לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

האדיטש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ב-770 בהאדיטש
נהר בהאדיטש

האדיטש היא עיר במחוז פולטבה, אוקראינה, בה ממוקם קברו של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.

ציון אדמו"ר הזקן[עריכה]

אדמו"ר הזקן הסתלק בכ"ד טבת תקע"ג בכפר פיענא בעת שברח מפני מלחמת נפוליון. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיר זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.

בהאדיטש היה בית עלמין יהודי שהוקם מספר שנים קודם, אדמו"ר הזקן נטמן בבית העלמין ועל קברו הוקם אוהל.

מאבק בית העלמין[עריכה]

בשנים הבאות התברר כי ישנה בעיה חוקית בהקמת בית עלמין על השטח בבעלות ממשלתית ועל כך אדמו"ר האמצעי כתב אגרת ארוכה לרב משה מייזליש שיפעל בכל כוחו לביטול האפשרות להזזת בית העלמין למקום חלופי.

במסגרת המאבק נגד הזזת בית העלמין בו הציון, בוצעו פניות לבכירים במימשל האיזורי וגם לשלטונות רוסיה.

לא ידוע כיום מה לבסוף מנע את הזזת בית העלמין, אך ברור כי נותר על מקומו[1].

תולדות העיירה[עריכה]

אדמו"ר ה'צמח צדק' מתיישב בהאדיטש[עריכה]

בית כנסת של יד ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש (אב תשע"א)
קברים בסמיכות לציון אדמוה״ז על רקע נהר הפסול

אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, התיישב אדמו"ר הצמח צדק באופן זמני בהאדיטש, עד שחותנו אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בסוף שנת תקע"ג, אז עבר גם אדמו"ר הצמח צדק ומשפחתו לליובאוויטש שהפכה לבירת חב"ד.

בהאדיטש, התפרנס אדמו"ר ה'צמח צדק' מעסק שהקים עם שותף בשם ר' משה הכפרי. ר' משה היה נוסע לכפרים וקונה סחורה לתפירת שקים בעוד שאדמו"ר ה'צמח צדק' היה מנהל את החשבונות ומסדר את הסחורה.

הרבנית פריידה נטמנה בהאדיטש[עריכה]

בעקבות הסתלקות אדמו"ר הזקן, הרבנית פריידא בת אדמו"ר הזקן שהייתה אישה חולנית, נחלשה עוד יותר. בעקבות זאת הועברה לנאות דשא. באחד הימים, כשהבינה שיומה קרב, ביקשה מהחסידים כי יקברוה בהאדיטש לימין אביה הגדול. החסידים לא ידעו כיצד לנהוג ומה להחליט, שכן לא היה מקובל לקבור אישה בתוך אוהל של צדיק. כעבור מספר ימים - ביום ט"ז בסיון תקע"ג - כחמישה חודשים לאחר הסתלקות אביה, שוב קראה לחסידים, וביקשה שיעמדו סביב למיטתה. או אז החלה לומר "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא..." כאשר הגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" - זקפה לפתע את ידיה, הושיטה עשר אצבעותיה כלפי מעלה, וצעקה בקול: "אבא, חכה! הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה. החסידים שראו הסתלקות כה נעלית, הבינו כי צריך להיענות לבקשתה, אך בכל זאת עדיין נותר פקפוק בליבם. בדרכם אל בית העלמין, כאשר הגיעו לפרשת דרכים בין קרמנצ'וג והאדיטש - החליטו שלא לכוון את הסוסים, ולאן שהסוסים יוליכו את גופה הקדוש, שם יקברוה. הסוסים המשיכו לעבר האדיטש, והיא אכן נטמנה, כפי בקשתה, בסמוך לציונו של אביה, רבנו הזקן.

ביקורי רבותינו נשיאינו בהאדיטש[עריכה]

אדמו"ר האמצעי הסתלק בט' כסלו תקפ"ח בניעז'ין לאחר ששהה בהאדיטש אצל אביו אדמו"ר הזקן.

בין אלה ששהו רבות במקום, היה רבי מנחם נחום, בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר בניעז'ין, סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.

גם האדמו"רים בדורות הבאים ביקרו בהאדיטש.

קהילה בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק'[עריכה]

באגרותיו של אדמו"ר הצמח צדק מצויה אגרת [2], המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה וחימום המקווה. מכך אנו למדים שכבר בימי ה'צמח צדק' הייתה במקום קהילה חסידית.

הוראות אדמו"ר הרש"ב אודות האדיטש[עריכה]

גם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך לאוהל[3]. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב.

בשנת תרס"ז, בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.

שלוחים להילולא[עריכה]

בהוראת אדמו"ר הרש"ב, החל משנת תרע"ג, בכ"ד טבת מידי שנה, נסעו מספר חסידים להאדיטש כשלוחי כלל חסידי חב"ד[4].

לפני השואה[עריכה]

בתקופה שקדמה לשואה, הייתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים בחסידות והתוועדויות.

במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו הרב נחום טרבניק היה רבו של כפר חב"ד) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת תרפ"ה. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק".

ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל[עריכה]

המשפחה המרכזית בקהילה בשנות הפ' עד ש', הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.

ר' יוסף גנזבורג, בן הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג, היה שומר האוהל בהאדיטש. ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.

שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.

חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.

