ז'יטומיר
ז'יטומיר (באוקראינית:Житомир) היא עיר מחוז במערב אוקראינה, בה קיימת קהילה יהודית מאות שנים. הרב שמואל פלוטקין פעל בעיר בשליחות הרבי והביא לעיר את השליח הרב שלמה וילהלם ובשנים הבאות הגיעו עוד שלוחים. במלחמת רוסיה אוקראינה, רוב הקהילה היהודית נמלטה מהעיר. השליח הרב נחום תמרין נותר לפעול בעיר והשלוחים האחרים מפעילים את בית היתומים מז'יטומיר שנדד לאשקלון. הרב וילהלם מבקר מפעם לפעם בעיר[1].
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת תקנ"ד במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שברוסיה.
במשך תקופה ארוכה, היתה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואף בעיני השלטון הצארי נחשבה העיר כמרכזי יהודי חשוב. בעיר התגורר רבי זאב וולף, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ששימש כמגיד מישרים בעיר. בעיר שימש ברבנות ר' אהרן מז'יטומיר, מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ור' זאב וולף.
לאחר סגירתו של דפוס סלאוויטא ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי חסידות רבים, שבהם גם ספרי חסידות חב"ד הודפסו בדפוס זה.
לאחר אסיפת הרבנים (תר"ג) הוקם בעיר בשנת תר"ז על ידי המשכילים "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת תרל"ג.
בשנת תרע"ח התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב מלחמת עולם השנייה התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי הנאצים בשנת תש"א. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות ברית המועצות וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי.
כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. באדר תשפ"ב בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים[2] במקום, את העיר[3].
חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תומכי תמימים זיטומיר |
בשנים תרי"ז - תרכ"ו שימש כרב העיירה הרב מרדכי שניאור זלמן שניאורסון.
בחורף תרצ"ד נפתח בעיירה סניף של ישיבת תומכי תמימים, שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת תומכי תמימים קייב. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב אליעזר פינסקי והרב מיכאל טייטלבוים, והמשגיח הרב יוסף גולדברג. באלול תרצ"ז, לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה.
השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שמואל פלוטיקין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנות התפרקות השלטון הקומוניסטי,הגיע הרב שמואל פלוטקין לעיר בשליחות הרבי ופעל בה במסגרת ארגון עזרת אחים.
הרב פלוטקין כיהן באותה תקופה כשליח בערים ז'טומיר וברדיצ'ב ופעל בהם להחייאת הקהליות היהודיות,בעזרת תמימים מתחלפים שהגיעו בשליחות הרבי לערים אלו מטעם ארגון עזרת אחים.
השליח הרב שלמה וילהלם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ד הביא הרב פלוטקין את הרב שלמה וילהלם כשליח הרבי לז'יטומיר.
לאחר מספר שנים הרב פלוטקין מפאת גילו המתקדם סיים את שליחותו.
הרב נחום תמרין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ח יצא הרב נחום תמרין בשליחות הרבי לז'יטומיר. משמש גם כמנכ"ל איגוד הקהילות יהודיות במערב אוקראינה, במסגרתו מרכז פעילות יהודית לכל יהודי הכפרים וישובי הסביבה.
בשנת תשס"ז הותקף על ידי אנטישמיים ליד בית הכנסת המקומי[4].
במלחמת רוסיה אוקראינה ממשיך לנהל את השליחות והקהילה למרות ההפגזות והסכנה.
שלוחים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנים הצטרפו שלוחים נוספים: הרב נחשון רובין מנהל הבית חבד המרכזי והרב של בית הספר בעיר ובשנת תשס"ב הצטרף השליח ר' שניאור זלמן בוקיעט.
במקום פעלו מרכז יהודי קהילתי גדול, הכולל בית כנסת, מקווה, בית תבשיל ומכללה לבנות. בנוסף במקום יש גן ילדים, בית ספר יהודי של רשת "אור אבנר - חב"ד", ובית יתומים בשם "עלומים".
תקופת מלחמת רוסיה-אוקראינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית היתומים עובר לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר פרצה מלחמת רוסיה אוקראינה באדר תשפ"ב, הרב שלמה וילהלם אירגן מסע הימלטות מיוחד ליהודי ז'יטומיר[5] ובתוכם ילדי בית היתומים עלומים[6], ויחד עברו ממקום למקום בתוך אוקראינה ומקומות אחרים עד שהתמקמו באופן זמני בעיר אשקלון[7] בארץ הקודש.
הקהילה תחת הפגזות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת המלחמה רוב בני הקהילה היהודית נמלטו מהעיר. השליח הרב נחום תמרין נותר לפעול בעיר והשלוחים האחרים מפעילים את בית היתומים מז'יטומיר שנדד לאשקלון. הרב וילהלם מבקר מפעם לפעם בעיר[8]
ביקורי השליח בז'יטומיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מספר חודשים כאשר עוצמת המלחמה פחתה, ההפגזות הפכו לממוקדות, ובז'יטומיר נרשמה רגיעה מסויימת, הרב שלמה וילהלם החל לבקר בעיר[9], ומאז עורך ביקורים בז'יטומיר ומפעיל יחד עם הרב תמרין את הפעילות עם היהודים שנותרו בעיר, וכאשר שוהה בארץ הקודש פועל עם שלוחי ז'יטומיר עם ילדי בית היתומים השוהים באשקלון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נמלטים על נפשם, שבועון בית משיח גיליון 1302 ע' 28-35, הרב שלמה וילהלם מספר על הצלת יהודי ז'יטומיר ובית היתומים
- שבועון כפר חב"ד, לך, תשפ"ה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנימין קלוגר על המהפכה היהודית בז'יטומיר
, בטאון 'המודיע' אלול תשס"ח
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ שבועון בית משיח ושבועון כפר חב"ד
- ↑ בדרך לארץ: תפילת הדרך במטוס החילוץ של יתומי ז'יטומיר
.
- ↑ "למה צריכים לראות ילדים קטנים בוכים? עד מתי?" .
- ↑ ז'יטומיר: השלוחים הוכו מכות עד זוב דם .
- ↑ רגע מרגש בז'יטומיר: בני הקהילה נפרדים מבית הכנסת בריקוד
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 1302 עמוד 28-35
- ↑ הילדים מז'יטומיר עוברים ללמוד באשקלון
- ↑ שבועון בית משיח ושבועון כפר חב"ד
- ↑ מרגש: הרב וילהלם חזר לבני קהילתו בעיר השליחות ז'יטומיר