י"ט כסלו - חג הגאולה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף י"ט כסלו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן, הסיבה לכך היא: אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: בנוי מציטוטים וסיפורים - צריך לערוך מחדש בצורה אחידה ואנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איור: אדמו"ר הזקן בדרכו אל המאסר

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד (חג) המצוין מדי שנה, בתאריך י"ט בכסלו, לציון שחרור מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט. ביום זה מצוין גם יום הילולא של המגיד ממזריטש בשנת תקל"ג.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

על רקע ההתנגדות לחסידות, הלשינו מספר מתנגדים על רבי האדמו"ר הזקן בפני שלטון הצאר.

ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שאדמו"ר הזקן יזם איסוף כספי צדקה ושליחתם ליהודים בארץ ישראל ולחסידים שעלו אליה. כשנאסר, הובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) למבצר הפטרופבלי שבפטרבורג. לאחר 53 ימים במאסר[1], שוחרר בהשתדלות החסידים, בי"ט בכסלו תקנ"ט. מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד ומחוצה לה כ"חג הגאולה", המציין את ניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה.

רבי שניאור זלמן נאסר שוב לאחר כשנתיים (בשנת תקס"א), לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה בחג החנוכה. בחג הגאולה י"ט בכסלו (הסמוך לחנוכה בכ"ה בכסלו), מציינים גם שחרור זה.

ראש השנה לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ראש השנה לחסידות
האגרת שבה מכתיר אדמו"ר הרש"ב את י"ט כסלו כ"ראש השנה לחסידות" בגוף יד כתב קודשו

ראש השנה לחסידות הינו ביטוי אותו טבע אדמו"ר הרש"ב באגרת משנת תרס"ב ליום י"ט בכסלו, היום בו שוחרר אדמו"ר הזקן ממאסרו הידוע בפטרבורג. מאסר זה מוגדר בחסידות כ'קטרוג' שהיה בשמים על תורת החסידות, דבר שגרם ללקיחת אדמו"ר הזקן למאסר על ידי חיילי הצאר הרוסי. הנצחון שהיה לחסידים במשפט, ושחרורו של אדמו"ר הזקן, היוו נצחון מלא לתורת החסידות כולה, ובמילא מוגדר יום שחרורו של אדמו"ר הזקן, כ"ראש השנה לחסידות".

ביהדות מצויים עוד כמה ימים בשנה המוגדרים כ"ראש השנה". הידוע שבהם הוא "ראש השנה לשנים וליובלות", החל בא' בתשרי, וכן "ראש השנה לאילנות" החל בט"ו בשבט וכו'. ראש השנה לחסידות הינו ראש השנה נוסף, בו גם חוגגים כל בית ישראל את גילוי תורת החסידות, בהתוועדויות ובהוספה בלימוד תורת החסידות ובלימוד תורת הנגלה, כפי שאכן נהוג לקיים 'חלוקת הש"ס' ביום זה, חלוקה המתבצעת על ידי ארגון "מחנה ישראל".

מנהגי היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד, בתש"ע

התוועדויות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נהוג להתוועד בי"ט כסלו. על פי הוראת הרבי יש להתוועד ביום זה ג' התוועדויות[2].

בכפר חב"ד מתקיימת מדי שנה חגיגה גדולה בי"ט כסלו אליה מגיעים רבבות אורחים ואישי ציבור[3], הרבי היה שולח מברק מיוחד עבור החגיגה.

אי אמירת תחנון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום זה אין אומרים תחנון.

הרבי מסביר באגרות קודש[4] מדוע אין לומר ביום זה תחנון: מכיון שנהוג אצל מאות אלפי יהודים יראי שמים במשך שבעה דורות להחזיק יום זה כיום טוב, וכל ענין הוא הרי בהשגחה פרטית, אם כן וודאי יש לזה הסכמה מלמעלה, וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים. אמנם אין זה כשבת קודש שעליה כתוב "וכל דינין מתעברין מינה", אבל בכל אופן חלישות גדולה גורמת יום זה למידת הדין, ולכן יום זה גם מסוגל לקבל על עצמו החלטות טובות בנוגע לתורה ומצוות ומידות טובות.

אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים[5], וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.

