היציאה מרוסיה (ספר)

היציאה מרוסיה הוא ספר המתעד את תקופת בריחת החסידים מרוסיה בשנים תש"ו-תש"ז, ותקופת התפתחות הקהילות החב"דיות במחנות העקורים בדגש על מחנה פוקינג, כולל הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. הספר כולל תיעודים על פי מסמכים, מכתבים ותמונות, וזכרונות, ורבים מהם פורסמו לראשונה בספר.

ארכיון היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עורכי הספר - הרב אליהו מטוסוב ור' שניאור זלמן ברגר. הספר יצא לאור בשנת תש"פ, על ידי הרב אליהו מטוסוב, על פי ארכיונו של אביו, הרב שלמה מטוסוב סגן מנהל תומכי תמימים בפוקינג, ישיבה בה למדו כל אנ"ש במקום מגיל ילדות ועד קשישים.

בארכיון הרב מטוסוב נמצא תיעוד רב מהנעשה עם חסידי חב"ד בתקופת היציאה מרוסיה וההתיישבות במחנות העקורים בכלל ופוקינג בפרט.

בתוך החומרים נמצאה מחברת בה תיעד יומן-מסע של חסידי חב"ד במחנה העקורים פוקינג ובו הרב מטוסוב העלה על הכתב כל תזוזה בפוקינג מהתקופה בה החלו לעזוב לצרפת ובמשך למעלה משנה. ביומן מתועדים נושאים רבים כגון:

חסידים שהגיעו לפוקינג
חסידים שיצאו מפוקינג ליעדים אחרים
תקציבי הג'וינט
תרומות
מכתבים שנשלחו אל אדמו"ר הריי"צ, אגרות מאדמו"ר הריי"צ
מכתבים שנשלחו אל הרבי
מענות הרבי
משלוחי ספרים ותשמישי קדושה שהגיעו מהרבי כמנהל מרכז לענייני חינוך.

מתוך המחברת נראה כי הרב מטוסוב היה קרוב עד מאוד לרב ניסן נמנוב מנהל ישיבת תומכי תמימים בפוקינג, מטבע הדברים היה מעורב בכל הנעשה בקהילה החב"דית בפוקינג. ומסתבר כי מחברת זו נועדה ברובה לצורך דיווח השוטף אל אדמו"ר הריי"צ ואל חתנו, הרבי על כל פרט ופרט במהלך התיישבותם של החסידים אחרי יציאתם מרוסיה. תמליל וצילומי יומן-המסע מפורסמים בספר.

בספר התפרסמו כ-200 תמונות נדירות המתעדות את חיי החסידים בזמן הבריחה, ובזמן שהותן במחנות.

הרב אליהו (בן הרב שלמה) מטוסוב אשר ידיו רב לו בחקר ועריכת דברי ימי החסידים, ערך את הספר, ואת התחקיר והכתיבה ביצע החוקר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר יחד עם הרב מטוסוב. במשך מספר שנים, השניים עסקו בתיעוד היציאה מרוסיה, על פי ארכיון הרב שלמה מטוסוב, ובד-בבד, פעלו באינטנסיביות באיתור חסידים אשר יצאו מרוסיה ושהו במחנות העקורים והללו סיפרו עדות חיה מאותם ימים, ובמקביל נעשו פעולות חקר רבות, כדי לאתר תמונות ומסמכים נוספים, וכל אלו התווספו לאוצרות שהיו שמורים בארכיון הרב מטוסוב, ואוצרות האינפורמציה שולבו יחדיו לספר היסטורי, בסגנון קולח ומרתק, ובו ציור חי של חיי החסידים בתקופה שלאחר השואה^[1].

סייעו במידע ובחומרים: הרב שמואל פלוטקין, ר' גבריאל שפירא, ור' דוד זקליקובסקי.

חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער ראשון - היציאה מרוסיה
פרקים א-ג:
התחזות לאזרחי פולין
תחנות באירופה

שער שני - במחנה (פוקינג)
פרקים ד-יד:

מתיישבים ראשונים
קהילה חב"דית
הרב אברהם אליהו פלוטקין יושב ראש אגודת חסידי חב"ד פוקינג
קשר עם אדמו"ר הריי"צ
שלוחי אדמו"ר הריי"צ למחנות העקורים
הרבנית חנה שניאורסון
קה"ת סניף גרמניה
מלחמת השבת בפוקינג
ופרצת
ר' ישראל נעוועלער (לוין)

שער שלישי - תומכי תמימים פוקינג
פרקים טו-כ:
התייסדות תומכי תמימים פוקינג.
המנהל - הרב ניסן נמנוב
סגן המנהל - הרב שלמה מטוסוב
התייסדות בית רבקה בפוקינג
חתונות

שער רביעי - במחנות
פרקים כא-כד:
נדודים בין מחנות המעבר
קהילת חב"ד בוינה
קהילת חב"ד במחנה העקורים וגשייד
קהילת חב"ד במחנה העקורים שטייער
קהילת חב"ד במחנה העקורים האליין

שער חמישי - נדודים
פרקים כה-כט:
מנהל חדש בתומכי תמימים פוקינג - הרב ניסן פינסון
כתב התקשרות לרבי
מפוקינג לצרפת
ההתיישבות בכפר חב"ד

שער שישי - תיעוד היסטורי
פרקים ל-לד:
תיעודים היסטוריים
אגרות קודש בקשר עם המחנות
יומן מסע
שמות הנוסעים
התכתבות החסידים בתקופת המחנות
העיתונות מדווחת על חסידים במחנות וחסידים עולים לארץ הקודש

תגליות בעקבות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם צאת הספר העורכים קיבלו תגובות השופכות אור על שמות עלומים המוזכרים בספר, כגון: זלמן ששונקין וצילה זאבינה.

בתגובה פירסם אחד העורכים ר' שניאור זלמן ברגר, מאמר בו חשף כי מתברר שיש בספר שמות מזוייפים לצורכי היציאה מרוסיה וכעת מתגלים השמות האמיתיים.

זלמן ששונקין לדוגמה הוא הצייר הנודע זלמן קליימן. ואילו יחזקאל איידלקופ, הוא נער בשם יחזקאל אשר משפחת איידלקופ החב"דית הצילה בימי השואה^[2]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבי אברהם אליהו (פלוטקין) (גנזי הרב אברהם אליהו פלוטקין)
פעילות חוצה גבולות (קלמנסון-פרידלנד) תולדות ופעילות הרב שלום מענדל קלמנסון
תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

[1] ספר היציאה מרוסיה ירד לדפוס

[2] מי הם זלמן ששונקין וצילה זאבינה - סיפור הכיסוי נחשף

[1]

[2]