עירוב תבשילין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית לערב יום טוב הסמוך לשבת[1], שנועדה לאפשר בישול והכנת אוכל ביום טוב לצורך השבת.

אף שמדין תורה כל מלאכת אוכל נפש מותרת ביום טוב[2], חכמים אסרו להכין מיום טוב לשבת אם האדם לא הניח עירוב תבשילין.

מקור התקנה[עריכה]

חז"ל מספרים[3] שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, ואפילו עירובי תבשילין.

בטעם ההדגשה של מצווה זו דווקא, מסביר רש"י כיון שאינה הלכה אלא 'תקנת סופרים'[4].

טעם התקנה[עריכה]

בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות[5]:

א) כדי שיזכרו להניח מנה יפה לשבת[6].

ב) היות שחכמים חששו שמכיון והתורה התירה מלאכת אוכל נפש אנשים יבואו לטעות ולבשל מיום טוב ליום חול (שזהו איסור מהתורה), גזרו חכמים והרחיקו שאסור לבשל אפילו מיום טוב לשבת ללא ההיכר של 'עירוב תבשילין'. לפי טעם זה, התועלת בעירוב היא בכך שהוא מסמל את העובדה שההכנות לשבת החלו כבר בערב החג, ולפי טעם זה יש להניח עירוב דווקא בערב החג, וזהו עיקר הטעם להלכה[7].

טעם השם[עריכה]

הטעם לקריאת הפעולה בשם 'עירוב תבשילין' היא מצד הדמיון של הפעולה לפעולת של 'עירוב חצרות', שנועדה לעשות היכר וזיכרון - כדי שלא יחשבו שמותר לאפות בחג דברים שאינם נאכלים בו[8].

הסבר נוסף הוא, שפעולת העירוב 'מערבת' ומצרפת את המאכלים שהתבשלו טרם החג למאכלים שבושלו בחג עצמו, וכמו שמותר לאכול בשבת את המאכלים שבושלו טרם החג, מותר לאכול גם המאכלים שבושלו בחג עצמו.

הריטב"א כותב[9] שקריאת השם הם מפני "שהוא כמערב יום טוב ושבת לעשותם כיום אחד וקדושת אחת לענין בישול, כאילו מה שמכין לשבת הוא ליום טוב".

דיני העירוב[עריכה]

יש לקחת בערב החג פת בשיעור כביצה לכל הפחות הראויה לשבת (ועדיף שתהיה שלימה) יחד עם תבשיל חשוב כמו בשר או דג שיש בו שיעור כזית, ולתת ביד אחר[10] לזכות על ידו לכל מי שירצה, והאדם שקיבל את העירוב מגביה את העירוב טפח, והאדם העושה את העירוב חוזר ונוטל אותו מידיו ומברך[11]:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוקינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב".

ולאחר מכן מוסיף ואומר[12]:

"בְּדֵין יְהֵא שָׁרָא לָנָא לַאֲפוּיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וּלְאַטְמוּנֵי וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרַגָּא[13] וּלְתַקַּנַא וּלְמֶעֱבַד כָּל צָּרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַבַּתָּא לָנָא וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הזאת".

ובאם אינו מבין ארמית יאמר בלשון שמבין: בזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין (חמין) ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.

דינים נוספים[עריכה]

  • בדיעבד אם לא הספיק לערב לפני השקיעה, יכול לערב בין השמשות.
  • כשיש יומיים חג (בארץ - בראש השנה, או בחו"ל - כשהקביעות של ימי החג הם חמישי-שישי), אף שערכו עירוב תבשילין אסור לבשל מיום חמישי לשבת, אלא רק מערב שבת לשבת.
  • יש לסיים את הכנת האוכל מבעוד יום, באופן כזה שאם יבואו אורחים ביום טוב יספיקו לאכול.


אכילת העירוב[עריכה]

המנהג המופיע בהלכה[14] שיש לשמור על העירוב שלם עד סיום הכנת כל צרכי השבת, ומצווה מן המובחר להשתמש בלחם שהניחו כעירוב תבשילין עבור לחם משנה לסעודות השבת, ומצווה מן המובחר שלא לבצוע אותו עד לסעודה שלישית, היות שנעשתה בו מצווה אחת, לעשות בו מצוות נוספות.

ראה גם[עריכה]

עירוב תחומים

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אם החג חל ביום שישי ומייד בצמוד אליו למחרת תחול השבת, או בחו"ל, כשהחג חל בימים חמישי-שישי.
  2. פסחים מו, ב. או מטעם שייתכן ולבסוף יצטרכו אוכל זה לצורך אוכל יום טוב עצמו אם יבואו אורחים וכדומה. או מטעם שלא הגיוני שהתורה תאסור דבר זה ותאמר לאדם שיתענג ויאכל ביום טוב, ויתענה בשבת.
  3. יומא כח, ב.
  4. ויש הטוענים שנתקנה על ידי שלמה המלך, על פי דברי הגמרא במסכת עירובין כא, ב: "אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה אעירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה (משלי כג, טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (אף שבפשטות עיקר דברי הגמרא שם על עירובי חצרות).
  5. ביצה טו, ב.
  6. ואכן לפי הטעם הזה היה אפשר להניח עירוב תבשילים גם ביום טוב עצמו, אלא שחכמים גזרו שמא יפשע וישכח.
  7. רמב"ם הלכות שביתת יום טוב ו, א.; רשב"א עבודת הקודש ד, א.
  8. רמב"ם הלכות שביתת יום טוב פרק ו' הלכה ב'.
  9. ביצה טו, ב. וכן הרשב"א בעבודת הקודש חלק ב' בית ומועד השער הרביעי.
  10. ואדם יכול לתת ביד אשתו, ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, סעיף יז.
  11. אדמו"R הזקן פסקי הסידור, סדר עירוב תבשילין.
  12. ראו הערת הרב אלאשווילי האם אמירת הנוסח מעכבת.
  13. ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף ז', בטעם הדבר שמציינים דווקא ארבע מלאכות אלו.
  14. מהרי"ל הלכות עירובי תבשילין בסופן, באר היטב סוף סימן תקכ"ז, מגן אברהם שם סעיף קטן טו, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סעיף כ"ה.
  15. עיבוד של השיחה על ידי מערכת 'לקראת שבת'.