לקוטי תורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
דף שער ההדפסה הראשונה - שנת תר"ח
דף שער ה'לקוטי תורה' - הוצאת קה"ת, תשע"ו

לקוטי תורה הוא הספר המרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק". מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים ויקרא, במדבר ודברים, מעט פרשיות מספר שמות, ומאמרים על שיר השירים. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר תורה אור.

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים לפרשת השבוע, המכונים "הפרשה החסידית". הרבי עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו לזירוז הגאולה.

הספר[עריכה]

ספר זה הוא חלקו השני של הספר תורה אור, אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו"ר הזקן אליו ואל בניו בחלום[1].

בספר נדפסו מאמרים על הספרים ויקרא, במדבר ודברים. נוסף לזה כולל הספר: א. דרושים על פרשיות בשלח ופקודי מתוך ספר שמות, וכן הוספות לספר ויקרא. ב. דרושים על החגים הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל. ג. דרושים לשיר השירים, עם הוספות.

דפוסים[עריכה]

  • בשנת תשכ"ה - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי הרבי.
ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית בכתב יד קדשו בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"[2]. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה[3].
בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע[4].
  • בשנת תשד"מ - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב אהרן חיטריק.
הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן מסר בקבוק משקה עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה[5].

הספר נדפס שוב בשנים תשמ"ז ותשס"א.

  • בשנת תשע"ו - נדפס הספר במהדורה חדשה בה נדפסו האותיות מרובעות[6], בנוסף הודפס מהדורה נוספת - מפוארת יותר[7].

בשנת תשפ"א הספר נדפס שוב.

בנוסף, סניף קה"ת כפר חב"ד הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים תשכ"ה, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט ותשמ"ו.

נכון לשנת תשפ"ב הודפסו שמונה עשרה מהדורות לספר.

הערות וציונים[עריכה]

בשנת תשכ"ה הטיל הרבי על מזכירו הרב יהודה לייב גרונר לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.

הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני מזכירות הרבי שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.

ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.

בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים[8].

מאמרים מלוקטים[עריכה]

הוצאת הספרים קה"ת הוציאה לאור החוברת מאמרים מלוקטים (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים בתומכי תמימים ליובאוויטש) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור התמימים הלומדים בישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם[9].

ספרי ביאורים על הספר[עריכה]

  • תורה אור ולקוטי תורה המבואר - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ומשה לינק ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'ספריית מעיינותיך'.
  • שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב טוביה ליצמן.
  • ביאור תורה אור ולקוטי תורה על ידי הרב עדין אבן ישראל מתוך שיעוריו. יוצא באופן דיגיטלי וכעלון במספר בתי כנסת.

לימוד הספר[עריכה]

הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, והרבי כינה אותם בשם "תורה שבעל פה של חסידות"[10]. המאמרים בספרים אלו השייכים לפרשת השבוע, נקראו בשם "הפרשה החסידית"[11].

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים לפרשת השבוע[12]. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות[11].

בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב שלום פלדמן כתב הרבי בשולי מכתב ליום הולדת: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"[13] לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ליחידות ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר לגירסא, ואחר כך ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק[14].

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם[15]. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים[16].

בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה[17].

בשנת תשפ"א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה[18].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • האור שבתורת האור, מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים