יטומיר.
בספר מאמרים על פרשיות ספר בראשית ושמות. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.
על הספר ישנם מראי מקומות, הערות וציונים ומפתחות מהרבי[2]. הרבי התבטא על המפתחות: "וועלן באלייכטן דעם גאנצן ליקוטי תורה" [= יאירו את כל הליקוטי תורה][3].
דפוסי תורה אור[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשנת תקצ"ז - בג' שבט בקפוסט, על ידי אדמו"ר הצמח צדק.
- בשנת תרכ"ב - בז'יטומיר, שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.
- בשנת תרכ"ט - בוילנא.
- קרוב לתחילת מלחמת העולם השנייה, בורשא. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.
- בשנת תש"ח - הדפיס הרבי על פי הוראת חותנו הרבי הריי"צ את הספר, בצילום מדפוס וילנא תרכ"ט, על ידי סניף קה"ת באירופה. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף כתב יד קודש של הרבי הרש"ב על גליון התורה אור שלו.
- בשנת תשט"ו - הודפסה מהדורה חדשה בהוצאת קה"ת בניו יורק, בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, מפתחות, הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי הרבי.
- בשנת תשל"ב - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם מראי מקומות.
- בשנת תנש"א - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת תשנ"ב.
- בשנת תשע"ו - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מהרבי. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו[4].
- בשנת תשפ"ב - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, ע"פ הוצאת תשע"ו.
נכון לשנת תשפ"ו נדפסו עשרים מהדורות.
דפוסי לקוטי תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשנת תר"ח - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס זיטומיר.
- בשנים תרל"ח, תרמ"ה, תרס"ד ותרפ"ח - הדפסות נוספות בוילנא.
- בשנת תש"ח - הדפיס הרבי על פי הוראת חותנו הרבי הריי"צ את הספר, בצילום מדפוס וילנא תרס"ד, על ידי סניף קה"ת באירופה. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף כתב יד קודש של הרבי הרש"ב על גליון הלקוטי תורה שלו[5].
- בשנת תשכ"ה - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי הרבי[5].
ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה "מעשרה יחידים ומוסדות שיש להם טעם מיוחד לזכות קדימה לזכות זו"[6], כאשר במכתבים אליהם נוקב הרבי בסכומים אותם הוא מצפה לקבל מהם "אמנם אין לוחצים עליכם והבחירה הכי חפשית להחליט בזה כרצונכם, אבל אם מסכימים אתם לזה תצטרכו להשתף בזה בסך 2500 ל"י[7], וע"יז תוכלו להדפיס במאה טופסים את הקדשתכם בנוסח שתרצו בה, ועשה ספרים מהם תקבלו חנם.
אלו שזכו להשתתף קבלו לאחר ההדפסה מהרבי את הספר עם הקדשה אישית בכתב יד קדשו בנוסח[8]: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"[9]. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה[10].
לעותק ששלח הרבי למר שז"ר[11] צורף מכתב, בו מספר הרבי על לבטיו לגבי השינויים וההוספות במהדורה מיוחדת זו ועד שמתבטא שם "שמחתי שפעלתי בעצמי לשנות... מכמו שיצא מידי רבותינו נשיאנו... כמה היסוסים וספקות נקרו במוחי... ונשענתי על מה שקבלתי רשיון וגם יישר-כח מכ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגגע לספרי דא"ח אחרים - להו"ל באופן זה"
בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע[12].
- בשנת תשד"מ - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב אהרן חיטריק[5].
- הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן מסר בקבוק משקה עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה[13].
הספר נדפס שוב בשנת תשמ"ז.
- בשנת תשנ"ח - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק, ונוספו מראי מקומות רבים, ורשימת הראשי תיבות. הוצאה זו עוררה ביקורת, שכן היא נדפסה בשני כרכים, בניגוד להוראה של הרבי בנושא[דרוש מקור]. משנת תשנ"ט ואילך נדפס הספר בכרך אחד.
- בשנת תשס"א - נדפס הספר במהדורה חדשה ובאותיות מרובעות ע"פ הוראת הרבי[14], והספר הוגה ע"פ כתבי היד[5].
- בשנת תשע"ו - נדפס הספר במהדורה חדשה[5], בשני מהדורות[15].
בשנת תשפ"א הספר נדפס שוב.
בנוסף, סניף קה"ת כפר חב"ד הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים תשכ"ה, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט ותשמ"ו.
נכון לשנת תשפ"ו הודפסו עשרים ושנים מהדורות.
הערות וציונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ה הטיל הרבי על מזכירו הרב יהודה לייב גרונר לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.
הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני מזכירות הרבי שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.
ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.
בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים[16].
מאמרים מלוקטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוצאת הספרים קה"ת הוציאה לאור החוברת מאמרים מלוקטים (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים בתומכי תמימים ליובאוויטש) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור התמימים הלומדים בישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם וישנה דעה שהמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן הוא המלקט[17] [18]. הקונטרס נדפס בשנים תשנ"ג[19] תשע"ז, תשפ"ב[20].
ספרי ביאורים על הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסידות מבוארת - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' מענדל ווכטר.
- תורה אור ולקוטי תורה המבואר - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ובסדרה שניה על הפרשות יצא לאור בשנת תשפ"ה ספר בראשית. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ומשה לינק ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'ספריית מעיינותיך'.
- ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) - בשנת התשפ"ד יצא כרך ראשון (על חומש בראשית) בהוצאת 'מרכז שטיינזלץ' ו'ספריית מעיינותיך', ובשנים הבאות יצאו לאור חלק שני (על חומש שמות) ושני כרכים על המועדים. ובכל שבוע נערך מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ.
- לקוטי תורה
- שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב טוביה ליצמן.
