מנהג
המנהג הינו כינוי כללי למעשים שהתפשטו והתקבלו בקרב תפוצות ישראל, למרות שאין בהם חיוב הלכתי מן התורה או מדרבנן. לחלק מהמנהגים ישנם מקורות קדומים ביותר עוד מזמן המשנה והגמרא, וחלקם הולכים ומתחדשים בכל תקופה ותקופה.
בעקבות גלויות עם ישראל, ישנם מנהגים רבים המשתנים מקהילה לקהילה, וההכוונה התורנית היא שכל אחד ינהג במנהגי אבותיו[1]. היחס למנהגים הוא כפול, מצד אחד מנהג הוא מקודש ביותר, עד ש"מנהג מבטל דין", ומצד שני דרשו ש"מנהג אותיות גהנם" על אותם מנהגים גרועים וסותרי הלכה שנכנסו בקהילות מסויימות (שלרוב קיבלו אותם עמי הארצות, מהגויים באזורם). ספרים רבים בספרות ההלכתית מוקדשים לחקר המנהגים, לבדיקת כשרותם, לתיעודם, ולהפצתם.
מטרת המנהגים שונה בהתאם לנסיבות, חלקם נועדו לחזק הלכה מסויימת, וחלקם נועדו להדגיש את החשיבות, ולהוסיף נופך ומשמעות לאירועים מסוימים, לדוגמא, לציון הגעתו של ילד לגיל בו מתחייב במצוות וכדומה.
היחס למנהגים בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם התורנית של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: "מנהג ישראל תורה היא"[2], אך כבר הרבה לפני זה נזכרו המנהגים, ולמשל בלשון המשנה: "מקום שנהגו...".
בסיבת הדבר שאכן מנהג ישראל תורה, מצינו כמה הסברים. הרשב"א כותב[3], שמנהג שקיים אפילו אצל זקנים או נשים זקנות, אין לבטלו, כיון שבהכרח יש לו מקור שמגיע עד משה רבינו. בשו"ת של ר"י חאגיז[4] ניתן טעם, שודאי לא יתן הקב"ה שמנהג שגוי יתפרסם אצל כל בני עמו, ולכן מנהג שנתפשט, הוא ודאי אמיתי.
בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש.
באופן מיוחד, הרבי מדגיש את החשיבות שיש לייחס למנהגי ישראל בתחום החינוך, שיש להקדים ולחנך את הילד על יסודות המנהג מכיוון שיש במנהג אמירה חינוכית ברורה לילד, המציבה את היחס הקדוש למנהגי ישראל בראש סולם הערכים שלו[5].
היחס לחשיבותם של המנהגים לא הצטמצם לתחום ההגות וההוראה בלבד, אלא היו מקרים בהם מסרו גדולי ישראל את נפשם בכדי למנוע מהגויים לפגוע במסורת המנהגים של עם ישראל, ובאסיפת הרבנים שהתקיימה בשנת תר"ג אדמו"ר הצמח צדק נאסר 21 פעמים ומסר את נפשו בפועל כדי למנוע חקיקה ממשלתית שתפריע לקיום ושמירת מנהגים אלו[6].
היחס למנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתוך המנהגים עצמם, רבותינו נשיאינו ייחסו חשיבות עצומה למנהגים שהונהגו על ידי נשיאי תורת החסידות, והתבטאו שהשמירה עליהם מוסיפה ביראת שמים, ובהיבטים מסויימים, חשובה אפילו יותר מאשר השמירה על גדרי ההלכה עצמה[7].
אדמו"ר הריי"צ אמר: "מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם"[8].
החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש"עם מנהגים אלו יקבלו היהודים את משיח צדקנו"[9].
היחס למנהגים שאינם מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות גודל קדושתם של מנהגי ישראל, אצל חסידי חב"ד מקפידים לנהוג רק במנהגים שיש עליהם מסורת מפורשת מרבותינו נשיאינו או ממה שמקובל אצל חסידים וכדומה, ולא לאחוז במנהגים של חצרות ועדות אחרות.
יחס זה, שאוב מיחסם של רבותינו נשיאינו למנהגים אלה.
בין השאר, במסורת החסידית מסופר על אדמו"ר המהר"ש ששלל באופן מוחלט קיום מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית[10].
יחד עם זה, מצינו שרבותינו נשיאינו הסבירו (גם על פי חסידות), מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד (כמו אמירת שיר השירים בערב שבת), והרבי אף עשה מפתח מיוחד לספר ליקוטי תורה על מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד שבוארו על ידי אדמו"ר הזקן בספר זה.
כמו כן, מצינו שלעיתים נדירות ומסיבות מיוחדות כן נהגו נשיאינו ומשפחתם מנהגים אלו, ולמשל שירת זמירות שבת בסעודת שבת.
כמו כן, הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שהתקרבו מחוגים אחרים, שלא לנטוש את מנהג אבותיהם, וציווה על המחנכים והמשפיעים שלהם שלא להפריע להם לנהוג כפי שנהגו לפני שהתקרבו לחב"ד[11].
חידוש מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי התנגד מאוד לחדש מנהגים שלא היו נהוגים מעולם בקהילות ישראל, עד שהתבטא: "יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שיימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים, ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם"[12].
אך יחד עם זה הרבי הוסיף מנהגים חדשים, עד שלפעמים הרבי מדבר על מנהג שהוא הנהיג, ואומר עליו "כפי שנהגו לאחרונה בעם ישראל" (כך למשל עד דרישת ראשי התיבות של שנה בהקשר לגאולה).
