לבוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחנת הרכבת המרכזית בעיר, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים' במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו'

לבוב (בעבר למברג) הינה עיר בגבול אוקראינה ופולין. בעיר היתה במשך דורות רבים קהילה יהודית חשובה, וכיהנו בה מגדולי ישראל, כמו: הטורי זהב, החכם צבי והפני יהושע. כיום בעיר חיים כ-2000 יהודים, ופועלת בה קהילה חרדית וכן בית חב"ד בראשות הרב מענדי גוטליב.

ראשית החסידות[עריכה]

החסידות תקעה יתד בלבוב כבר עם ראשית התגלותה. בספר הזכרונות, מספר האדמו"ר הריי"צ כיצד התקרב רבה של לבוב באותה עת, הרב חיים הכהן רפפורט לבעש"ט באמצעות שליחות מופתית. בעיר כיהן כרב גם כן, הרב משה מרגליות, מתלמידי הבעש"ט.

בית הכנסת החסידי הראשון נוסד בו כבר בשנת תק"צ, ומאז עד למלחמת העולם השנייה בחורבן יהדות לבוב, לא פסק קול התורה והתפילה מבית כנסת זה.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, כיהן כרב העיר הרב יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב', והצמח צדק התכתב עימו בהלכה רבות.

הויכוח עם הפרנקיסטים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המלחמה בכת הפרנקיסטים

בשנת תקי"ט כת הפרנקיסטים ניסו הכריחו את גדולי ישראל ובראשם הבעש"ט ור' חיים הכהן רפפורט ועוד לעמוד איתם לוויכוח אצל הארכיבישוף של לבוב. בחסדי ה' ניצחום לעיני כל השרים והנסיכים שהוכרחו להודות שהצדק עם רבני ישראל.

גם לאחר הנצחון גזרו אוייבי ישראל גזרה על הסרת תפלת עלינו לשבח מהתפלה והסידור, ובנס גדול מאת הבעש"ט בוטלה הגזירה.

תומכי תמימים לבוב[עריכה]

לאחר שעזב האדמו"ר הריי"צ את רוסיה, בשנת תרפ"ח, התגורר בתחילה בריגא שבלטביה, ובאוטבוצק שבפולין. אולם, בלבוב (אז, למברג) שהייתה בקצה המרוחק של פולין, בגבול החופף עם ברית המועצות, לא התקיימה ישיבת תומכי תמימים.

לאחר סיום מלחמת העולם השניה בשנים תש"ו-תש"ז, בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת ברית המועצות וממשלת פולין המתחדשת, ניתנה רשות למשך זמן קצוב לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. המעבר התקיים (בעיקר) בלבוב. בעקבות כך נקבצו רבים מאנ"ש לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול. (בדרך זו עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות, ומבצע ההברחה נקרא לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו').

באותה תקופה קבץ ר' יונה כהן קבוצה של מנין תלמידים והושיב את הרב שמואל נוטיק למגיד שיעור. כך נמשך עד חודש כסלו תש"ז, אז התדלדל היישוב החסידי בעקבות המעברים הרבים ומעצרים ורדיפות מצד הממשל הקומניסטי, והישיבה נסגרה.

שלוחים בלבוב[עריכה]

בעשרת ימי תשובה תש"נ כתבה לרבי אישה ששהתה בראש השנה בלבוב על מצבם של למעלה מ-18,000 היהודים הנמצאים שם שהדור המבוגר שבור ברוחו והדור הצעיר צמא ליהדות ועל כן "מוכרחים לשלוח שליחים, עם לבבות טובים ורכים, שיתמסרו עם האנשים המבוגרים והצעירים. ברוח ובגשם. אני שולחת את השתתפותי הקטנה עבור מטרה חשובה זו". בהקשר לזה הורה הרבי ל"מזכירות או לאגו"ח": "בטח ימצאו שלוחים לשם למשך שבועות אחדים על דרך שעושים בקייץ לערי השדה בארצות הברית. מצורף בזה להוצאות. באם צורך בעוד - יצרפו ממזכירות או מאגו"ח וכיוצא בזה" [1].


בשנת תשפ"א הגיעו ללבוב כשלוחים קבועים הרב מענדי גוטליב ורעייתו והם מפעילים בה בית חב"ד.

הערות שוליים

עיירות באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