איחול 'לשנה טובה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביטוי חסידי השגור בפי חסידים ליום זה, כדוגמת הביטוי שבליל ראש השנה: "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתב ותחתם" בלשון יחיד דווקא. בביטוי זה משתמש גם הרבי במכתביו לקראת יום זה.

חלוקת הש"ס[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חלוקת הש"ס
צילום פתק עליו רשם הרבי את המסכת שלקח בחלוקת הש"ס בשנת תשמ"ט

מנהג החסידים לחלק בי"ט כסלו את הש"ס. בשנים עברו העבירו את חלוקת הש"ס ליום כ"ד טבת על מנת לסיימו עד י"ט כסלו מפני חוזר הזמן ביום י"ט כסלו. הרבי החזיר את חלוקת הש"ס ליום י"ט כסלו והיה משתתף בחלוקה בעצמו במהלך ההתוועדות.

הרבי אמר כי: "מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפני עצמו בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כמה וכמה מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל"[6]".

"שווארצע קאשע"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום זה נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "שווארצע קאשע" - דייסת כוסמת, יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו[7].

ועל הניסים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' פולע כהן בספרו שמועות וסיפורים כותב: שבסעודת י"ט כסלו במחיצת הרבי הרש"ב, זימן הרבי הריי"צ, ואמר בקול "ועל הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

חגיגות י"ט כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הוראת הרבי, עורכים אלפי חסידי חב"ד שבכל אתר ואתר, התוועדויות וכינוסים לרגל חג גאולת רבינו הזקן. ישנם עשרות מכתבים והתבטאויות של הרבי בנושא זה, והרבי עודד מאוד את עריכת התוועדויות. אדמו"ר הזקן התבטא שמי "שישמח בשמחתי - אוציאנו מן המצר אל המרחב", נוסח שני: "מן הגשם אל הרוח", נוסח שלישי: "מן הגיהינום"[8].

הרבי ביאר בי"ט כסלו בשנת תשד"מ[9] אודות חגיגות י"ט כסלו:

כאשר מדובר אודות חגיגת הגאולה די"ט כסלו, יכולים לשאול: כיצד ייתכן לתבוע מיהודי שיחגוג מאורע שאירע לפני למעלה ממאה וחמישים שנה - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה, ויתירה מזו: באופן ד"מעלין בקודש"?! והמענה לזה - בפשטות: י"ט כסלו עניינו - גילוי תורת החסידות, מעין ובדוגמת הגילוי דלעתיד לבא - "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'". ומכיוון שגילוי זה הוא למעלה מההגבלה דזמן ומקום, הרי אין כל פלא בכך שבעניין זה אינם חלים השינויים הקשורים עם ההגבלה דזמן ומקום, ולכן, יכולים לחגוג את החגיגה די"ט כסלו רבוי שנים לאחרי המאורע - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה. ואדרבה: ההגבלות דזמן ומקום (שינויי הזמן והמקום מהמאורע של הגאולה בפעם הראשונה), תכליתם - שיהיה יתרון האור מן החושך... החגיגה די"ט כסלו באופן ד"מעלין בקודש", היינו, שמשנה לשנה נוסף עילוי גדול יותר לגבי הגאולה בפעם הראשונה.

בהזדמנות אחרת[10] ביאר הרבי שכל ההתוועדויות שבי"ט כסלו במשך כל השנים החל מהפעם הראשונה, כל העניינים מתעוררים לתקופת השנה, ומתאחדים ונמשכים בההתוועדות י"ט כסלו של עכשיו. כאשר היה ד"ר אחד (ד"ר דוד כשדן מאוניברסיטת הרווארד) שהרבי לא מצא אותו בהתוועדות י"ט כסלו, כתב לו הרבי (בשנת תשל"ט):

שמחתי לשמוע שהיית נוכח בהתוועדות של י"ט כסלו, אף-על-פי שחיפשתי אותך במקום שבו נכחת בהזדמנות קודמת [=בבית-מדרשו של הרבי], אבל לא ראיתי אותך, ייתן השם שההשראה של י"ט כסלו תעורר כל אחד ואחד להגביר את המאמצים להפצת התורה והמצוות, כשהם חדורים בחמימות ובשמחה" -

'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 128

.

