תשנ"ד

שנת ה'תשנ"ד

ה'תשמ"ח • ה'תשמ"ט
ה'תש"נ • ה'תשנ"א
ה'תשנ"ב • ה'תשנ"ג

ה'תשנ"ד

ה'תשנ"ה • ה'תשנ"ו
ה'תשנ"ז • ה'תשנ"ח
ה'תשנ"ט • ה'תש"ס

ה'תשנ"ד (5754) ובקיצור תשנ"ד היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי (אור ל-16 בספטמבר 1993), והסתיימה ביום כ"ט באלול (5 בספטמבר 1994).

מניין השנה

בשנה זו ראש השנה יוצא בימים חמישי ושישי ומיד לאחריהם יום שבת קודש, כך שישנם ישנם שלושה ימי קדושה רצופים.
קביעות שנה זו היא הש"א, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא שלימה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום ראשון (א).
שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.
זו שנת שמיטה, ושנה 16 מתוך 19 במחזור העיבור ה-303.
בשנה זו מציינים 220 שנים להולדת אדמו"ר האמצעי, בשנת תקל"ד.
בשנה זו מציינים 160 שנים להולדת אדמו"ר המהר"ש, בשנת תקצ"ד.

ראשי התיבות של השנה הם "תהא שנת נפלאות דגולות"

ימי חב"ד

אירועים

י"ד בחשוון - תפילת מנחה ביום שישי זה, הייתה הפעם האחרונה שראינו את הרבי מתפלל עם הציבור ומעודד את שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"^[1].
בחודש חשוון הפך הרבי את קופת רבינו למוסד הצדקה המרכזי של חסידות חב"ד, האחראית על קרן השנה, מעות חיטים ומעמד.
בר"ח כסלו עברו השלוחים מול הרבי בפעם האחרונה קודם ההעלם בג' תמוז תשנ"ד.
בכ"ז אדר עבר הרבי 'סטרוק' שני.
ג' תמוז - הרבי התכסה מעיני הציבור. בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב החסידים מאמינים, שהרבי ממשיך לחיות בחיים נצחיים, והמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח. זאת בשל דבריו של הרבי כי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דורנו^[2], הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"^[3]. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור^[4]: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה.

עם זאת מעורר היום את הציפיה והתביעה לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת בגאולה השלימה.

סגירת חדרי תורה אור.

נפטרו

כ"ו בתשרי - הרב שאול משה קליין, חבר בוועד נחלת הר חב"ד.
ד' בטבת - הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים, חוזר של האדמו"ר הריי"צ, וראש ישיבת אחי תמימים פילדלפיה.
ו' בשבט - הרב משה זאב ירוסלבסקי, ממנהלי חדרי תורה אור.
י' בשבט - הרב אריה דוב איידלמן, שוחט בצרפת.
י"ט אדר - הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד.
כ"ג באדר - התמים ארי הלברשטם, תלמיד ישיבת ליובאוויטשער ישיבה.
כ"ז באדר א' - הרב זאוויל איידלקופ, בעליו של חנות בשר ברובע היהודי בפריז.
כ"ז בניסן - הרב אברהם אלעזר סגל, מנהל תלמוד תורה תורת אמת ירושלים.
כ"ו באייר - מר אהרון יריב, אלוף בצה"ל, ושר בממשלת ישראל.
כ"ז באייר - הרב יהוסף גדליה רלב"ג, רב שכונת קריית היובל בירושלים וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
ט' בתמוז - הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבור.
כ"ז בתמוז - פרופסור נפתלי צבי ברג, פרופסור בפנטגון.
י"ט במנחם אב - הרב אהרן יצחק לייכטר, שליח הרבי בצפת.

הערות שוליים

↑ י"ד חשוון תשנ"ד: כשהוילון נסגר
↑ ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר באתי לגני מוזכרים שבעה דורות, שהראשון שבהם הוא דורו של אדמו"ר הזקן והאחרון שבהם הוא דורו של הרבי.
↑ ראו לדוגמה במאמר באתי לגני תשי"א. בשיחה אחרת של הרבי מובאת התייחסות ברורה יותר לנצחיות חייו של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (הייתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף הייתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". (ש"פ בא תשנ"ב (ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294), בתרגום מאידיש).
↑ רש"י בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על מלך המשיח.