- ביאור תורה אור ולקוטי תורה על ידי הרב עדין אבן ישראל מתוך שיעוריו. יוצא באופן דיגיטלי וכעלון במספר בתי כנסת, ולקראת יריד החסידות תשפ"ד נדפס החלק הראשון בסדרה, על ספר בראשית, על ידי ספריית מעיינותיך ובשנים הבאות יצאו לאור חלק שני על ספר שמות ושני כרכים על המועדים.
לימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, והרבי כינה אותם בשם "תורה שבעל פה של חסידות"[21]. המאמרים בספרים אלו השייכים לפרשת השבוע, נקראו בשם "הפרשה החסידית"[22].
פעמים רבות הורה הרבי "שכל אחד ואחד ילמד בכל שבוע את כל הדרושים שבלקוטי תורה השייכים לפרשת השבוע כו'"[23]. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות[22].
בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב שלום פלדמן כתב הרבי בשולי מכתב ליום הולדת: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"[24] לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ליחידות ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר לגירסא, ואחר כך ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק[25].
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם[26]. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים[27].
בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה[28].
בשנת תשפ"א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה[29].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו מטוסוב, עיונים בעריכת ה"תורה אור", פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
- האור שבתורת האור, מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- טקסט הספר באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- הספר בפורמט PDF - בהיברו-בוקס
- ספר 'תורה אור', הוצאת קה"ת - תשע"ו, לקריאה והורדה
- מפתחות והערות לספר תורה אור בעריכת הרבי מלך המשיח
- תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות
- רשימת המאמרים בלקו"ת ע"פ סדר האלף בית
- מפתח ענינים (של הרבי, נערך בסדר חדש) ע"פ סדר העמודים (לתועלת הלימוד)
- לקוטי תורה
- הספר באתר היברו-בוקס
- טקסט הספר באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- הספר 'לקוטי תורה', הוצאת תשע"ו, לקריאה והורדה
- מאמרים מלוקטים מספר 'לקוטי תורה', הוצאת תשע"ז, לקריאה והורדה
- ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות
- הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה - סקירה בגליון התקשרות, חלק ראשון חלק שני
- אוסף משאבים פורסם עבור מחזור ליקוטי תורה
(אנגלית) - מפתח ענינים (של הרבי, נערך בסדר חדש) ע"פ סדר העמודים (לתועלת הלימוד)
| ספרי אדמו"ר הזקן | ||
|---|---|---|
| נגלה | שולחן ערוך • הלכות תלמוד תורה • שאלות ותשובות • פסקי הסידור • אמירה לנכרי (ספר) • קונטרס סדר מכירת חמץ | |
| חסידות | תניא • ביאורי הזהר • תורה אור • לקוטי תורה • ספר המאמרים • בונה ירושלים • מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים • מאה שערים • ספר של צדיקים | |
| שונות | סידור • אגרות קודש | |
הערות שוליים
- ^ בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת אדמו"ר הצמח צדק שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.
- ^ *לצפיה והורדה
- ^ מפי הרב יואל כהן, פאנל החוזרים חלק ד' דקה: 11:39. הובא בקובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א, גליון קיט עמ' 15.
- ^ בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').
- ^ 1 2 3 4 5 פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה
- ^ ממכתב הרב חודוקוב להנהלת הישיבה בלוד, נדפס הספר "הוצאת ספרים קה"ת" (כפר חב"ד תשע"ג) עמ' 368, ב"ימי תמימים כרך ג' עמ' 280 ובהתקשרות גליון סה עמ' 13. נוסח דומה מהמכתב נשלח לכמה.
- ^ מהמכתב ישיבה בלוד.
- ^ הגהות הרבי על דף השער של הכרך העשירי, תשורה ריבקין סוסובר ה'תשפ"ו עמוד 68].
- ^ לימוד כל ה'ליקוטי תורה'
- ^ שיחת פורים תשכ"ה.
- ^ נדפס (בחלקו) בגליון התקשרות 1114 עמ' 12.
- ^ ראה להלן בפיסקה לימוד הספר.
- ^ ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ (הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך).
- ^ ראה ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 431.
- ^ בשורה משמחת - הלקוטי תורה הודפס שוב
- ^ שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10.
- ^ לקריאה והורדה
- ^ שמועה זו הובאה בספר המשפיע רש"ח של הגה"ח ר"י שי' אלפנביין עמוד 429 ובשוה"ג לפתח דבר של הקונטרס נרשם שלוקט על ידי המשפיעים דישיבת תות"ל
- ^ בפתח דבר נרשם תשנ"ג, אך בפועל נדפס בשנת תשנ"ד כמו"כ מפתח הדבר של הקונטרס משמע שאין זו ההדפסה הראשונה של קונטרס זה
- ^ בפתח דבר נרשם תשפ"ב, אך בפועל נדפס בשנת תשפ"ג.
- ^ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.
- ^ 1 2 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29.
- ^ שיחת ש"פ וישב תשט"ו, בהמשך אותה שנה בשבת תו"מ (תשט"ו ח"ב ע"ע 238 ואילך), אגרות קודש ח"י אגרת ג'רנט, חי"א אגרת ג'תקו, התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1302, תשמ"ו ג"ג עמ' 388, תשמ"ח ג"ג עמ' 81 הערה 19, עמ' 344 הערה 14, עמ' 517ץ צשנ:ט י:א ענ' 315 הערה 29ף ענ' 321ף י:ב ענ' 186, תשנ"ב ח"א עמ' 299 ועוד.
- ^ תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה
- ^ שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536.
- ^ אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב.
- ^ אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב.
- ^ דבר מלכות שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.
- ^ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'.