השתתפות גדולי ישראל בחגיגות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבה מגדולי ישראל השתתפו במסיבות י"ט בכסלו והשמיעו בהן מדברותיהם[11]. הרבי עודד מאוד את השתתפותם של רבים בהתוועדויות י"ט כסלו, וכך כתב לפלוני בג' בטבת תשי"ח[12]:

שלום וברכה! בעונג רב קבלתי את מכתבו, בו כותב אודות ההתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן, וכפי שנשיאינו רבותינו קוראים ליום זה ראש-השנה ללימוד החסידות, והרי בראש-השנה אומרים לשנה טובה תיכתב ותיחתם, וכך גם בי"ט כסלו, בנוגע לעניינים האמורים, אשר מדרכי החסידות הרי היא גם עבודת השם יתברך בשמחה וטוב לבב, וכפתגם הנעלה של הבעל-שם-טוב ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, לעבוד את השם יתברך יחד עם הגוף, ולא לדחותו על-ידי תעניות וסיגופים.

ויהי-רצון שתמיד יבשר בשורות טובות מתוך בריאות הנכונה ועבודת ה' בשמחה וטוב לבב.

מברק שהרבי שלח למר זלמן שזר[13]:

בערב היום אשר בלשון כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע הוא החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו וכו'. הנני בזה להביע איחוליי הלבביים בנוסח המסורתי גוט יום טוב לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו בכבוד ובהוקרה

נ"ב

הודות לחילוק הזמנים, הנה ז"ע [=זה עתה] התקשרו מכאן עם כפר חב"ד טלפונית ונתבשרנו אשר כבודו - נוסף על השתתפותו בהתוועדות כאן על-ידי (=משקה?) שהובא על-ידי הרב רלב"ג שי' - ביקר בכפר-חב"ד ביום בשורה זה, ואדרבה הזדרז לבוא בהקדם והשתתף גם בלימוד הנגלה נוסף על המאמר חסידות, ואף שהעמדתיו על חזקתו שבוודאי לא ישנה ממנהגו - מנהג ישראל תורה, ובמיוחד שהשנה ניתווספו שם כמה עולים חדשים עם משפחותיהם שיחיו, הרי אינה דומה חזקה לבירור בהחלט.

מבצע י"ט כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב תשמ"א[14] השמיע הרבי, כמה פעמים, את הביטוי "מבצע י"ט כסלו" שעניינו הוא לימוד בעצמו פנימיות התורה, ולאחר מכן לפעול גם על ה"חוצה", וכן גם את עניין הצדקה (כולל 'מגבית י"ט כסלו-חנוכה').



ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כנגד 53 -ג"ן פרקי התניא
  2. שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב (סעיף י"ד)
  3. כשצלם העיתונות הגיע להתוועדות בכפר והנציח הרגעיםקובץ תמונה
  4. כרך ז'
  5. וכמו שאיתא בלבוש אורח חיים סימן קל"א, ובעטרת זקנים שם ס"ק ג', ומובא במ"ב שם ס"ק כ',
  6. קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו, סוף אות יב.
  7. מנהג אכילת הקאשע מוזכר בספר השיחות תרח"צ עמ' 250, ובתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240:" כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע"". אך במקורות הללו לא נזכר טעם המנהג (ע"פ "הלכות ומנהגי חב"ד", י"ט כסלו.). וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו.
  8. ספר השיחות תרצ"ו, עמ' 315.
  9. תורת-מנחם - התוועדויות תשד"מ, כרך ב, עמ' 608-607
  10. י"ט כסלו תשי"ט ס"ט - קונטרס חג החגים י"ט כסלו, קה"ת תשנ"ט, עמ' 84
  11. ראה בספר 'שמן ששון מחבריך', כרך ב עמ' 43, על ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק-יעקב ווייס זצ"ל; וכן רבי יוסף-דוב הלוי סולובייצ'יק
  12. 'כפר חב"ד', גיליון 834, עמ' 70
  13. התפרסם בשבועון כפר חב"ד, גיליון 917, עמ' 88
  14. שיחות-קודש תשמ"א, כרך א, עמ' 601-599