ייסד וניהל סניף תומכי תמימים האדיטש.

נרצח בשואה על ידי הנאצים. כל משפחתו נרצחו מלבד בת אחת ששרדה.

ישיבה מחתרתית[עריכה]

ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל, ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב יוסף גולדברג (לימים ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בברינואה). בנוסף למחלקה זו התקיימה בעיר מחלקה נוספת בה למדו בעיקר בחורים צעירים[5].

הכחדת הקהילה היהודית[עריכה]

בחודש תשרי תש"ב נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.

כל חסידי חב"ד שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבורג, שומר האוהל בהאדיטש, נרצח.

בספר ישראל נח הגדול, מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:

"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.

באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"[6].

הנספים[עריכה]

חסידי חב"ד שנרצחו בהאדיטש:

  • משפחת גנזבורג

ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג ורעייתו מרת שרה הי"ד הבן, ר' יוסף גנזבורג ובני משפחתו הי"ד (מלבד שפרה) הת' ישראל הי"ד

  • משפחת גורביץ

ר' צבי הירש גורביץ הי"ד

  • משפחת לויטין

משפחת ר' זלמן לויטין. ר' זלמן שהה במוסקבה בזמן שיהודי האדיטש הושמדו וכך ניצל. ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו נספו הי"ד

  • משפחת חרשוכין

ר' מרדכי ורעייתו מרת פייגא רבקה חרשוכין הי"ד [7].

רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים[עריכה]

בתקופה שלאחר המלחמה התעניין אדמו"ר הריי"צ בנעשה בקברי רבותינו נשיאינו. באגרת ששיגר ביום כ"ד באדר שני תש"ח אל הרב יונה איידלקופ ששהה בפוקינג, הוא כותב:

"לבקש להודיע... מצב העיירות אשר שם מקומי מנוחת קדושי עליון רבינו הבעל שם טוב, הרב המגיד ממעזריטש. האדיטש. ניעז'ין. ליובאוויטש. ליאדי. קאפוסט. באברויסק".

במשך השנים, הייתה התעניינות מיוחדת של אדמו"ר הריי"צ והרבי בנעשה באוהלי רבותינו נשיאינו ברחבי ברית המועצות, ובהם גם האוהל בהאדיטש.

האדיטש כיום[עריכה]

האוהל והכנסת אורחים[עריכה]

היכל אדמו"ר הזקן, בסמיכות לציון בהאדיטש

בשנת תשמ"ח עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל [8].

ציון אדמוה״ז מבחוץ

בהאדיטש כיום יש בית כנסת ומקום להתוועדויות ומקומות אירוח לאש"ל לבאים להתפלל בציון.

בסוף שנת תשע"ב הגיע למקום שליח הרבי הרב מנחם מענדל טייכמן שקבע את מגוריו במקום יחד עם משפחתו, והחל לפעול לתפעול שוטף של צרכי המקום ופעל בהאדיטש במשך מספר שנים[9].

בי"ט כסלו תשע"ג נערכה על ידי הרב טייכמן חנוכת הבית של היכל אדמו"ר הזקן בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש[10].

בנוסף לפעילויות אלו, הפיק הרב טייכמן עלונים מושקעים המקבלים את פניהם של הבאים להשתטח על הציון, ולהגיש בפניהם טעימה מתורתו של אדמו"ר הזקן[11].

השליח שפועל כיום במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש, צאצא של אדמו"ר הזקן.

חידוש כביש להאדיטש[עריכה]

בשנים האחרונות חווים הנוסעים להאדיטש טלטלות עזות בדרך להאדיטש. לאחר נסיעה בכביש ראשי קייב-סומי, יורדים לכביש סומי-האדיטש ובו נוסעים 45 ק"מ, על כביש ישן ביותר, כולו חריצים הנוצרים מבלאי ועומסי שלג בימות החורף.

בשבת כי תשא, אדר א' תשפ"ד, התארח בהאדיטש מושל מחוז פולטבה עם פמלייתו, ובמוצאי שבת הצהיר כי יחדש את כביש סומי-האדיטש, לרווחת העולים להתפלל בציון. קידום הפרוייקט נעשה בשיתוף פעולה בין הרב שניאור דייטש השליח להאדיטש והרב מאיר סטמבלר מדנייפר[12].

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות אדמו"ר האמצעי אגרת יח
  2. חסרת תאריך
  3. יתכן והמקווה נועדה לשרת את המשתטחים על הציון
  4. לשמע אוזן עמוד 162
  5. ספר התמימים ח"א עמוד פח.
  6. שניאור זלמן ברגר, סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול, כד טבת התשע"ג (06.01.2013) אינפו.jpg
  7. שניאור זלמן ברגר, סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול, כד טבת התשע"ג (06.01.2013) אינפו.jpg
  8. הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו, כתבה מתוך שבועון בית משיח.
  9. הרב טייכמן פעל עד אז בשליחות הרבי בעיר אוז'גרוד וחבל הקרפטים וכיום שליח בנתניה.
  10. במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש קובץ תמונה אינפו.jpg
  11. העלון המרהיב שקיבל את פני המתפללים בהאדיטש אינפו.jpg
  12. מושל מחוז פולטבה הודיע על סלילת כביש חדש להאדיטשאינפו.jpg
ערים באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