ט"ו במנחם אב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ט"ו באב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש מנחם אב

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט"ו באב הוא היום החמישה עשר בחודש מנחם אב והוא יום שמחה שהשתווה ליום כיפור – "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"[1]. בגמרא[2] נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף – יוסיף" – מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת תש"נ עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו[3]. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"[4].

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבט החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מבואר[5] שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.

ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של הקב"ה, שבשעה שמלכותו של הקב"ה בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא בישראל ולכן מידת המלכות נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל.

והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של הקב"ה בחודש זה, באה לאחר החיסרון של תשעה באב, שבתשעה באב היה העלם מלכותו של הקב"ה עד כדי כך שיכל להיות שריפת בית המקדש ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו[6], שזה היה מצד העלם מלכותו של הקב"ה ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של הקב"ה ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.

בט"ו באב מתגלה בחינת אריך אנפין ועתיק יומין – על ידי חמשת החסדים שלהם – כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא – וה' החסדים נמשכים לנוקבא, ומשם אלינו[7].

שם התאריך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי נמנע בדרך כלל מלומר "טוּ במנחם אב", והעדיף את הלשון "חמשה עשר במנחם אב"[8].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב, כתבי יד קודש במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 16

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תענית כו ע"ב.
  2. בבא בתרא דף קכ"א ע"ב.
  3. שלשלת היחס עמ' 35.
  4. ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770. וכן כתב בעל המנחת אלעזר ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמר יום תבר מגל אות א': ביום ט"ו באב תחילת התנוצצות ראש השנה. ודורשי רשומות אמרו שחמשה עשר באב בגימטריא כתיבה וחתימה טובה. ובשם המגיד מטריסק שקיבל מזקנו המאור עינים שקיבל מהבעל שם טוב שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ראש השנה – כמה פעמים שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כשיגיע ימי ראש השנה – במספר הזה יהיו לו אז מליצים טובים בשמים שילמדו עליו זכות (קובץ הבאר – נדפס תרפ"ג), בנוסף, פעם אחת עבר ר' זלמן לייב אסטולין לפני הרבי בחלוקת דולרים וציין בפני הרבי שגם ר' לוי יצחק מברדיטשוב אמר כך.
  5. ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.
  6. גיטין נו ע"ב.
  7. ד"ה לא היו תשמ"ז.
  8. כאשר הרב שלמה זלמן לבקיבקר נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".


הפתגם היומי - ט"ו במנחם אב - מלוח היום יום
אין אומרים תחנון.

רושם אבי אדמו"ר: מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחינת מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב. וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כל שכן לעתיד, ונהרו אליו, בבחינת ביטול לגמרי, "ואת רוח הטומאה אעביר" כו', ומעין זה בט"ו באב תשש.