עירוב תבשילין

עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית לערב יום טוב הסמוך לשבת, שנועדה לאפשר בישול והכנת אוכל ביום טוב לצורך השבת.

אף שמדין תורה כל מלאכת אוכל נפש מותרת ביום טוב, חכמים אסרו להכין מיום טוב לשבת אם האדם לא הניח עירוב תבשילין.

מקור התקנה

חז"ל מספרים שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, ואפילו עירובי תבשילין.

בטעם ההדגשה של מצווה זו דווקא, מסביר רש"י כיון שאינה הלכה אלא 'תקנת סופרים'.

טעם התקנה

בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות:

א) היות שחכמים חששו שמכיון והתורה התירה מלאכת אוכל נפש אנשים יבואו לטעות ולבשל מיום טוב ליום חול (שזהו איסור מהתורה), גזרו חכמים והרחיקו שאסור לבשל אפילו מיום טוב לשבת ללא ההיכר של 'עירוב תבשילין'. לפי הטעם הזה, לא צריך להניח עירוב דוקא בערב יו"ט, ואפשר אפילו לערב לכמה ימים טובים.

ב) כדי שיזכרו להניח מנה יפה לשבת. לפי טעם זה, יש להניח עירוב דווקא בערב החג (כי אם לא, שמא ישכח לברור מנה יפה).

להלכה, נוקטים מלכתחילה כשני הדעות, ומערבים בערב כל חג. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על עירוב שנעשתה אפילו לפני זמן רב, כל עוד שזה קיים וראוי לאכילה.

טעם השם

הטעם לקריאת הפעולה בשם 'עירוב תבשילין' היא מצד הדמיון של הפעולה לפעולת של 'עירוב חצרות', שנועדה לעשות היכר וזיכרון - כדי שלא יחשבו שמותר לאפות בחג דברים שאינם נאכלים בו.

הסבר נוסף הוא, שפעולת העירוב 'מערבת' ומצרפת את המאכלים שהתבשלו טרם החג למאכלים שבושלו בחג עצמו, וכמו שמותר לאכול בשבת את המאכלים שבושלו טרם החג, מותר לאכול גם המאכלים שבושלו בחג עצמו.

הריטב"א כותב שקריאת השם הם מפני "שהוא כמערב יום טוב ושבת לעשותם כיום אחד וקדושת אחת לענין בישול, כאילו מה שמכין לשבת הוא ליום טוב".

דיני העירוב

יש לקחת בערב החג פת בשיעור כביצה לכל הפחות הראויה לשבת (ועדיף שתהיה שלימה) יחד עם תבשיל חשוב כמו בשר או דג שיש בו שיעור כזית, ולתת ביד אחר לזכות על ידו לכל מי שירצה, והאדם שקיבל את העירוב מגביה את העירוב טפח, והאדם העושה את העירוב חוזר ונוטל אותו מידיו ומברך:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוקינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב".

ולאחר מכן מוסיף ואומר:

"בְּדֵין יְהֵא שָׁרָא לָנָא לַאֲפוּיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וּלְאַטְמוּנֵי וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרַגָּא וּלְתַקַּנַא וּלְמֶעֱבַד כָּל צָּרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַבַּתָּא לָנָא וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הזאת".

ובאם אינו מבין ארמית יאמר בלשון שמבין: בזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין (חמין) ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.

דינים נוספים

• בדיעבד אם לא הספיק לערב לפני השקיעה, יכול לערב בין השמשות.
• כשיש יומיים חג (בארץ - בראש השנה, או בחו"ל - כשהקביעות של ימי החג הם חמישי-שישי), אף שערכו עירוב תבשילין אסור לבשל מיום חמישי לשבת, אלא רק מערב שבת לשבת.
• יש לסיים את הכנת האוכל מבעוד יום, באופן כזה שאם יבואו אורחים ביום טוב יספיקו לאכול.

אכילת העירוב

המנהג המופיע בהלכה שיש לשמור על העירוב שלם עד סיום הכנת כל צרכי השבת, ומצווה מן המובחר להשתמש בלחם שהניחו כעירוב תבשילין עבור לחם משנה לסעודות השבת, ומצווה מן המובחר שלא לבצוע אותו עד לסעודה שלישית, היות שנעשתה בו מצווה אחת, לעשות בו מצוות נוספות.

ראה גם

עירוב תחומים

קישורים חיצוניים

• הטעמים לעירוב תבשילין, והנפקא מינה מהם למעשה בפועל, לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 183, שיחה רביעית לפרשת בשלח
• צילום נדיר מסידור אדמו"ר הזקן מהדורת תקס"ג, עמוד 26
• שניאור זלמן צבי הירש העכט, בדיני עירוב תבשילין, מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 422