לבוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחנת הרכבת המרכזית בעיר, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים' במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו'

לבוב (בעבר למברג) הינה עיר בגבול אוקראינה ופולין. בעיר היתה במשך דורות רבים קהילה יהודית חשובה, וכיהנו בה מגדולי ישראל, כמו: הטורי זהב, החכם צבי והפני יהושע. לאחר סיום מלחמת העולם השניה בשנים תש"ו-תש"ז, בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת ברית המועצות וממשלת פולין המתחדשת, ניתנה רשות לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. בעקבות כך נקבצו רבים מאנ"ש לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול במסמכים שזוייפו במיוחד לשם כך (בדרך זו עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות, ומבצע ההברחה נקרא לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'). כיום בעיר חיים כ-2000 יהודים, ופועל בה מרכז חב"ד בראשות הרב מענדי גוטליב.

ראשית החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסידות תקעה יתד בלבוב כבר עם ראשית התגלותה. בספר הזכרונות, מספר האדמו"ר הריי"צ כיצד התקרב רבה של לבוב באותה עת, הרב חיים הכהן רפפורט לבעש"ט באמצעות שליחות מופתית. בעיר כיהן כרב גם כן, הרב משה מרגליות, מתלמידי הבעש"ט.

בית הכנסת החסידי הראשון נוסד בו כבר בשנת תק"צ, ומאז עד למלחמת העולם השנייה בחורבן יהדות לבוב, לא פסק קול התורה והתפילה מבית כנסת זה.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, כיהן כרב העיר הרב יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב', והצמח צדק התכתב עימו בהלכה רבות.

הויכוח עם הפרנקיסטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – המלחמה בכת הפרנקיסטים

בשנת תקי"ט כת הפרנקיסטים ניסו הכריחו את גדולי ישראל ובראשם הבעש"ט ור' חיים הכהן רפפורט ועוד לעמוד איתם לוויכוח אצל הארכיבישוף של לבוב. בחסדי ה' ניצחום לעיני כל השרים והנסיכים שהוכרחו להודות שהצדק עם רבני ישראל.

גם לאחר הנצחון גזרו אוייבי ישראל גזרה על הסרת תפלת עלינו לשבח מהתפלה והסידור, ובנס גדול מאת הבעש"ט בוטלה הגזירה.

יציאת לבוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שעזב האדמו"ר הריי"צ את רוסיה, בשנת תרפ"ח, התגורר בתחילה בריגא שבלטביה, ובאוטבוצק שבפולין. אולם, בלבוב (אז, למברג) שהייתה בקצה המרוחק של פולין, בגבול החופף עם ברית המועצות, לא התקיימה ישיבת תומכי תמימים.

לאחר סיום מלחמת העולם השניה בשנים תש"ו-תש"ז, בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת ברית המועצות וממשלת פולין המתחדשת, ניתנה רשות למשך זמן קצוב לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. המעבר התקיים (בעיקר) בלבוב. בעקבות כך נקבצו רבים מאנ"ש לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול במסמכים שזויחפו במיוחד לשם כך (בדרך זו עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות, ומבצע ההברחה נקרא לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו').

תומכי תמימים לבוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה תקופה קיבץ ר' יונה כהן קבוצה של מנין תלמידים והושיב את הרב שמואל נוטיק למגיד שיעור. כך נמשך עד חודש כסלו תש"ז, אז התדלדל מספר החסידים בעקבות המעברים הרבים ומעצרים ורדיפות מצד הממשל הקומניסטי, והישיבה נסגרה[1].

התחנות הבאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלבוב נסעו החסידים לפולין חלקם שהו בעיר לודז' וחלקם היו גם בצ'כיה בבירה פראג ובערים אחרות, עד שבאו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה ולמקומות מגורים ארעיים בצרפת, כאשר רובם התיישבו בפוקינג - גרמניה.

בשנים אחר כך חלקם עלו לארץ הקודש, והיו שהגיעו לארצות הברית, צרפת ומדינות אחרות.

שלוחים בלבוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעשרת ימי תשובה תש"נ כתבה לרבי אישה ששהתה בראש השנה בלבוב על מצבם של למעלה מ-18,000 היהודים הנמצאים שם שהדור המבוגר שבור ברוחו והדור הצעיר צמא ליהדות ועל כן "מוכרחים לשלוח שליחים, עם לבבות טובים ורכים, שיתמסרו עם האנשים המבוגרים והצעירים. ברוח ובגשם. אני שולחת את השתתפותי הקטנה עבור מטרה חשובה זו". בהקשר לזה הורה הרבי ל"מזכירות או לאגו"ח": "בטח ימצאו שלוחים לשם למשך שבועות אחדים על דרך שעושים בקייץ לערי השדה בארצות הברית. מצורף בזה להוצאות. באם צורך בעוד - יצרפו ממזכירות או מאגו"ח וכיוצא בזה" [2].

השלוחים כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"א הגיעו ללבוב כשלוחים קבועים הרב מענדי גוטליב (בן השליח הרב שלום דובער גוטליב רבה של ניקולייב) ורעייתו והם מפעילים בה בית חב"ד ומרכז קהילתי פעיל[3].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ספר התמימים חלק א' עמ' צד.
  2. מצילום הכתי"ק - קונטרס ועד הנחות בלה"ק לשבת פרשת תזריע תשפ"ב (ע' 10 - 11)
  3. [https:/ /www.hamagbit.com/purimu/ בית חב"ד לבוב] קישור לאתר בית חב"ד
ערים באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