סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אגרות קודש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה עוסק בסדרת האגרות של הרבי. אם התכוונתם לאגרות קודש של שאר אדמו"רי חב"ד, ראו אגרות קודש (פירושונים).

סדרת האגרות קודש מהרבי

אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת תשפ"ב יצאו לאור ל"ג כרכים[1]) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של הרבי לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה, בחסידות ובנגלה, עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

עריכת ספרי האגרות[עריכה]

חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת תשמ"ז, כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'וועד להפצת שיחות' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מהמזכירות מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת תשמ"ג) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך שבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת תשפ"ב) כוללים מכתבי שנכתבו עד שנת תשמ"א (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת תשנ"ב[2]).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון המזכירות עליו מופקד הרב שלום מענדל סימפסון. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף הוועד להפצת שיחות (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי לרב לוין הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט, במקרים נוספים הרב סימפסון היה משמיט קטעים אלו טרם העברתם לעורך הסדרה.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת תשמ"ז על ידי מערכת אוצר החסידים. רוב הכרכים נערכו על ידי ר' שלום בער לוין שבחורף תשנ"ד העביר את העריכה לידי ר' שלום יעקב חזן (שסייע ונטל חלק משמעותי בעריכה עוד קודם לכן), במסגרת מערכת אוצר החסידים.

בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים[3] ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

מטרת ההוצאה[עריכה]

בסוף המבוא לכרך י"ב[4] כתב המו"ל:

מאז שאדמו"ר הזקן קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר התניא ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ"ש דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות".

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ליחידות רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

אחד מכרכי האגרות קודש

וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שהעשה לך רב יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

תוכן כרכי האגרות[עריכה]

ביטויים מיוחדים של הרבי[עריכה]

לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל הרבי את מזכירו ר' שלום מענדל סימפסון "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם[9].

תרגומים[עריכה]

מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם באידיש, יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.

תרגום ללשון הקודש[עריכה]

סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק'

בשנת תשפ"א הוציאה מערכת אוצר החסידים שלושה כרכים של אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי.

בשנת תשס"ג החלו להוציא סניף קה"ת בארץ הקודש ארבעה כרכים של אגרות קודש מתורגמות, בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'[10] ללשון הקודש. התרגום נעשה על ידי הרב משה מרינובסקי והרב מאיר מארק.

סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם מכתבים מהרבי, ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה האנגלית בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת אוצר ספרי ליובאוויטש.

תרגום לאנגלית[עריכה]

הספר 'אגרות קודש' באנגלית

סדרת אגרות קודש באנגלית. עד עתה יצאו לאור ששה כרכים על ידי אוצר ספרי ליובאוויטש.

סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום לאנגלית. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב אליהו תגר. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.

הוצאות נוספות[עריכה]

אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)

אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח

מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב שמעון וייצהנדלר ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

מורה לדור נבוך[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מורה לדור נבוך

סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב ניסן מינדל, שהתפרסמו במהלך השנים בשבועון כפר חב"ד. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

שו"ת מנחם משיב נפשי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שו"ת מנחם משיב נפשי

בשנת תשע"ב יצא לאור 'שו"ת מנחם משיב נפשי' בעריכתו של הרב שמעון ויצהנדלר, הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.

אגרות קודש כיס[עריכה]

בשנת תש"פ יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת תשפ"א יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת קה"ת.

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את התקשרותם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:

וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה

התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 309

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת יחי המלך המשיח[11].

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים החלטה טובה, כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום מצווה או הידור נוסף במנהגי ישראל.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי "שיחת הגאולה" מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.

לקריאה נוספת[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

כרכי ה'אגרות קודש'
הספר אבנים יקרות לרבי
אגרות קודש מתורגמות
  • כרך א' - אגרות הקודש מתוך החלקים א-ו בסט האורגינלי.
  • כרך ב' - אגרות הקודש מתוך החלקים ז-טו בסט האורגינלי.
  • כרך ג' - אגרות הקודש מתוך החלקים טז-כג בסט האורגינלי.
  • כרך א-כ"ג - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.


כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
שונות

הערות שוליים

  1. הכוללים את מכתבי הרבי מלך המשיח עד שנת תשמ"א.
  2. אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים.
  3. חלקם נכתבו בידי הרב אסף חנוך פרומר
  4. שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי: "מבוא מתאים ע"ד השאר"
  5. 5.0 5.1 הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב שלום יעקב חזן חבר מערכת אוצר החסידים בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב שלום מענדל סימפסון כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסים בסדרה האותנטית ומדפיסה אותם בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי מערכת ועד הנחות בלה"ק(הרב מרדכי מנשה לאופר, אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים), היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): ר' חיים שאול ברוק, ר' ישראל שמעון קלמנסון, ר' צבי הירש נוטיק, ר' משה זקליקובסקי, ר' אליעזר יהושע זקליקובסקי, ר' פסח צבי שמערלינג, ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' יצחק וילהלם, ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב שלום דובער לוין יש חלק בעריכה. בסדרה זו סדר הכרכים הוא:
  6. יצא לאור בחודש סיון תשע"ח. המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו.
  7. יצא לאור בחודש טבת תשפ"א. סקירה מאת אברהם רינייץ על האגרות שבספר: כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות, שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.
  8. המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו.
  9. כמו כן בשנת תשע"ח התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון הוצאת ספרים קה"ת לרגל צאת כרך ל' - ראו ידיעה באתר אינפו.jpg.
  10. מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה [5].
  11. מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.