מקורות המנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המנהגים מתחלקים לסוגי מקורות שונים, הקובעים את חשיבות השמירה על המנהגים:
- מנהגי רבותינו נשיאינו - מנהגים שנשיאי חב"ד נהגו בהם ברבים ובפרסום, רובם הובאו ברשימותיו של הרבי הריי"צ ומיעוטם נלקטו על ידי חסידים. מנהגי הרבי הובאו ברובם ביומני התמימים ובספר מעשה מלך.
- ספר המנהגים - מנהגים המופיעים בספר המנהגים והוגהו על ידי הרבי, או מנהגים שבוארו על ידי הרבי בשיחותיו הקדושות.
סוגי מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנהגי יום-יום
- כתיבת ברוך ה' (בראשי תיבות: ב"ה) בראש כל מכתב.
- פרק אישי
- מנהגים בסדר הבוקר, סדר התפילה, קריאת שמע שעל המיטה, סדר השבוע, ושבת.
מאורעות ומועדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תספורת / אפשערניש - גזיזת שערות הראש של הילד בגיל שלוש שנים.
- מנהגי יום הולדת.
- ליל ניטל - אי לימוד תורה בליל הולדתו של מייסד הנצרות.
- חנוכת הבית - להתחיל את המגורים בבית חדש בענינים של תורה ומצוות.
ספרים וחוברות בנושא[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהגים כלליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אברהם יצחק שפרלינג-דנציג, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול תשכ"א.
- הרב יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר דינים ומנהגים, מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
- הרב יוסף ליווי, מנהג ישראל תורה (6 חלקים).
- הרב דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק (8 כרכים).
- ספר מנהגים - טירנא.
מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנחם זאב גרינגלס והרב יהודה לייב גרונר, ספר המנהגים, קה"ת תשכ"ו.
- הרב יוחנן גוראריה, חקרי מנהגים, מכון אהלי שם תשס"ו (2 כרכים).
- הרב יהושע מונדשיין, אוצר מנהגי חב"ד, היכל מנחם תשנ"ו (2 כרכים) - אך ראוי לציין שהובאו שם גם מנהגים רבים מחצרות חסידיות אחרות, שאינם מנהגי חב"ד.
- הרב מיכאל אהרון זליגסון, לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, ניו יורק תשנ"ו.
- הרב טוביה בלוי, על מנהגים ומקורותיהם[13], חזק יוזמות חינוכיות תשע"ד.
- הרב שבתי יונה פרידמן, בירורי מנהגים, הוצאת המחבר תש"ע.
- אברהם אלחדד, מתנהג בחסידות, תשפ"א[14].
מנהגי רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מעשה מלך - מנהגי הרבי.
- הנהגות קודש, ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב
ניסן תשע"ה. - מנהגי הרביים - מנהגי רבותינו נשיאינו.
- הליכות מנחם, בהוצאת היכל מנחם ירושלים, תמוז תשפ"ג
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שערי הלכה ומנהג, בהוצאת היכל מנחם
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נחמה גרייזמן, חשיבותו של המנהג בתורת ישראל
- הרב יצחק זאב כהנא, היחס בין ההלכה והמינהג, אתר דעת
הרב יעקב הורביץ, מנהג ישראל תורה, בתוך אהלי ליובאוויטש חלק א', באתר HebrewBooks
- הרב מרדכי מנשה לאופר, היחס החב"די למנהגי הספרדים, מתוך מדור 'ניצוצי רבי' בשבועון התקשרות
- הרב טוביה בלוי, מנהגי חב"ד - רק מה שקבעו רבותינו נשיאינו!
- הגדרתם של מנהגי ישראל - נאומו של הרב ישעיהו הרצל בכינוס תורה בימי התשלומין של חג השבועות
ט"ו סיוון תשע"ד (13.06.2014) - מהתורה, מדרבנן, ומנהגים, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- הרב טוביה בלוי: מהו מנהג חב"ד?, בכינוס תורה של מכון הלכה חב"ד איסרו חג השבועות תשפ"א
- הרב יעקב הורביץ, שבוע של תורה: איך נקבעים ה'מנהגים'?
- הרב ברוך יעקובוביץ, שינוי מנהגים והליכות, קובץ 'נושאל הלכתי שבועי' גליון 169
הערות שוליים
- ↑ כלשון הפסוק בספר משלי (פרק ח פסוק י): "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך".
- ↑ תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כ' עמוד ב. משפט זה התפשט בתפוצות ישראל והועתק רבות בספרות התורנית, אדמו"ר הזקן מזכיר משפט זה בשולחן ערוך שכתב במספר מקומות: או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"א, ט'.
- ↑ שו"ת הלכות קטנות א', ט'.
- ↑ לקוטי שיחות חלק א' עמ' 244. השיחה עובדה בכמה בימות, ביניהם בעלון ביאורי הגדה של מכון אור החסידות עמ' 4
- ↑ פרטי האסיפה מסופרים באריכות בספר התולדות של הצמח צדק, פרק יג.
- ↑ ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) תרצ"ו-חורף ת"ש, עמוד 112.
- ↑ קטע שיחה מתוךספר השיחות בתרגום ללשון הקודש, תש"ב עמ' לב.
- ↑ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תש"ט עמוד 171.
- ↑ להרחבה, ראו מגדל עז עמוד רטו.
- ↑ ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ז' עמוד שמח.
- ↑ אגרות קודש חלק יט עמוד ריב.
- ↑ ההקדמה לספר באתר שטורעם. נט.
- ↑ [www.heichal.co.il/products/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93/5117 דוגמא מהספר] באתר היכל מנחם.